כאן ב' מובילה בייצוג ערבים, קשת 12 וערוץ 14 בתחתית

שיעור הייצוג של החברה הערבית בתקשורת המשודרת בארץ עלה במחצית הראשונה של 2026, אך גם לאחר ההתאוששות נותר נמוך מאוד. לפי מדד הייצוג של סיכוי-אופוק ואתר "העין השביעית", המבוסס על נתוני יפעת מחקרי מדיה, זוהו בחציון הראשון של השנה 1,288 דוברים מהחברה הערבית בשבע הבמות המובילות בתקשורת המשודרת, ושיעור הייצוג הכללי עמד על כ-1.5%.

הנתון גבוה משיעור השפל שנרשם ב-2025, כ-1%, אך עדיין נמוך במידה ניכרת מהממוצע ההיסטורי של המדד מאז החל ב-2016 - 2.6%. גם לאחר העלייה, שיעור הייצוג רחוק מאוד מחלקה של החברה הערבית באוכלוסייה.

השנה הורחב המדד ונבדקו 28 תוכניות בשבע במות מרכזיות ברדיו ובטלוויזיה. שלוש תוכניות אקטואליה נוספו למעקב, ולראשונה נכלל גם i24. בנוסף נערכה לראשונה בחינה כמותית נפרדת של נוכחות עיתונאים ערבים בשידורים.

כאן ב' וגלי צה"ל בראש

מבין הבמות שנבדקו, כאן ב' הציגה את שיעור הייצוג הגבוה ביותר - כ-2.7%, ואחריה גלי צה"ל עם כ-2.5%. כאן 11 עמדה על כ-1.9%, רשת 13 על כ-1.7%, קשת 12 על כ-0.7% וערוץ 14 על כ-0.6%. לפי עורכי המדד, העלייה נרשמה בכלל הבמות, אך ברובן שיעור הייצוג נותר נמוך לעומת 2023.

הגרף הרב-שנתי מצביע על כך שההתאוששות הנוכחית עדיין רחוקה מהשיאים שנרשמו בעבר. במחצית השנייה של 2021 הגיע שיעור הייצוג ל-4.4% ובמחצית השנייה של 2022 ל-4.1%. בחציון הראשון של 2026 עמד הנתון המדויק על 1.48%, או 1.64% בנטרול ערוץ 14.

השנה נוספו למדד שלוש תוכניות אקטואליה חדשות, ובהן "שיחת היום" בהגשת לוסי אהריש ברשת 13. התוכנית דורגה במקום השני בשיעור הייצוג, אחרי תוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל, ותרמה באופן משמעותי לעלייה במדד הכללי. כאשר נבחנים הנתונים ללא שלוש התוכניות שנוספו השנה, שיעור הייצוג הכללי יורד ל-1.41%.

רינו צרור בראש התוכניות

ב-28 התוכניות שנמצאו במעקב זוהו 567 דוברים מהחברה הערבית. תוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל המשיכה להוביל את דירוג הייצוג. רשת 13 הייתה הבמה היחידה שבה כל התוכניות שנבדקו גם בחציון הקודם שיפרו את שיעור הייצוג. לעומת זאת, מרבית תוכניות קשת 12 וערוץ 14 דורגו מתחת לממוצע, ובחלקן נרשם ייצוג נמוך מאוד ואף אפסי.

אחד הנתונים הבולטים נוגע לתוכנית "סדר יום" בכאן ב'. בתקופת קרן נויבך, בינואר-מרס, הופיעו בתוכנית 32 דוברים ערבים מתוך 446 דוברים - שיעור ייצוג של 7.17%. באפריל-יוני, לאחר שרוני קובן ועקיבא נוביק החליפו את נויבך במשבצת השידור, הופיעו שני דוברים ערבים בלבד מתוך 445 - שיעור של 0.45%. הנתונים מופיעים בטבלת ההשוואה בדוח.

הפשיעה שוב במרכז הסיקור

רצח, אלימות ופשיעה היו הנושא המרכזי שבמסגרתו הופיעו דוברים מהחברה הערבית. 387 דוברים הופיעו בהקשר זה - יותר מכל נושא אחר. הסיקור התמקד בגל הרציחות, בנשק הבלתי חוקי, בתחושת חוסר הביטחון ביישובים הערביים ובביקורת על טיפול המשטרה והממשלה.

במקום השני בהיקף הסיקור דורג מבצע "שאגת הארי", בעיקר סביב פגיעות הטילים ביישובים ערביים ובדואיים, המחסור במיגון ונפילת הטיל בזרזיר. הפוליטיקה הארצית דורגה שלישית, על-רקע הבחירות, המגעים לאיחוד המפלגות הערביות והדיון באפשרות שישמשו גוש חוסם או ישתלבו בממשלה עתידית.

בהודעה הנלווית למדד טענו עורכיו כי גם כאשר ערבים זוכים לחשיפה, היא מרוכזת לעיתים קרובות בהקשרים של פשיעה, אלימות ופוליטיקה. הדיל עזאם ג'לאג'ל, מנהלת שותפה במחלקה לפעילות ציבורית בסיכוי-אופוק, אמרה: "אמנם נתוני המדד מצביעים על עלייה מתונה בשיעור ייצוג האזרחים הערבים בתקשורת המרכזית בעברית, אבל הם עדיין רחוקים מלהיות מספקים או להעיד על שינוי מגמה משמעותי".

יותר נשים ערביות - אך עדיין מיעוט

גם בייצוג הנשים נרשמה עלייה. בחציון הראשון של השנה זוהו 206 דוברות ערביות, לעומת 86 במחצית השנייה של 2025, ושיעורן מתוך כלל הדוברים הערבים עלה מ-14.2% ל-16%. גלי צה"ל הובילה במספר הדוברות עם 55, ואחריה כאן ב' עם 53. קשת 12 עמדה על 22 דוברות וערוץ 14 על שש.

לוסי אהריש הייתה הדוברת הבולטת ביותר. לפי הדוח, הופעותיה עסקו בין היתר בסערה בעקבות דבריה על שילוב מפלגות ערביות בממשלה, בביקורת ובאיומים שהופנו כלפיה ובראיון שהעניקה לרוני קובן. אחריה בלטו מרים יונס, שהתראיינה כמומחית ללבנון ולעולם הערבי, ועו"ד ראויה חנדקלו, שעסקה בגל הרציחות, בפרוטקשן ובטיפול המשטרה והממשלה בפשיעה.

טיבי הוביל בין חברי הכנסת

118 הופעות של חברי כנסת ערבים נרשמו בחציון הראשון - לעומת 68 במחצית הקודמת. עם זאת, שיעורם מתוך כלל הדוברים ירד מ-11.2% ל-9.2%. כאן ב' הייתה הבמה שבה נרשם המספר הגבוה ביותר של הופעות חברי כנסת ערבים.

אחמד טיבי היה חבר הכנסת הערבי הבולט ביותר, בעיקר בעקבות העימות עם דובר המשטרה סביב המבצע בתראבין. איימן עודה דורג אחריו, בין היתר בעקבות קריאתו למרי אזרחי על-רקע גל הרציחות והמחאה נגד המשטרה והממשלה. מנסור עבאס דורג שלישי ובלט בעיקר סביב האפשרות שרע"ם תצטרף לממשלה עתידית.

מעט מומחים - ושני שמות משפיעים על המדד

בקרב המומחים נרשמה עלייה במספר המוחלט לצד ירידה בשיעורם: מספר המומחים הערבים עלה ל-268, אך חלקם מכלל הדוברים הערבים ירד מ-29.2% במחצית השנייה של 2025 ל-20.8% במחצית הראשונה של 2026. ג'ונתן אלחורי היה המומחה הבולט ביותר, ואחריו יוסף חדאד.

הדוח מצביע על השפעה ניכרת של השניים על הנתון הכולל: בנטרול הופעותיהם של אלחורי וחדאד, שיעור המומחים הערבים יורד בכשש נקודות האחוז - מכ-21% לכ-15%.

דוגמה נוספת שמובאת בהודעה היא טלאל אל-קרינאווי, ראש עיריית רהט. אף שהוא בעל ניסיון בשלטון המקומי, הופעותיו במדד נרשמו בעיקר סביב גל הפשיעה והמבצע המשטרתי בתראבין. עורכי המדד מציגים זאת כדוגמה לכך שגם כאשר מוזמן איש ציבור ערבי כבעל ידע, הופעתו מתמקדת לעיתים קרובות בפשיעה ולא בתחום המקצועי שממנו הוא מגיע.

פחות מאחוז מהשידורים לעיתונאים ערבים

לראשונה בחן המדד גם את נוכחותם של עיתונאים דוברי ערבית בתקשורת המשודרת. במחצית הראשונה של השנה נרשמו 1,662 הופעות של עיתונאים ערבים מתוך 176,074 אייטמים שנבדקו - פחות מאחוז אחד.

סולימאן מסוודה הוביל בפער עם 830 הופעות, אחריו לוסי אהריש עם 634 ומוחמד מג'אדלה עם 137. בדוח מופיעים גם אימאן קאסם סלימאן עם 35 הופעות וראיד עלי עם 26. בנטרול ערוץ 14 עמד שיעור הופעותיהם של העיתונאים דוברי הערבית על 1.32%.

התמונה הכוללת העולה מן המדד היא של התאוששות לעומת השפל של 2025, אך לא של חזרה לרמות הייצוג שנרשמו בעבר. העלייה מושפעת גם מהוספת תוכניות חדשות, ובהן תוכניתה של לוסי אהריש, בעוד שחלק ניכר מהופעות הדוברים הערבים ממשיך להתרכז בפשיעה, באלימות ובפוליטיקה.