ארה"ב הטילה סנקציות ישירות על נשיאת בית הדין הפלילי בהאג

ממשל ארה"ב החליט להטיל סנקציות ישירות על נשיאת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) ועל תובע בכיר במוסד. הצעד מחריף את המערכה שמוביל הנשיא דונלד טראמפ נגד בית הדין, תוך הקפאת נכסים וניתוקם ממערכת הבנקאות הבינלאומית.

מזכיר המדינה מרקו רוביו מסר בהודעה רשמית כי העיצומים הוטלו על השופטת היפנית טומוקו אקאנה, המכהנת כנשיאת בית הדין, ועל עבדולאי סייה, פרקליט בכיר מצוות התביעה ואזרח סנגל. רוביו הדגיש כי שני האישים לקחו חלק ישיר במאמצי בית הדין לחקור, לעצור ולהעמיד לדין גורמים רשמיים ממדינות שאינן כפופות לסמכות השיפוט של המוסד. סייה שימש פרקליט מרכזי בצוות התביעה שדרש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף הועמד כמועמד לבחירה כשופט בבית הדין.

החרפת הסנקציות וההגנה על נתניהו

הסנקציות החדשות מקפיאות כל נכס של השניים בארה"ב, ומנתקות אותם למעשה מהמערכת הפיננסית האמריקנית, המשמשת עורק ראשי כמעט לכל הבנקים הפועלים בעולם. משרד האוצר האמריקני הנפיק רישיון כללי המאפשר סיום עסקות והתקשרויות עם אקאנה וסייה עד לתאריך 17.09.26. טראמפ הצהיר כי המערכה נועדה להגן על נתניהו ועל אישים נוספים, ולא לשם הגנה עצמית.

ארה"ב, שאינה חברה בבית הדין שהוקם בשנת 2002 כדי לשפוט פשעי מלחמה ורצח עם, הטילה בשנה שעברה סנקציות ממוקדות על שופטים ותובעים במוסד. הצעדים ננקטו עקבות צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, לצד חקירת עבר שעסקה בפעולות חיילים אמריקנים באפגניסטן. רוביו טען בחודש יולי 2026 כי בית הדין מהווה איום ישיר על אנשי כוחות הביטחון של ארה"ב, לרבות אלו המבצעים פעולות סיכול נגד הברחות סמים ומיישמים את מדיניות ההגירה הנוקשה של טראמפ.

תגובת בית הדין והמאבק המשפטי

בהנהלת בית הדין הפלילי גינו בחריפות את המהלך האמריקני וטענו כי מדובר בפגיעה ישירה בשלטון החוק. "כאשר גורמים שיפוטיים מאוימים בשל יישום החוק, הסדר המשפטי הבינלאומי כולו עומד בסכנה", נמסר בהודעת המוסד. אקאנה הזהירה עוד בחודש דצמבר 2025 כי הסנקציות של ארה"ב עלולות לערער במהירות את פעילות בית הדין בכל התיקים ולסכן את עצם קיומו.

בחודש יוני 2026 הגישו שלושה שופטים מבית הדין תביעה משפטית נגד טראמפ וממשלו, בטענה כי הסנקציות אינן חוקיות. ארגוני זכויות אדם הצטרפו לשתי עתירות נפרדות, וטענו כי המערכה האמריקנית פוגעת בזכויות חוקתיות של גופים הפועלים מול בית הדין. הממשל בוושינגטון מנהל מסע דיפלומטי לשכנוע מדינות לפרוש מחברותן במוסד, כאשר לפחות חמש מדינות כבר נענו לקריאה זו. חוקת בית הדין מעניקה לו סמכות להעמיד לדין בגין פשעים שבוצעו בשטח מדינות חברות, גם אם החשודים הם אזרחי מדינות שאינן חברות בו.