עירק נלחמת על ריבונותה מול מיליציות והשפעה אירנית לוחצת

שורת התפתחויות בתוך פחות מיממה ממחישה את המאבק ההולך ומחריף על עתידה של עירק: מצד אחד, ממשלת בגדד מנסה להרחיב את שליטתה על המיליציות הפרו-אירניות, לרכז את הנשק בידי המדינה ולהיכנס גם למעוזים שבהם נוכחותה הייתה במשך שנים מוגבלת. מצד אחר, אותן מיליציות מציבות תנאים מרחיקי לכת לפירוק נשקן, בעוד אירן ממשיכה להחזיק מנופי השפעה כלכליים ומדיניים משמעותיים על המדינה.

אחת ההתפתחויות החריגות ביותר הייתה מעצרו של עבאס אל-יעקובי, בכיר בתנועת א-נוג'בא הממונה על המודיעין באזור חגורת בגדד. לפי רשת 964, המעצר עורר זעם בקרב אנשי המיליציות, ובקבוצות התקשורת הפנימיות שלהן הופצו קריאות להפגנות ולשביתת שבת פתוחה בדרישה לשחררו. הוא הועבר למנגנון הביטחון של אל-חשד א-שעבי להמשך טיפול.

אולם בהמשך היום התברר כי בית המשפט הפלילי בבגדד זיכה את אל-יעקובי מכל האישומים נגדו, וההליכים המשפטיים בעניינו בוטלו. אל-חשד א-שעבי הודיע רשמית כי התיק נסגר. אחד האישומים המרכזיים שיוחסו לו היה מעורבות ברצח נבראס פרמאן שעבאן אל-פיילי, בכיר במודיעין העירקי שנהרג בהתנקשות ב-2021.

עם שחרורו, הופיע אל-יעקובי לראשונה בפומבי והודיע כי בכוונתו לתבוע את שירות המודיעין העירקי בטענה שהאישומים נגדו היו מפוברקים. בנוסף, הוא הפנה אצבע מאשימה חריגה כלפי השליח האמריקני תום בארק, וטען כי "הפושע תום בארק, נציג אמריקה, הוא שתכנן את כל המשברים האלה" וכי הוא מנסה לגרור את עירק לעימות פנימי ולשלוט בהחלטותיה הריבוניות.

האירוע מתרחש כאשר הממשלה העירקית מבקשת להשלים עד 30 בספטמבר את המהלך לריכוז הנשק בידי המדינה. זהו ניסיון רגיש במיוחד מבחינה פוליטית וביטחונית, שכן כמה מהמיליציות הגדולות פועלות במסגרת אל-חשד א-שעבי אך מחזיקות גם במבנים עצמאיים, בנשק ובשרשראות פיקוד המזוהות במידה רבה עם אירן.

כתאיב חיזבאללה מציבה תנאים

בתגובה ללחץ הממשלתי הציב האחראי הביטחוני של כתאיב חיזבאללה בעירק, אבו מוג'אהד אל-עסאף, שורה של תנאים לכל דיון על הסדרת נשק הארגון. לצד הדרישה הוותיקה להוצאת הכוחות האמריקניים, הוא דרש גם את יציאת הכוחות הטורקיים - ואף את פירוק כוחות הפשמרגה הכורדיים.

הדרישה האחרונה חריגה במיוחד. הפשמרגה הם כוח הביטחון המרכזי של חבל כורדיסטן העירקי, ולכן הצבת פירוקם כתנאי לוויתור של כתאיב חיזבאללה על נשקו מרחיבה את המחלוקת הרבה מעבר ליחסים שבין הממשלה למיליציות השיעיות. למעשה, מדובר בדרישה לשינוי יסודי במאזן הביטחוני בעירק כולה.

אל-עסאף אף הזהיר כי "סבלנותנו מתחילה לפקוע" והאשים את ראש הממשלה עלי א-זיידי בהתנהלות מתגרה וחסרת אחריות. הדברים ממחישים כי אף שבימים האחרונים דווח על הסכמה עקרונית מצד כמה מהארגונים לריכוז הנשק בידי השלטונות, הפער בין ההצהרות לבין התנאים לביצוע נותר גדול.

הממשלה נכנסת למעוז הסגור

במקביל ללחץ על ראשי המיליציות, נקטה הממשלה צעד סמלי ומעשי בג'ורף א-סח'ר, המכונה רשמית ג'ורף א-נסר ונחשבת לאחד המעוזים המרכזיים של כתאיב חיזבאללה. ועדה מיוחדת שמינה ראש הממשלה נכנסה לאזור וביצעה בו סיור ממשלתי ראשון מסוגו זה שנים.

בוועדה משתתפים נציגים ממשרדי הפנים, המשפטים והחקלאות, מגופי המודיעין והלוחמה בטרור וכן נציג אל-חשד א-שעבי. היא צפויה להגיש בתוך עשרה ימים דוח לראש הממשלה על המצב באזור.

מאז סילוק דאעש מהאזור ב-2014 נותרה השליטה המעשית בחלקים ממנו בידי מיליציות. לאורך השנים הופיעו דיווחים על מחסני נשק, מחנות אימונים ומתקנים צבאיים באזור, ובכלל זה טענות על תשתיות הקשורות לייצור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. הוועדה בחנה גם את האפשרות להשיב תושבים שנעקרו מהאזור.

עם זאת, בשלב זה אין דיווח על פירוק מתקנים, החרמת נשק או נטילת שליטה ביטחונית בפועל מידי המיליציות. חשיבות המהלך נעוצה בעצם כניסתם של מוסדות המדינה למקום שבו סמכותם הייתה מוגבלת במשך תקופה ארוכה.

בגדד תלויה בטהרן גם כשהיא מנסה להתרחק

אלא שבמקביל למאמץ לצמצם את עצמאות המיליציות המזוהות עם אירן, מתברר עד כמה תלויה עירק בטהרן בתחומים אחרים.

לפי חשיפה של "שפק ניוז", חברת שיווק הנפט הממשלתית העירקית SOMO מנהלת משא-ומתן עם חברות ספנות במטרה לחדש את יצוא הנפט דרך מצר הורמוז, לאחר שאירן הסכימה לאפשר מעבר בטוח למכליות המניפות את דגל עירק.

לפי מקור ממשלתי עירקי, חברה גרמנית הסכימה להניף את הדגל העירקי על מכליותיה במהלך הובלת נפט מבצרה, בעוד שחברה אמריקנית סירבה לתנאי. בהתאם להבנות עם טהרן, הנפט העירקי אמור לעבור במצר ללא תשלום לאירן.

העסקה עדיין לא הושלמה, ובגדד זקוקה לפי הדיווח לאישור או להחרגה מצד ארה"ב בשל העיצומים הנוגעים למנגנוני הספנות והביטוח הקשורים לאירן. אם המהלך ייצא לפועל, הוא עשוי לאפשר לעירק להשיב לשוק חלק ניכר מיצוא הנפט שלה למרות השיבושים בהורמוז.

לפי הנתונים שפורסמו, עירק ייצאה ביולי כ-49 מיליון חביות נפט, ויותר מ-30 מיליון מהן עברו דרך המצר.

12 מיליארד דולר במחלוקת

נדבך נוסף ביחסי התלות הוא החוב העירקי לאירן. לפי בכיר כלכלי אירני, ביקורו האחרון של נגיד הבנק המרכזי האירני בבגדד עסק בין היתר בגביית חובות של עירק לטהרן, המוערכים בצד האירני בכ-12 מיליארד דולר.

הסכום טרם אושר רשמית בידי הבנק המרכזי העירקי, ולכן יש להתייחס אליו כהערכה אירנית ולא כחוב מוסכם בין שתי המדינות. לפי ראש לשכת המסחר המשותפת לשתי המדינות, הסחר ביניהן - ללא נפט, גז ואנרגיה - גדל השנה בכ-15%.

התמונה המצטברת מורכבת: בגדד מנסה להחזיר למדינה את המונופול על השימוש בכוח, להגביל את המיליציות ולחדור למעוזים שהיו במשך שנים מחוץ להשפעתה המעשית. במקביל, טהרן ממשיכה להחזיק מנופי לחץ משמעותיים - באמצעות הקשרים עם המיליציות, החוב הכספי והיכולת להשפיע על יצוא הנפט העירקי דרך מצר הורמוז.

עבור ישראל, משמעות ההתפתחויות חורגת מהפוליטיקה הפנימית של עירק. הצלחה של בגדד לצמצם את עצמאותן הצבאית של כתאיב חיזבאללה, א-נוג'בא וארגונים נוספים עשויה לפגוע באחד ממרכיבי רשת השלוחים של אירן באזור. מנגד, התנאים שמציבות המיליציות והמשך התלות הכלכלית והאסטרטגית של עירק בטהרן ממחישים עד כמה רחוקה הדרך להחלשת ההשפעה האירנית במדינה.