בריק מזהיר באילת: "אין כאן אפילו טנק אחד להגן על העיר"

אלוף (מיל') יצחק בריק מזהיר מפני הידרדרות במוכנות הביטחונית בגזרה הדרומית, וטוען כי העיר נותרה ללא כוח שריון קבוע המסוגל להתמודד עם תרחיש של חדירה רחבה. בכינוס בחירות (יום ג', 18.8.26) "קריאת השכמה לאומית" שקיימה מפלגת זהות באילת, אמר: "באתי לאילת כדי להביט לתושבים בעיניים ולומר להם את האמת שראש העיר וההנהגה המקומית מנסים להשתיק ולהסתיר - אתם חיים בתוך אשליה מסוכנת". לדבריו, בתקופה שבה פיקד על הגזרה החזיקה ישראל במקום חטיבה שלמה ובה יותר מ-100 טנקים וכוחות חי"ר ושריון גדולים.

"היום, כשהאיומים מול מצרים, ירדן והגבול המזרחי גדולים פי כמה, אין בגזרה הזו אפילו טנק אחד לרפואה", אמר. בריק קשר את מצב הכוחות בגזרה ללקחים מאירועי 7 באוקטובר וטען כי מערכת הביטחון שבה ומסתמכת יתר על המידה על הערכות שלפיהן הגבולות יציבים.

הטענה של בריק בדבר היעדר מוחלט של טנקים בגזרת אילת אינה ניתנת לאימות ממקורות גלויים, וצה"ל אינו מפרסם בדרך כלל את סדר הכוחות המדויק בגזרות מבצעיות. גם הטענה ההיסטורית בדבר יותר מ-100 טנקים שהוצבו באזור בתקופת פיקודו אינה מגובה בפרסום רשמי זמין.

צה"ל עצמו מתרגל חדירה לאילת

לצד הביקורת, פרסומים רשמיים של צה"ל מלמדים כי הגזרה אינה נטולת כוחות. חטיבת יואב, הכפופה לאוגדה 80 בפיקוד הדרום, מופקדת על מרחב המשתרע לאורך מאות קילומטרים - מגבול ירדן, דרך אילת ועד גבול מצרים. תחת החטיבה פועלים בין היתר גדודי מילואים, לוחמי איסוף, תצפיתניות וכוחות נוספים.

רק בסוף יוני פרסם צה"ל כי גדוד המילואים 5034, המורכב מיוצאי גבעתי, פעל במשך יותר מ-80 ימים במרחב "מגן אילת". הכוחות נפרסו במספר עמדות לאורך הגבול, יצאו לפטרולים וביצעו אימונים עם גורמי ביטחון נוספים.

אחד התרגילים שעליהם דיווח צה"ל דימה חדירה של אויב לישראל ממספר מוקדים בו-זמנית - הן מן היבשה והן מן הים. הכוחות נדרשו לזהות במהירות את החדירה, לגבש תמונת מצב ולסכל את האירוע. בצה"ל הדגישו כי אחד האתגרים המרכזיים בגזרה הוא הצורך להגיב לאיום מתפרץ גם ללא התרעה מוקדמת.

כבר בספטמבר 2024 תיאר צה"ל את מורכבות ההגנה על הגזרה וציין כי הכוחות מבצעים סיורים לאורך הגבולות וביישובים הסמוכים להם, תוך שימוש במערך תצפיות ובהיערכות לסגירת צירים במקרה של אירוע. בצה"ל אף הגדירו את מי שמעבר לגדר, במרחק קצר מכביש 90, כ"אויב פוטנציאלי".

הפרסומים הללו אינם שוללים את טענתו העקרונית של בריק על מחסור בכוח כבד או על פער בין היקף האיום לבין סדר הכוחות, אך הם כן מלמדים כי הטענה שלפיה אילת נותרה למעשה ללא מענה צבאי אינה משקפת את מלוא תמונת ההיערכות הגלויה.

חשש מניתוק אילת

ליאת אייזנר מקיבוץ אילות, מייסדת פורום האימהות "שמות גבול", הציגה בכינוס תרחיש של חדירת חוליות מחבלים והשתלטות על כביש הערבה. לדבריה, חסימת הציר עלולה להביא לניתוק אילת ממרכז הארץ ולהתפתחות משבר ביטחוני רחב יותר.

אייזנר טענה כי מצבן של כיתות הכוננות באזור הידרדר וכי המערכת שבה ומצמצמת משאבים ומכבידה על פעילותן. היא קראה לחיזוק מיידי של הכיתות, להרחבת החימוש ולמתן גיבוי מלא לתושבי היישובים לאורך הערבה.

החשש מפני חולשה בגבול המזרחי אינו עולה רק מצד אנשי זהות. בחודשים האחרונים פורסמו התרעות של גורמי ביטחון ותושבים באזור אילת והערבה בנוגע לאורך הגבול, לריחוק בין היישובים ולתופעת הברחות הנשק. עם זאת, אין בפרסומים אלה אישור לתרחיש הקיצוני שהוצג בכינוס או לקביעה שהגזרה אינה מוגנת.

פייגלין: "אילת היא שער אסטרטגי"

יו"ר זהות משה פייגלין תקף אף הוא את מדיניות מערכת הביטחון והנהגת העיר וטען כי הניסיון לשמור על תחושת שגרה באילת בא על חשבון הצגת הסיכונים לציבור.

פייגלין אמר: "ביטחון אמיתי לא קונים בהכלה, לא בהסכמים ולא בפחד מהכרעה". לדבריו, מפלגתו מבקשת לקדם תפיסה המבוססת על יוזמה, נוכחות ביטחונית רחבה ומתן יכולת רבה יותר לאזרחים להגן על עצמם.

עוד לפני הכינוס פרסמה זהות כי מטרתו היא לעורר דיון ציבורי בשאלת מוכנותה של אילת לאיום ביטחוני. ברדיו אילת דווח ב-16 באוגוסט כי המפלגה מציגה את העיר כיעד אסטרטגי המחייב היערכות ביטחונית ייחודית, וכי הכינוס נועד לקדם שינוי בתפיסת ההגנה על הדרום.

בכינוס השתתפו גם רועי קירשברג, ליאור יאדו ויגאל מלכה, והוא נערך בהנחיית שי מלכה.