המחקר שמסעיר את הרשת: האם קרם הגנה דווקא מגדיל את הסיכון לסרטן

נתונים ממחקר רחב היקף שנערך בקרב יותר מ-470 אלף בני אדם מעוררים בימים האחרונים סערה ברשתות החברתיות, לאחר שהוצגו כהוכחה לכך ששימוש בקרם הגנה מפני השמש מעלה במידה ניכרת את הסיכון לסרטן העור. ואכן, המספרים המצוטטים בפרסומים אינם מומצאים: בקרב מי שדיווחו על שימוש קבוע בהגנה מהשמש נמצא סיכון יחסי גבוה ב-292% למלנומה פולשנית, ב-258% למלנומה ממוקמת, ב-140% לקרצינומה של תאי בסיס וב-126% לקרצינומה של תאי קשקש.

אלא שעיון במחקר המקורי מגלה פער ניכר בין הנתונים לבין המסקנה שמופצת ברשת. המחקר לא נועד לבדוק אם קרם הגנה גורם לסרטן, לא בדק את החומרים הפעילים בקרמים ואף לא הפריד בין שימוש בקרם לבין אמצעים אחרים להגנה מהשמש. מדובר במחקר תצפיתי שבחן בין היתר את הקשר בין מאפיינים גנטיים, הרגלים וגורמי סיכון לבין סרטן העור - ולכן אין ביכולתו לקבוע שההגנה מהשמש היא שגרמה למחלה.

המחקר פורסם ב-2023 - ולא בימים האחרונים

המחקר, שנערך בידי חוקרים מאוניברסיטת מקגיל בקנדה, פורסם בשנת 2023 בכתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention של האגודה האמריקנית לחקר הסרטן. החוקרים השתמשו במאגר UK Biobank וכללו 17,221 בני אדם שאובחנו בקרצינומה של תאי בסיס, 2,331 בקרצינומה של תאי קשקש, 1,158 במלנומה ממוקמת ו-3,798 במלנומה פולשנית, לצד 448,164 נבדקים בקבוצת הביקורת.

המטרה המרכזית של העבודה הייתה שונה לחלוטין מזו המשתמעת מהפרסומים ברשת: החוקרים בחנו 8,798 שינויים גנטיים ב-190 גנים הקשורים לתיקון דנ"א, לצד 11 גורמים התנהגותיים ודמוגרפיים, כדי לבדוק כיצד השילוב ביניהם משפיע על הסיכון לסוגים שונים של סרטן העור. השימוש בהגנה מפני השמש היה רק אחד המשתנים במחקר.

לכן גם הטענה שמדובר ב"מחקר הגדול ביותר שנערך אי-פעם על קרם הגנה וסרטן העור" אינה תיאור שהחוקרים עצמם העניקו לעבודתם. זהו מחקר גדול מאוד על גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים לסרטן העור - לא ניסוי שבחן את בטיחותם של קרמים להגנה מהשמש.

המספרים הדרמטיים אכן מופיעים במחקר

החלק שהעניק לטענה ברשת את עוצמתה הוא שמאחוריה עומדים נתונים ממשיים. בהשוואה למשתתפים שדיווחו כי הם אינם משתמשים או כמעט שאינם משתמשים בהגנה מפני השמש, נמצא בקרב המשתמשים בתדירות הגבוהה ביותר סיכון יחסי של 3.92 למלנומה פולשנית, 3.58 למלנומה ממוקמת, 2.40 לקרצינומה של תאי בסיס ו-2.26 לקרצינומה של תאי קשקש. מכאן נגזרו העליות של 292%, 258%, 140% ו-126% שמופיעות בפרסומים ברשת.

אבל סיכון יחסי כזה אינו מוכיח שהמוצר גרם למחלה. המחקר מצביע על קשר סטטיסטי בין שני משתנים - לא על כיוון הקשר ולא על הסיבה לו.

הבעיה הראשונה: "קרם הגנה" כלל לא היה המשתנה

יש כאן פרט מהותי שנעלם כמעט לחלוטין מהפרסומים הוויראליים. השאלה שנשאלה במאגר הבריטי אינה אם המשתתף משתמש בקרם הגנה, אלא אם הוא משתמש ב"הגנה מפני השמש" כאשר הוא נמצא בחוץ בקיץ. הדוגמאות שניתנו בשאלה כללו תחליב להגנה מהשמש וגם כובע.

מבחינת הנתונים, אדם שמקפיד לחבוש כובע ואדם שמורח קרם הגנה עשויים אפוא להופיע באותה קבוצה. מכאן שהמחקר אינו מסוגל לקבוע דבר על חומר פעיל מסוים בקרם - ובוודאי שאינו יכול להוכיח כי "הכימיקל שבקרם הוא חומר מסרטן", כפי שנטען בחלק מהפרסומים.

הבעיה השנייה: דווקא מי שבסיכון משתמש יותר בהגנה

הסבר אפשרי נוסף לתוצאה הוא תופעה מוכרת במחקרים תצפיתיים: האנשים שזקוקים יותר להגנה מפני השמש הם לעיתים קרובות גם אלה שנמצאים מלכתחילה בסיכון גבוה יותר לסרטן העור. בעלי עור בהיר שנשרף בקלות, מי שנחשפו לשמש במשך שעות רבות ומי שסבלו מכוויות שמש בעבר צפויים להקפיד יותר על אמצעי הגנה - ובאותה עת גם להיות בעלי סיכון מוגבר למחלה. המכון הלאומי לסרטן בארה"ב מגדיר עור בהיר וחשיפה לקרינה על-סגולה כגורמי סיכון מבוססים לקרצינומה של תאי בסיס ותאי קשקש, וכוויות בעקבות חשיפה חריפה לשמש כגורם הקשור בסיכון למלנומה.

אפשר להמחיש זאת בדוגמה פשוטה: אם יימצא כי אנשים הנוטלים תרופות משתמשים בשירותי רפואה יותר מאנשים שאינם נוטלים תרופות, אי-אפשר להסיק שהתרופות הן שגרמו להם להיות חולים. ייתכן מאוד שהמחלה היא שהביאה לנטילת התרופה.

אותה בעיה קיימת כאן גם בכיוון הזמן. מי שכבר אובחן בסרטן העור עשוי בעקבות האבחנה להתחיל להקפיד מאוד על כובע וקרם הגנה. אם הנתונים אינם מבהירים שההרגל קדם למחלה, הוא עלול להופיע במאגר גם כחולה סרטן וגם כמי שמשתמש תמיד בהגנה - אף שהמחלה קדמה לשינוי בהתנהגותו.

ומה קרה כשחילקו אנשים באקראי לקבוצות

כדי לבדוק אם טיפול מסוים גורם לתוצאה, ניסוי אקראי מעניק בדרך כלל ראיה חזקה יותר ממחקר תצפיתי. ניסוי כזה נערך באוסטרליה בקרב 1,621 תושבים, שחלקם התבקשו להשתמש מדי יום בקרם בעל מקדם הגנה 15 ומעלה ואחרים המשיכו בהרגליהם הרגילים. לאחר ארבע שנים וחצי לא נמצא נזק כתוצאה מהשימוש היומי בקרם. מספר גידולי הקרצינומה של תאי הקשקש היה דווקא נמוך משמעותית בקבוצה שהשתמשה בקרם מדי יום, ואילו בקרצינומה של תאי בסיס לא נמצא הבדל מובהק.

במעקב מאוחר יותר אחר משתתפי אותו ניסוי נמצאו פחות מקרי מלנומה בקרב אלה שהוקצו לשימוש יומי בקרם, אם כי מספר מקרי המלנומה היה קטן ולכן יש לפרש גם את הממצא הזה בזהירות.

התמונה המדעית אינה חד-ממדית. המכון הלאומי לסרטן בארה"ב מציין כי קרם הגנה הוכח כמונע כוויות שמש ונגעים טרום-סרטניים, אך הראיות הישירות לכך שהוא מונע את כל סוגי סרטן העור אינן אחידות. לפי סקירת המכון, קיימים ממצאים לא עקביים בנוגע למניעת קרצינומה של תאי קשקש ואין די ראיות לקבוע את מידת ההשפעה על מלנומה. עם זאת, הסקירה אינה מצביעה על עלייה בסיכון לסרטן בעקבות שימוש בקרם. תופעות הלוואי המתוארות הן בעיקר תגובות אלרגיות בעור.

האם החומרים בקרם בטוחים

גם כאן התשובה מורכבת יותר מסיסמה לכאן או לכאן. מינהל המזון והתרופות האמריקני מציין כי חלק מהחומרים הפעילים בקרמים להגנה מהשמש יכולים להיספג דרך העור ולהגיע לגוף, ולכן דרש מהיצרנים נתונים נוספים לבחינת בטיחותם. ספיגה, עם זאת, אינה הוכחה לכך שחומר גורם לסרטן. נכון ליוני 2026 ממשיך המינהל להמליץ על שימוש בקרם רחב טווח לצד אמצעים נוספים כגון לבוש מתאים, צל והפחתת החשיפה לשמש.

יש אפוא מקום למחקר נוסף על בטיחותם ארוכת הטווח של חומרים מסוימים, ואין צורך להציג את כל השאלות בנושא כמוכרעות. אבל המחקר שמופץ כעת ברשת אינו מחקר כזה: הוא לא השווה בין מרכיבים שונים, לא מדד חשיפה לחומר כלשהו ולא בדק אם חומר מסוים בקרם גורם לשינויים סרטניים.

השורה התחתונה: נתון אמיתי הפך למסקנה שאינה קיימת במחקר

הטענה הוויראלית בנויה אפוא על גרעין עובדתי: במחקר גדול מאוד אכן נמצא שיעור גבוה יותר של כמה סוגי סרטן עור בקרב אנשים שדיווחו שהם משתמשים בתדירות גבוהה באמצעי הגנה מפני השמש.

אלא שמכאן נבנתה מסקנה שהמחקר אינו מאפשר. המשתנה כלל קרם הגנה וכובעים יחד, המחקר היה תצפיתי ולא ניסוי, אנשים הנמצאים בסיכון גבוה יותר נוטים ממילא להשתמש יותר בהגנה, ולא נבדק אף חומר כימי בקרם כמחולל אפשרי של סרטן.

לכן הניסוח המדויק אינו "מחקר מצא שקרם הגנה גורם לסרטן", אלא: מחקר מצא קשר מפתיע בין שימוש באמצעי הגנה מהשמש לבין סרטן העור - אך אין בו ראיה שההגנה היא שגרמה למחלה.