תרופה נגד דלקת בלמה גידולי ריאה בעכברים

חסימת אנזים שמעודד דלקת בריאות הצליחה לצמצם במידה ניכרת את התפתחותם של גידולי ריאה בעכברים שהיו מועדים לסרטן. מחקר של חוקרי MIT, שפורסם (14.8.26) ב-Science Advances, מצביע על קספאז-1 כמטרה אפשרית לטיפול מונע באנשים שנמצאים בסיכון גבוה לסרטן ריאות - עוד לפני שהגידול מתבסס.

החוקרים השתמשו בעכברים שבהם הופעלו מוטציות ב-Kras וב-p53, שני גנים מרכזיים בהתפתחות סרטן ריאות. הם גילו שקספאז-1 פעיל במיוחד בתוך הגידולים המוקדמים, בעוד שברקמת הריאה הבריאה הסמוכה הפעילות הייתה נמוכה בהרבה. גם בדגימות נוזל ריאה ממספר קטן של בני אדם נמצאה פעילות גבוהה יותר של האנזים אצל חולי סרטן ריאות לעומת תורמים בריאים בעלי רקע דומה של עישון.

הטיפול המשולב היה היעיל ביותר

קספאז-1 משתתף בהפעלת מסלול דלקתי שבין היתר מוביל ליצירת IL-1β, חלבון שמסייע להניע תגובות דלקתיות. החוקרים בדקו הן מעכב של קספאז-1 והן נוגדן נגד IL-1β.

כל אחד מהטיפולים בנפרד הפחית את מספר הגידולים ואת גודלם. אולם השילוב בין שניהם הניב את התוצאה הבולטת ביותר: כמעט 20% מהעכברים שטופלו בשילוב לא פיתחו גידול ניתן לזיהוי.

המשמעות אינה שהטיפול "ריפא" סרטן קיים, אלא שהוא הפריע לתהליך שבו נגעים מוקדמים מתפתחים לגידולים.

תרופה שכבר הגיעה לניסויים בבני אדם

אחד ההיבטים המעניינים הוא שמעכב הקספאז-1 אינו מולקולה שמעולם לא ניתנה לאדם. התרופה כבר נבדקה בעבר בניסויים קליניים במחלות דלקתיות, ובהן דלקת מפרקים שגרונית, ולכן יש עליה מידע בטיחותי מוקדם.

הדבר עשוי להקל בעתיד על המעבר לניסוי אונקולוגי, אך אין פירושו שהתרופה בטוחה לנטילה ממושכת אצל אנשים בריאים או אצל מעשנים שנמצאים בסיכון מוגבר לסרטן. טיפול מניעתי מחייב בדרך כלל רף בטיחות גבוה במיוחד משום שהוא ניתן לאנשים שחלקם לעולם לא היו מפתחים את המחלה.

הקשר למחקר גדול קודם

הרעיון שדלקת מעורבת בהתפתחות סרטן הריאות אינו חדש. במחקר CANTOS, שנועד במקור לבדוק טיפול נגד מחלות לב וכלי דם, נמצא בעבר כי חסימת IL-1β לוותה בירידה בשכיחות ובתמותה מסרטן ריאות.

המחקר החדש מנסה להתקדם שלב נוסף במעלה המסלול הדלקתי ולכוון לקספאז-1 עצמו. החוקרים סבורים כי חסימת שני המרכיבים יחד עשויה ליצור השפעה חזקה יותר מאשר פגיעה בנקודה אחת בלבד במסלול.

סרטן הריאות הוא מהגידולים הקטלניים ביותר, והסיכון הגבוה ביותר נותר אצל מעשנים ומעשנים לשעבר. כיום אחד הכלים המרכזיים לגילוי מוקדם באוכלוסייה בסיכון הוא CT במינון קרינה נמוך, שמטרתו למצוא גידול בשלב מוקדם.

המחקר מציע רעיון שונה: לא רק לאתר מוקדם גידול שכבר נוצר, אלא לנסות לעכב את תהליך היווצרותו אצל אנשים שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד. אם גישה כזאת תצליח בבני אדם, היא עשויה בעתיד להשתלב לצד סקר ולא במקומו.

עדיין רחוק מטיפול מונע

ההסתייגות המרכזית היא שהמחקר נערך בעיקר בעכברים מהונדסים גנטית. גם התוצאה של כמעט 20% ללא גידול התקבלה במודל הזה, ולכן אי-אפשר לתרגם אותה לשיעור הצלחה צפוי אצל בני אדם.

הדגימות האנושיות היו מעטות ולא נועדו להוכיח שהתרופה תפעל באדם. עדיין לא ידוע מה יהיה המינון המתאים, כמה זמן יהיה צורך לתת את הטיפול, אילו תופעות לוואי עלולות להופיע בשימוש ממושך ואם דיכוי המסלול הדלקתי יפגע גם בתפקודים חיסוניים מועילים.

יש גם עניין במימון: המחקר נתמך בין היתר בידי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב, קרנות מחקר ו-Johnson & Johnson. גרסה מוקדמת של העבודה הופיעה כבר ביולי 2025 כקדם-פרסום; החידוש כעת הוא המאמר המלא שעבר ביקורת עמיתים ופורסם ב-Science Advances.

הממצא המרכזי הוא אפוא שחסימת קספאז-1, ובמיוחד שילובה בחסימת IL-1β, הצליחה לבלום במידה ניכרת את התפתחות סרטן הריאות בעכברים - ממצא שמצדיק בדיקה בבני אדם, אך עדיין רחוק מהוכחה של טיפול מניעתי.