גילת טלקום: הרווח זינק ל-8.4 מיליון שקל; הביקוש הביטחוני חיזק את פעילות הלווין

גילת טלקום גלובל מציגה שיפור חד בתוצאות הרבעון השני של 2026, ובראשן זינוק ברווח הנקי לכ-8.4 מיליון שקל, לעומת כ-190 אלף שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה כולה הסתכם הרווח הנקי בכ-15.8 מיליון שקל, לעומת כ-4 מיליון שקל בתקופה המקבילה - עלייה של כ-290%. החברה עצמה מציינת כי הרווח הרבעוני גדל בכ-4,400%.

הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו בכ-71.4 מיליון שקל, לעומת כ-66.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-7.4%. במחצית הראשונה צמחו ההכנסות לכ-140 מיליון שקל, לעומת כ-124.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי ברבעון עלה לכ-21 מיליון שקל לעומת כ-19.7 מיליון שקל, והרווח מפעולות רגילות הסתכם בכ-10 מיליון שקל, לעומת כ-7.3 מיליון שקל אשתקד.

לשיפור בשורה התחתונה תרמה גם ירידה חדה בהוצאות המימון נטו, שהסתכמו ברבעון בכ-1.5 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-6.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מסבירה את הירידה בין היתר בקיטון בהוצאות המימון בגין חוזי חכירה ובהפרשי שער. בנוסף, החל מתחילת 2026 שינתה החברה את מטבע הפעילות שלה מדולר לשקל, בעקבות הגידול בפעילות בישראל, ההתקשרויות עם בזק והחוב השקלי, ובעקבות השינוי סווגו רכיבי ההמרה של אג"ח ג' וד' מהתחייבות להון ולא יירשמו עוד בגינם הוצאות מימון בגין שינויי שווי כפי שנרשמו בעבר.

גם מדד ה-EBITDA המתואם השתפר. ברבעון השני הוא הסתכם בכ-15.5 מיליון שקל, לעומת כ-11.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של כ-33%. במחצית הראשונה הגיע ה-EBITDA המתואם לכ-29.7 מיליון שקל, לעומת כ-21.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה - עלייה של כ-39%. החברה מגדירה את המדד ככזה שמנטרל את השפעת IFRS 16 על חוזי חכירת הלווין ומשקף מבחינתה את הרווחיות התזרימית של הפעילות.

מנוע הפעילות המרכזי של גילת טלקום ממשיך להיות מגזר הלווין המסחרי והממשלתי, שהיווה כ-86% מהכנסות החברה בתקופת הדוח. הכנסות המגזר ברבעון השני הסתכמו בכ-60.7 מיליון שקל, לעומת כ-57.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח המגזרי עלה לכ-19.5 מיליון שקל לעומת כ-14.2 מיליון שקל. במחצית הראשונה הגיעו הכנסות המגזר לכ-119.4 מיליון שקל, והרווח המגזרי לכ-39.8 מיליון שקל.

בדוח מסבירה החברה כי הגידול בהכנסות מגזר הלווין נבע בעיקר מעלייה בהכנסות משירותים ומהכנסות חד-פעמיות ממכירת ציוד, ובין היתר מהשפעת מלחמת "שאגת הארי" והעלייה בביקושים לשירותים ולמוצרים בתחום הביטחוני. החברה מציינת כי היא חווה השפעה חיובית ועליית ביקושים בשוק הממשלתי-ביטחוני בעקבות מצבי הלחימה ושינויי התפיסה הגיאופוליטיים. עוד נמסר כי בחודשים האחרונים העמיקה החברה את החיבור בין פעילות האינטגרציה לבין פעילות הממשלה והביטחון, והקימה מספר פרויקטים המבוססים על תשתיות לווין, תקשורת קווית ושילוב בין מספר תשתיות.

גם פעילות האינטרנט והענן המשיכה לצמוח. הכנסות המגזר ברבעון עלו לכ-10.7 מיליון שקל, לעומת כ-8.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח המגזרי הסתכם בכ-1.88 מיליון שקל לעומת כ-1.09 מיליון שקל - עלייה של כ-72%. במחצית הראשונה הסתכמו הכנסות המגזר בכ-20.6 מיליון שקל והרווח המגזרי בכ-2.6 מיליון שקל.

החברה מדווחת כי פעילות האינטרנט בישראל מספקת כיום שירות לכ-26 אלף לקוחות פרטיים ולכ-330 לקוחות עסקיים. מספר הקווים הפעילים במסגרת הסכם בזק עומד על יותר מ-27.6 אלף. בסוף 2025 הרחיבה החברה את ההסכם עם בזק, כך שתוכל לרכוש זכות שימוש לתקופה של 15 שנה בעד 90 אלף קווי סיבים נוספים, בפריסה מדורגת ובמחיר שלדברי החברה נמוך משמעותית מזה שבהסכם המקורי וממחירי השוק הסיטונאי.

אחד הנתונים הבולטים בפעילות האינטרנט הוא ה-ARPU, ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי. המדד הגיע ברבעון השני לכ-80.2 שקל, עלייה של כ-9.6% לעומת הרבעון הראשון של השנה והגעה לרמת היעד הבינוני שעליה הצהירה החברה. עם זאת, מדובר עדיין ברמה נמוכה לעומת כ-88.7 שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מסבירה את הירידה השנתית בגיוס המהיר של לקוחות חדשים, ומעריכה כי ככל ששיעור הלקוחות הוותיקים יגדל וככל שיימכרו יותר חבילות במהירויות גבוהות ובציוד מתקדם יותר, ה-ARPU יעלה. יעד החברה לטווח הארוך הוא 90 שקל.

בצד התזרימי, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השני הסתכם בכ-28.7 מיליון שקל, לעומת כ-20.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. התזרים החופשי בנטרול הוצאות ששולמו מראש הגיע, לפי החברה, לכ-18.2 מיליון שקל ברבעון, לעומת כ-7.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובמחצית הראשונה לכ-21 מיליון שקל לעומת כ-1.8 מיליון שקל אשתקד.

גם המאזן התחזק משמעותית. ההון העצמי של גילת טלקום עמד בסוף יוני על כ-132.4 מיליון שקל, לעומת כ-77.6 מיליון שקל בסוף 2025 וכ-57.3 מיליון שקל בסוף יוני 2025. החברה מייחסת את הגידול בעיקר לרווחים, להמרת אג"ח למניות ולשינוי הסיווג החשבונאי של רכיבי ההמרה. יתרת המזומנים ושווי המזומנים עמדה על כ-93 מיליון שקל, ולחברה נכס פיננסי נטו של כ-66 מיליון שקל. ההון החוזר המאוחד עמד על כ-69 מיליון שקל.

נכון למועד פרסום הדוח, צבר החוזים של החברה עד שנת 2029 מסתכם בכ-158 מיליון שקל. בין ההתקשרויות שצוינו בדוח נמצאת עסקת וודאקום, שחודשה לשלוש שנים נוספות בהיקף של כ-45 מיליון דולר, וכן הסכם שדווח ביוני לאספקת ציוד לוויני ללקוח מסחרי בינלאומי בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר לשנה הקרובה. לאחר תום הרבעון דיווחה החברה גם על הגדלה של הזמנה מלקוח ישראלי בכ-4.25 מיליון שקל, בנוסף להסכם קודם בהיקף של כ-14.3 מיליון שקל ל-12 חודשים.

ביוני ביצעה החברה גם רכישה עצמית של 2.3 מיליון מניות בכ-6 מיליון שקל, כמעט מלוא המסגרת שאושרה על-ידי הדירקטוריון. החברה הציגה את המהלך כחלק ממדיניות יצירת הערך לבעלי המניות, לצד המשך השקעה בפיתוח העסקי ובהרחבת מנועי הצמיחה.