החלופה להורמוז: שברון מאשרת - שותפה לתוכנית צינור הנפט מעירק לסוריה

ענקית האנרגיה האמריקנית שברון מאשרת כי היא מעורבת בתוכנית להקמת נתיב חדש ליצוא נפט עירקי דרך סוריה אל הים התיכון. החברה מסרה כי ממשלות עירק וסוריה חתמו בנפרד על הסכמים מקדמיים עם קבוצה הכוללת את שברון, TI Capital ו-UCC Holding הקטרית, לצורך ביצוע בדיקות טכניות וכלכליות לקראת המיזם.

הכוונה היא ליצור נתיב שיעבור דרך חדיתה במערב עירק ומשם אל נמל בניאס שבחוף הסורי. המהלך נועד בראש ובראשונה להפחית את תלותה החריפה של עירק ביצוא דרך מצר הורמוז, ששיבושי התנועה בו בחודשים האחרונים המחישו לבגדד את הסיכון שבהישענות כמעט בלעדית על מוצא ימי אחד.

לפי גורמים המעורים בתוכנית ששוחחו עם רויטרס, אין מדובר במהלך שניתן להשלים במהירות. הקמת התשתית עשויה להימשך כארבע שנים ולעלות לפחות 15 מיליארד דולר. זאת משום שהצינור הישן בין עירק לסוריה ניזוק והתיישן אם אינה מאפשרת להסתפק בשיקומו, ולכן האפשרות המסתמנת היא הקמה של תשתית חדשה ברובה.

עד שני מיליון חביות ביום

הצינור ההיסטורי מכירכוכ לבניאס היה מסוגל להעביר כ-300 אלף חביות ביום בלבד. לפי התוכניות הנבחנות כיום, הנתיב החדש עשוי להיות גדול בהרבה ולהגיע בעתיד לקיבולת של עד שני מיליון חביות ביום. בשלב זה טרם התקבלה החלטה סופית על התוואי, הקיבולת או המבנה הכספי של המיזם.

שברון עצמה נזהרת מלהתחייב לפרטים. החברה אישרה את חלקה בבדיקות המקדמיות אך הבהירה כי עדיין נדרשות בדיקות הנדסיות כדי לקבוע אם ניתן להשתמש בחלק מהתשתית הקיימת, אם יהיה צורך להרחיבה או אם יש להקים צינור חדש לחלוטין. החברה גם לא מסרה הערכה רשמית לקיבולת היצוא הצפויה.

מבחינת בגדד, החשיבות של הפרויקט ברורה. חלק גדול משדות הנפט הגדולים בעירק נמצא בדרום המדינה, והיצוא מהם תלוי כיום במידה רבה במפרץ ובמצר הורמוז. במהלך המשבר האחרון צנח יצוא הנפט העירקי באופן חד, והמחיש עד כמה חסר לעירק נתיב מערבי משמעותי שיחבר את שדות הדרום ישירות לים התיכון.

גם מערב קורונה 2 ונאסריה

המעורבות של שברון בצינור אינה עומדת לבדה. החברה מקדמת במקביל הרחבה משמעותית של פעילותה בתוך עירק, בעיקר בשדות הנפט הגדולים בדרום.

בשדה מערב קורונה 2 שבמחוז בצרה, המפיק כ-460 אלף חביות ביום, מנהלת שברון משא-ומתן מתקדם על-כניסה במקום לוקאויל הרוסית. עירק נטלה לידיה את השליטה בשדה לאחר שהעיצומים האמריקניים נגד החברה הרוסית הקשו על המשך פעילותה. שברון קיבלה זכות בלעדית לנהל משא-ומתן על העסקה למשך שנה.

במקביל התקדמו המגעים סביב שדה נאסריה ואזורי חיפוש נוספים במחוז ד'י קאר. שברון מסרה כי נספח להסכם עקרונות קודם מקדם את המשא-ומתן המסחרי בנוגע לפיתוח השדה והשטחים הסמוכים לו.

החיבור בין שני המהלכים אינו מקרי. כדי שצינור חדש דרך סוריה יהפוך לחלופה משמעותית להורמוז, יהיה צורך לחבר אליו גם את מרכזי ההפקה הגדולים בדרום עירק - ובהם מערב קורונה 2 ונאסריה. שברון עצמה כבר ציינה כי נתיב כזה יצטרך להתחבר לשדות הדרום כדי ליצור מוצא אפקטיבי לים התיכון.

סוריה חוזרת למפת האנרגיה

גם מבחינת סוריה מדובר במהלך בעל משמעות אסטרטגית. אם התוכנית תצא לפועל, בניאס עשויה לשוב ולשמש שער ליצוא נפט עירקי לים התיכון, וסוריה תהפוך מחדש למדינת מעבר מרכזית בשוק האנרגיה האזורי.

המיזם נהנה גם מתמיכה אמריקנית. בוושינגטון רואים בו חלק ממאמץ רחב יותר לצמצם את חשיבותו של מצר הורמוז וליצור חלופות יבשתיות ליצוא האנרגיה מהמפרץ. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט אף אמר לאחרונה כי הצינורות היבשתיים אמורים להעביר בעתיד חלק ניכר מהיצוא שעבר עד כה דרך המצר.

עם זאת, הדרך להנחת הצינור עדיין ארוכה. מעבר לעלות העצומה ולמשך ההקמה, נדרשים תכנון הנדסי, מימון, הסכמות על זכויות הקרקע בסוריה והסדרים ביטחוניים לאורך מאות קילומטרים. לכן מדובר בשלב זה בתוכנית שנמצאת בבדיקת היתכנות - ולא בפרויקט שהקמתו כבר החלה.

מבחינת ישראל, אם התוכנית תבשיל היא עשויה להשפיע על מפת האנרגיה והאינטרסים האזוריים. עירק תקבל נתיב יצוא שאינו תלוי באירן ובמצר הורמוז, חברות אמריקניות יקבלו נוכחות עמוקה יותר במשק האנרגיה העירקי, וסוריה תהפוך לצומת מעבר המחבר בין שדות הנפט העירקיים לבין הים התיכון. לצד היתרונות הכלכליים לבגדד, המשמעות תהיה גם כניסה של אינטרסים אמריקניים מסחריים ותשתיתיים ארוכי טווח לשטח הסורי.