האם פעילות גופנית יכולה להאריך את שנות הפוריות? רמז חדש מעכברות

פעילות גופנית עשויה להשפיע לא רק על הלב, השרירים והמשקל, אלא גם על קצב ההזדקנות של השחלות. מחקר שפורסם (14.8.26) ב-Nature Aging מצא כי בעכברות, פעילות גופנית שמרה טוב יותר על מאגר הזקיקים והאטה כמה מן השינויים המזוהים עם הזדקנות שחלתית.

החוקרים שילבו תחילה נתונים מבני אדם עם ניסויים מבוקרים בבעלי חיים. בניתוח של 152,435 משתתפות ב-UK Biobank ושל 12,418 משתתפות ב-NHANES נמצא כי רמות פעילות גופנית נמוכות יותר היו שכיחות יותר בקרב נשים לאחר גיל המעבר. עם זאת, מכיוון שמדובר בניתוח חתך, אי-אפשר לקבוע אם מיעוט פעילות תרם להזדקנות השחלות או שהבדלים בגיל, בבריאות ובאורח החיים מסבירים חלק מן הקשר.

אדיפונקטין בלט כמנגנון אפשרי

החלק החזק יותר מבחינת סיבתיות הגיע מהניסויים בעכברות. פעילות גופנית העלתה בשחלות את רמות האדיפונקטין, הורמון שמיוצר בעיקר ברקמת שומן ומשפיע על חילוף החומרים ועל רגישות לאינסולין. אצל עכברות חסרות אדיפונקטין, ההגנה שהעניקה הפעילות הגופנית למאגר הזקיקים הייתה חלשה יותר.

החוקרים מסיקים מכך שהאדיפונקטין אינו רק סמן שמופיע לצד פעילות גופנית, אלא כנראה משתתף לפחות בחלק מהמנגנון שמגן על השחלה. זו אינה הוכחה שהוא המסלול היחיד, אבל היא מחזקת את האפשרות שהוא יעד ביולוגי חשוב.

חומר תרופתי האריך את תקופת הפוריות בעכברות

כדי לבחון את המסלול מזווית נוספת, החוקרים נתנו לעכברות AdipoRon - חומר שמפעיל קולטנים לאדיפונקטין. הטיפול עיכב סימנים של הזדקנות השחלות, ובניסויים בעכברות מבוגרות אף האריך את תקופת הפוריות.

זהו החלק שעשוי להיות מעניין במיוחד מבחינה רפואית, משום שהוא מעלה אפשרות שבעתיד יהיה אפשר לחקות חלק מההשפעה של פעילות גופנית באמצעות מטרה תרופתית מוגדרת. אבל AdipoRon אינו טיפול מאושר להארכת פוריות בנשים, והמחקר הנוכחי אינו נותן בסיס לשימוש כזה.

המחקר רלוונטי במיוחד ברקע העלייה בגיל שבו נשים יולדות והעניין הגובר בשימור פוריות ובהקפאת ביציות. רוב הכלים הקיימים כיום מתמקדים בשימור ביציות או עוברים, ולא בהאטת ההזדקנות של השחלה עצמה.

אם יתברר בעתיד שאפשר להשפיע על קצב הירידה במאגר הזקיקים או על סביבת השחלה באמצעות מסלול האדיפונקטין, הדבר עשוי לפתוח כיוון חדש לגמרי ברפואת הפוריות. לפי שעה זו אפשרות מחקרית בלבד.

לא הוכח שפעילות גופנית דוחה גיל מעבר בנשים

זו ההסתייגות המרכזית. הנתונים האנושיים היו תצפיתיים ובחתך רוחב, ולכן אין הוכחה שפעילות גופנית מאריכה את חיי הפוריות של אישה, משמרת את מספר הביציות שלה או דוחה את גיל המעבר. גם פעילות גופנית קיצונית עלולה דווקא לפגוע בתפקוד הרבייתי אצל חלק מהנשים, במיוחד כאשר היא מלווה בחסר אנרגטי.

החלק שמספק תמיכה סיבתית משמעותית נערך בעכברות בלבד. לכן נדרשים מחקרי מעקב בבני אדם ובהמשך ניסויים קליניים לפני שיהיה אפשר לדעת אם אדיפונקטין או הפעלת הקולטן שלו יכולים להפוך לכלי טיפולי אמיתי.