מסמכי ICE חושפים: ארה"ב ואירן תיאמו בערוץ חשאי גירוש אירנים

מאות הודעות דוא"ל פנימיות של רשות ההגירה והמכס האמריקנית ICE חושפות שיתוף פעולה חריג בין ארה"ב לאירן לצורך גירוש אזרחים אירנים מארה"ב, בתקופה שבה היחסים בין שתי המדינות היו בעימות חריף ואף צבאי.

המסמכים, שהושגו בידי המועצה הלאומית האירנית-אמריקנית NIAC ומתפרסמים כעת, מתעדים כיצד גורמי הגירה אמריקניים וגורמים אירניים תיאמו את החזרתם של יותר מ-100 אירנים בשלוש טיסות נפרדות בספטמבר ובדצמבר 2025 ובינואר 2026.

לפי ההתכתבויות, המעורבות האירנית לא הסתכמה בהסכמה לקבל בחזרה את המגורשים. גורמים אירניים ביקשו לשנות את רשימות הנוסעים ואף להוסיף שמות סמוך למועד ההמראה, ובכמה מהמקרים נראה כי אנשי ICE נענו לבקשותיהם.

טהרן ביקשה להוסיף שמות

באחת ההתכתבויות מאוגוסט 2025 כתב גורם ב-ICE כי הוסיף כמה מקרים לרשימה בעקבות בקשה של הנציגות האירנית. כעבור מעט יותר משבוע נכתב בהתכתבות אחרת כי אירן ביקשה לתקן את רשימת הנוסעים ולהאיץ את הליך ההרחקה.

גם ימים ספורים לפני יציאת הטיסה הראשונה המשיכו גורמים אירניים לבקש שינויים. לפי המסמכים, ב-26 בספטמבר, שלושה ימים לפני ההמראה, התקבלה בקשה אירנית להוסיף עוד שלושה אנשים לטיסה. בקשות נוספות הועברו אפילו ביום הטיסה עצמו, אם כי לפחות חלקן נדחו.

לא ברור מהמסמכים כמה מהמגורשים שהוספו בעקבות בקשות אירניות אכן עלו לבסוף על הטיסות, וגם לא אם ביקשו מרצונם לשוב לאירן. בפרסומים קודמים נטען כי בין המגורשים היו גם מבקשי מקלט וכי חלקם הוחזרו בניגוד לרצונם.

המסמכים מלמדים גם על חוסר סדר בתהליך. באחד המקרים הועלה למטוס אזרח אירני שלא הופיע ברשימת הנוסעים הסופית שנשלחה לרשויות בקטר. אחד מאנשי הממשל כתב לאחר מכן כי אינו יודע כיצד אותו אדם הגיע לטיסה.

צילום: תומך המשטר מניף את דגל אירן [צילום: ואחיד סלמי/AP]

קטר שימשה מתווכת

בחלק מהמקרים נעשה התיאום באמצעות גורמים קטריים, שסייעו בארגון הטיסות דרך דוחה, אך מההתכתבויות עולה כי התקיימו גם מגעים ישירים או עקיפים עם נציגים אירניים.

במסמכים מוזכרים מפגשים עם "המשלחת האירנית", עם גורם שהוגדר כמנהל בנציגות האירנית ועם נציגים נוספים של טהרן. בכך מתגלה ערוץ עבודה ממשי בין שתי המדינות למרות היעדר יחסים דיפלומטיים מלאים והעימות החריף ביניהן.

החזרת אזרחים למדינת מוצאם מחייבת בדרך כלל שיתוף פעולה של אותה מדינה בהנפקת מסמכי נסיעה ובקבלת המגורשים. עם זאת, החריג במקרה הזה הוא מידת ההשפעה שניתנה לכאורה לגורמים האירניים על זהות האנשים שיוחזרו.

הגירושים קיבלו עדיפות גם בזמן המלחמה

ההתכתבויות מלמדות כי ממשל טראמפ העניק עדיפות גבוהה לקידום הגירושים גם בשיא העימות עם אירן.

ב-19 ביוני 2025, ימים אחדים לאחר החרפת הלחימה באזור, הגדיר ראש ICE בפועל טוד ליונס את החזרת האזרחים האירנים כמשימה בעדיפות גבוהה. גורמים מקצועיים הזהירו כי ביצוע הגירושים יהיה קשה בשל סגירת המרחב האווירי האירני והעובדה שטהרן אינה מנפיקה באותה עת מסמכי נסיעה.

למרות זאת, ראש מערך ההרחקות ב-ICE הורה להכין במהירות תוכנית לגירוש 58 אירנים שכבר החזיקו בצווי הרחקה סופיים. באחת ההתכתבויות הוגדר המהלך כ"עדיפות של הבית הלבן".

הטיסות עצמן יצאו רק לאחר סיום אותו סבב לחימה, אך המסמכים מלמדים כי ההכנות והמשא-ומתן עם טהרן נמשכו גם בזמן שוושינגטון ניהלה נגדה עימות גלוי.

גם נציגים אירנים פגשו עצורים

נדבך רגיש נוסף נוגע למפגשים בין נציגים אירניים לבין עצורים שהוחזקו במתקני ההגירה בארה"ב.

מהמסמכים עולה כי אנשי ICE סייעו בכמה הזדמנויות לארגן מפגשים כאלה. במקביל, 11 אירנים שהוחזקו במעצר הגישו בחודש יולי תצהירים לבית משפט וטענו כי נאלצו להיפגש עם נציגי ממשלת אירן בזמן שהיו במשמורת האמריקנית.

בתביעה נפרדת נטען כי גורמי הגירה אמריקניים העבירו לאירן מידע חסוי מתיקי בקשות המקלט. לפי הטוענים, נציגי טהרן ידעו פרטים אישיים על טענות המקלט שלהם.

משרד ביטחון המולדת האמריקני דחה את הטענה באופן נחרץ והבהיר כי ICE לא מסר לממשלת אירן מסמכי בקשות מקלט. החוק האמריקני מאפשר לרשויות לעבוד עם ממשלות זרות לצורך ביצוע גירושים, אך אוסר למסור מידע העלול לחשוף שאדם מסוים הגיש בקשת מקלט.

ערוץ עבודה מאחורי העימות

החשיפה אינה מוכיחה שהיה בין וושינגטון לטהרן ערוץ מדיני חשאי רחב יותר, אך היא ממחישה כי גם בתקופה של עימות צבאי חריף נשמרה יכולת לתאם סוגיות מעשיות.

מבחינת ישראל, זהו אולי החלק המעניין ביותר בפרשה. בפומבי התנהל באותה עת עימות קשה בין ארה"ב לאירן, אך מאחורי הקלעים הצליחו שתי המדינות לתאם טיסות, רשימות שמיות, מסמכי נסיעה ומפגשים עם עצורים.

המשמעות אינה שהצדדים היו בעיצומו של תהליך מדיני, אלא שגם בין יריבות עוינות נשמרים לעיתים ערוצים פונקציונליים כאשר לשני הצדדים אינטרס משותף. במקרה הזה, ממשל טראמפ ביקש להרחיק אזרחים אירנים מארה"ב, ואילו טהרן הסכימה לקבלם ואף ניסתה, לפי המסמכים, להשפיע על זהותם.

החשיפה גם מעוררת שאלות קשות בנוגע להגנה על מתנגדי משטר ומבקשי מקלט אירנים. אם יתברר כי אנשים שביקשו הגנה מפני שלטונות אירן נחשפו בפני נציגי אותו שלטון או הוכנסו לרשימות בעקבות בקשת טהרן, תהיה לכך משמעות משפטית ומדינית חמורה. לפי שעה, הטענה בדבר העברת מידע חסוי נותרה שנויה במחלוקת ומוכחשת בידי הממשל האמריקני.