אנשים שמרוצים יותר מהחברויות וממערכות היחסים שלהם נוטים גם להעריך את בריאותם הנפשית והגופנית כטובה יותר. כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of Mental Health והתבסס על 204,907 מבוגרים מ-22 מדינות במסגרת Global Flourishing Study - מחקר בינלאומי רחב שנועד לבחון אילו גורמים מלווים חיים טובים ובריאים יותר לאורך זמן. ישראל היא אחת מ-22 המדינות המשתתפות במיזם.
המשתתפים התבקשו לדרג עד כמה הם מרוצים מהחברויות שלהם וממערכות היחסים בחייהם, כיצד הם זוכרים את יחסיהם עם אמם ואביהם בילדות, וכן את מצב בריאותם הנפשית והגופנית. החוקרים הביאו בחשבון הכנסה, השכלה ומשתנים דמוגרפיים נוספים, ומצאו כי שביעות רצון גבוהה יותר מהקשרים החברתיים בבגרות לוותה באופן עקבי בדירוגי בריאות גבוהים יותר.
החברויות בבגרות בלטו יותר מהיחסים בילדות
גם מי שתיארו את יחסיהם עם הוריהם בילדות כטובים מאוד נטו לדווח על בריאות טובה יותר בבגרות, אך הקשר הזה היה חלש יותר מזה שנמצא עם חברויות ומערכות יחסים עכשוויות. החוקרים מפרשים זאת כרמז לכך שהעבר המשפחתי חשוב, אבל אינו קובע לבדו את התמונה: קשרים חברתיים יכולים להשתנות ולהיבנות מחדש במשך החיים, וחברויות, זוגיות וקשרים קרובים אחרים עשויים להשפיע על הרווחה גם שנים רבות לאחר הילדות.
אחת מנקודות החוזק של המחקר היא שהדפוס חזר במדינות בעלות רקע תרבותי, כלכלי ודתי שונה. המדגם כלל מדינות באירופה, אמריקה, אסיה, אפריקה, אוקיאניה והמזרח התיכון, ולכן החוקרים טוענים שקשרים חברתיים איכותיים עשויים להיות מרכיב רחב של רווחה אנושית ולא תופעה המוגבלת לחברות מערביות.
פערים לפי גיל, נישואים ומצב כלכלי
הניתוח חשף גם הבדלים בין קבוצות. ציוני הבריאות הנפשית היו נמוכים יותר אצל בני אמצע שנות ה-30 ועד סוף שנות ה-40 לעומת בני 34-18, ואילו בני 65 ומעלה דיווחו על ציונים גבוהים יותר. נישואים, תחושה שיש די כסף לצורכי החיים והזדהות דתית לוו אף הם בדירוגים גבוהים יותר של הבריאות הנפשית והגופנית.
נמצאו גם פערים ניכרים בין מדינות בשביעות הרצון מהקשרים החברתיים. אינדונזיה הציגה את הרמות הגבוהות ביותר של שביעות רצון מחברויות וממערכות יחסים, ואילו יפן את הנמוכות ביותר. הנתונים האלה אינם אומרים בהכרח שבמדינה אחת "יש חברויות טובות יותר" באופן אובייקטיבי, משום שהתשובות מושפעות גם מתרבות, מציפיות ומאופן שבו אנשים מפרשים שאלות על יחסים ובריאות.
למה זה מעניין במיוחד בישראל
למחקר יש רלוונטיות ישירה משום שישראל נכללה ב-Global Flourishing Study. עצם הכללתה מאפשרת לבחון את הקשר בין יחסים חברתיים לבריאות בתוך חברה שבה למשפחה, לקהילה ולרשתות חברתיות יש מקום מרכזי, לצד תקופות ממושכות של לחץ וחוסר ודאות. עם זאת, המאמר הנוכחי אינו מפרט בתקציר את התוצאה הישראלית בנפרד, ולכן אין בסיס לקבוע שישראל דורגה גבוה או נמוך במיוחד במדד החברויות או שעוצמת הקשר בה הייתה שונה מזו שנמצאה במדינות האחרות.
מבחינה מעשית, החוקרים מציעים שקשרים חברתיים ראויים להיחשב גם בשיח על בריאות הציבור, ולא רק כעניין של פנאי ואיכות חיים. אך המחקר אינו מוכיח שחיזוק החברויות לבדו ישפר בהכרח את הבריאות, ולכן עדיין מוקדם לתרגם את הממצא להתערבות רפואית מוגדרת.
מי בריא יותר עשוי גם לשמר קשרים טובים יותר
זו ההסתייגות המרכזית: מדובר במחקר חתך תצפיתי. כל הנתונים נאספו בנקודת זמן אחת, ולכן אין דרך לדעת מה קדם למה. ייתכן שחברויות מספקות תורמות לבריאות, אך ייתכן גם שאנשים שמרגישים טוב יותר נפשית וגופנית מסוגלים יותר לצאת, להיפגש ולשמר מערכות יחסים איכותיות. שתי האפשרויות יכולות להתקיים במקביל.
גם מדדי הבריאות והקשרים התבססו על דיווח עצמי, ואיכות היחסים עם ההורים בילדות הוערכה בדיעבד ולכן עלולה להיות מושפעת מהזיכרון וממצבו הנוכחי של המשתתף. מסיבה זו נכון להציג את המחקר כעדות רחבה ועקבית לקשר בין יחסים חברתיים לבין בריאות מדווחת - לא כהוכחה שחברויות טובות גורמות לאדם להיות בריא יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה