תרופה לדלקת מפרקים הצמיחה מחדש שיער אצל כמחצית מהחולים

תרופה שכבר משמשת לטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית ובמחלות דלקתיות אחרות עשויה להפוך גם לאפשרות טיפול נוספת באלופציה אראטה קשה. שני ניסויי שלב 3 שפורסמו (12.8.26) ב-JAMA Dermatology מצאו כי אופדסיטיניב, מעכב JAK הנלקח בכדור, החזירה חלק גדול משיער הקרקפת אצל שיעור משמעותי מהמטופלים בתוך פחות מחצי שנה.

בניסויים UP-AA1 ו-UP-AA2 השתתפו 1,399 בני 12-64 שאיבדו לפחות מחצית משיער הקרקפת. הם חולקו באקראי לקבלת 15 מ"ג אופדסיטיניב ביום, 30 מ"ג ביום או דמה. המחקר נערך ביותר מ-230 מרכזים רפואיים ברחבי העולם, והיה כפול-סמיות ומבוקר דמה.

עד 55% הגיעו לכיסוי של לפחות 80%

תוצאת היעילות המרכזית הייתה שיעור המטופלים שהגיעו לאחר 24 שבועות לציון SALT של 20 ומטה - כלומר נותרה אצלם נשירה של 20% לכל היותר משיער הקרקפת.

במינון 15 מ"ג הגיעו ליעד 45.2% מהמטופלים בניסוי הראשון ו-44.6% בשני. במינון 30 מ"ג עלו השיעורים ל-55% ו-54.3%. בקבוצות הדמה הגיעו לאותה תוצאה רק 1.5% ו-3.4% מהמשתתפים.

הבדל מובהק לטובת התרופה החל להופיע כבר בשבוע השמיני.

אצל חלק מהחולים כמעט כל השיער חזר

גם כאשר החוקרים החמירו את הרף ובדקו מי הגיע לציון SALT של 10 ומטה - כלומר לפחות כ-90% כיסוי של שיער הקרקפת - התוצאות נותרו בולטות.

במינון 15 מ"ג הגיעו לכך 35.2% ו-36% מהמטופלים, ובמינון 30 מ"ג 45.8% ו-47.1%. בקבוצות הדמה השיעור היה 0.7%-1.4% בלבד.

נרשמה גם צמיחה מחודשת של גבות וריסים אצל חלק מהמטופלים, והחוקרים דיווחו על שיפור גם במדדים הנוגעים לאיכות החיים ולתחושת השינוי של המטופלים עצמם.

מחלה אוטואימונית - לא התקרחות גברית רגילה

אלופציה אראטה אינה ההתקרחות הגברית או הנשית השכיחה. מדובר במחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער וגורמת לנשירה שיכולה להופיע בכתמים, להתפשט לרוב הקרקפת ואף לגרום לאובדן שיער נרחב בגוף.

מעכבי JAK פועלים על מסלולי איתות של מערכת החיסון שמעורבים בתהליך הזה. לכן השימוש באופדסיטיניב אינו ניסיון "להמריץ" את זקיקי השיער ישירות, אלא לדכא חלק מהתגובה החיסונית שפוגעת בהם ולאפשר להם לחזור לפעילות.

תרופה מוכרת - התוויה חדשה אפשרית

אופדסיטיניב כבר מוכרת לרופאים ונמצאת בשימוש במחלות כמו דלקת מפרקים שגרונתית, דלקת עור אטופית ומחלות דלקתיות נוספות. היתרון המחקרי בכך הוא שקיים כבר מידע נרחב יחסית על פעילות התרופה ועל תופעות הלוואי שלה.

גם בישראל קיימים טיפולים ממשפחת מעכבי JAK לאלופציה אראטה ולמחלות דלקתיות אחרות. המחקר החדש עשוי להרחיב בעתיד את ארגז הכלים לטיפול בחולים עם נשירה קשה במיוחד, אך אין להסיק ממנו שאופדסיטיניב כבר מאושרת בישראל להתוויה הזאת. שאלת הרישום וההתוויות מחייבת בדיקה נפרדת.

המחיר הוא גם תופעות לוואי

מעכבי JAK אינם תרופות קלות או נטולות סיכון. תופעות הלוואי השכיחות במחקר כללו אקנה, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, דלקת אף-לוע ועלייה ברמת האנזים CPK בדם.

אירועים חמורים נרשמו אצל 1.6% מהמטופלים שקיבלו 15 מ"ג ואצל 2.3% במינון 30 מ"ג, לעומת 0.4% בקבוצת הדמה. במהלך 24 השבועות לא דווחו מקרי מוות.

הניסויים לא נועדו עדיין לתת תשובה מלאה על בטיחות של טיפול ממושך במשך שנים, ולכן החוקרים ממשיכים במעקב.

24 שבועות עדיין אינם תשובה לטווח ארוך

זו אחת המגבלות החשובות ביותר. התוצאות שפורסמו כעת מתייחסות ל-24 השבועות הראשונים. המחקרים כוללים גם המשך מעקב עד 52 שבועות, אך הנתונים המלאים לטווח הארוך עדיין אינם חלק מהפרסום הנוכחי.

עדיין צריך לדעת כמה מהשיער יישמר לאורך זמן, מה קורה אם מפסיקים את הטיפול והאם שיעור תופעות הלוואי משתנה בטיפול ממושך. בנוסף, לא נכללו ילדים מתחת לגיל 12, בני 64 ומעלה או מי שהאירוע הנוכחי של המחלה נמשך יותר משמונה שנים.

היצרנית מימנה והייתה מעורבת במחקר

גם הקשר המסחרי דורש גילוי ברור. שני הניסויים מומנו בידי AbbVie, יצרנית אופדסיטיניב. החברה השתתפה בתכנון המחקרים, באיסוף הנתונים, בניתוחם ובהכנת המאמר. כמה מהמחברים הם עובדי AbbVie, וחוקרים נוספים דיווחו על קשרים כספיים עם החברה ועם חברות תרופות אחרות.

המימון אינו מבטל את התוצאות - מדובר בשני ניסויים גדולים, אקראיים, כפולי-סמיות ומבוקרי דמה שהניבו תוצאות כמעט זהות - אך הוא מחייב בחינה זהירה במיוחד של נתוני הבטיחות ושל המעקב לטווח הארוך.

המסקנה בשלב זה היא שאופדסיטיניב הביאה לצמיחה משמעותית של שיער אצל שיעור גדול מחולי אלופציה אראטה קשה, ובמינון הגבוה יותר כמחציתם הגיעו לכיסוי של לפחות 90% מהקרקפת - אך נדרשים נתוני מעקב ארוכים יותר לפני שניתן יהיה להעריך את מלוא התועלת והסיכון של הטיפול.