כ-50 אלף מתוך 60,217 מיועדים לשירות ביטחון שהוכרו כמשתמטים הם בני הציבור החרדי - שיעור של כ-83%. כך עולה מסיכום שנת הגיוס 2025 שהוגש (18.8.26) לבג"ץ מטעם היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה.
המסמך, המסכם את שנת הגיוס שהסתיימה ביוני 2026 ואת יישום פסקי הדין בנושא גיוס בני הישיבות, מצביע לצד העלייה במספר המתגייסים החרדים גם על המשך היקף נרחב של השתמטות. לפי הנתונים, בשנת הגיוס 2025 התגייסו 4,298 מבני הציבור החרדי, לעומת 2,811 בשנת הגיוס שקדמה לה - עלייה של יותר מ-50%.
גורמי המקצוע ייחסו את העלייה, בין היתר, להוצאת צווי גיוס לכלל האוכלוסייה החייבת בגיוס, להרחבת צעדי האכיפה הכלכליים האישיים ולהתאמת מסלולי השירות. במסמך נקבע כי קיים קשר ישיר בין היקף צעדי האכיפה לבין ההתייצבות לשירות.
34 כתבי אישום ו-860 מעצרים יזומים
מהנתונים שהוצגו עולה כי מאז 1 בינואר 2026 הוגשו 348 כתבי אישום נגד משתמטים משירות צבאי. מתוכם, 34 כתבי אישום בלבד הוגשו נגד חייבי גיוס המשתייכים לציבור החרדי. זאת לעומת 422 כתבי אישום שהוגשו בשנת 2025 כולה, מהם 81 נגד חייבי גיוס חרדים.
עוד עולה כי בין אוגוסט 2025 ל-22 ביולי 2026 נשפטו בדין משמעתי 679 חייבי גיוס חרדים שהתייצבו או אותרו לאחר שלא התייצבו לשירות.
במהלך השנה האחרונה ביצעה המשטרה הצבאית 860 מעצרים יזומים בכלל האוכלוסייה. 244 משתמטים ועריקים נוספים עוכבו בידי משטרת ישראל והועברו לטיפול הצבא.
יותר מ-1,500 עוכבו במעברי הגבול
אחד ממוקדי האכיפה המשמעותיים היה במעברי הגבול. במהלך השנה שבין 1 באוגוסט 2025 ל-1 באוגוסט 2026 עוכבו במעברים 1,528 בני אדם שהוגדרו משתמטים או עריקים. ל-298 מהם נאסרה היציאה מישראל.
בתקופה שבין 20 במאי ל-3 באוגוסט 2026 בלבד עוכבו במעברי הגבול 1,061 משתמטים ועריקים. ל-265 מהם נאסרה היציאה מהארץ.
המסמך מציין כי שיתוף הפעולה בין הצבא, רשות האוכלוסין והמשטרה שופר במהלך השנה, לאחר שהתברר כי בעבר לא תמיד נמשך הטיפול הצבאי באדם שעוכב במעבר הגבול.
המשטרה והצבא: ההפגנות מקשות על המעצרים
לצד הנתונים, הצבא והמשטרה הצביעו על קושי ממשי בביצוע מעצרים יזומים בקרב הציבור החרדי. לדבריהם, פעולות כאלה מלוות לא פעם בהפרות סדר רחבות היקף, המחייבות הקצאה משמעותית של כוחות ומשאבים.
במסמך נכתב כי גורמי הצבא והמשטרה עמדו על "הקושי המשמעותי שקיים בביצוע פעולות יזומות ובמעצר משתמטים בני הציבור החרדי בעת הזו", בשל הפרות הסדר הנלוות לפעולות אלה. ההתמודדות, לדבריהם, דורשת הקצאת משאבים משמעותית.
למרות זאת קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי אין בכך כדי לפטור את המדינה מאכיפה. לדבריה, מצב שבו האכיפה אינה עולה בקנה אחד עם המצופה מהמדינה "פוגע ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס" ויוצר אכיפה בלתי שוויונית בין מגזרים.
דרישה להרחיב את האכיפה הכלכלית
מיארה קבעה כי על צה"ל, בסיוע משטרת ישראל, לפעול לאכיפת חובת הגיוס באופן שוויוני וכי הצבא והמשטרה צריכים לחזור כבר בזמן הקרוב לביצוע פעולות יזומות נגד משתמטים מכל חלקי האוכלוסייה.
עוד נדרשו הצבא והמשטרה להעביר עד 30 באוגוסט תוכנית אכיפה מעודכנת, סדורה ומפורטת, וכן להבהיר כיצד יחולקו משאבי האכיפה בין אוכלוסיות המשתמטים השונות.
במקביל נקבע כי יש להשלים במהירות את הרחבת צעדי האכיפה הכלכליים האישיים נגד מי שלא הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא. לפי גורמי המקצוע, צעדים אלה הם מן הכלים האפקטיביים ביותר לעידוד התייצבות וגיוס, ובשילוב הגדלת מסלולי השירות עשויים להביא לעלייה נוספת במספר המתגייסים החרדים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה