המלכ"רים מגלגלים 265 מיליארד שקל: כמעט מחצית מההכנסות - מהמדינה

מגזר המלכ"רים בישראל ממשיך להיות חלק משמעותי מהפעילות הכלכלית במשק: סך הכנסותיו הגיע ב-2025 לכ-265 מיליארד שקל, עלייה של 6% לעומת 2024, לאחר עלייה של 7.2% שנה קודם לכן. התוצר הגולמי של המלכ"רים, כלומר הערך המוסף שלהם למשק, הסתכם ב-105.7 מיליארד שקל והיווה 5% מהתוצר המקומי הגולמי בישראל.

לפי נתונים שפרסמה (יום ב', 17.8.26) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט מחצית מהכנסות המלכ"רים מגיעות מהעברות שוטפות מהממשלה. ב-2024, השנה האחרונה שלגביה פורסמו נתוני סקר מלאים, העברות הממשלה היו 49.8% מכלל ההכנסות, מכירת שירותים למגזר הפרטי ולממשלה היוותה 31.2%, תרומות ממשקי בית, עסקים ומלכ"רים בישראל היו 9.2%, תרומות מחו"ל היו 8.1% והכנסות מריבית הסתכמו ב-1.7%. באומדן המוקדם ל-2025 נותר המבנה כמעט ללא שינוי: העברות הממשלה היו 49.7% מההכנסות ומכירת שירותים 31.3%.

הנתונים מראים גם עד כמה גדול משקלם של שירותי הבריאות בתוך מגזר המלכ"רים. בשנת 2024 הגיעו 42.1% מכלל הכנסות המלכ"רים מתחום הבריאות ו-22.6% מתחום החינוך והמחקר. שירותי הרווחה היוו 9.6% מההכנסות, ואילו יתר התחומים התחלקו בשאר הפעילות.

גם כספי הממשלה מרוכזים במידה רבה בשני התחומים הגדולים. 61.2% מהעברות הממשלה למלכ"רים ב-2024 הופנו לבריאות ו-24.7% לחינוך ולמחקר. עוד 6.4% הופנו לתרבות, בידור וספורט. המשמעות היא שכ-86% מכלל העברות הממשלה למלכ"רים הופנו לבריאות ולחינוך ומחקר.

בתוך תחום הבריאות עצמו, 72.2% מהכנסות המלכ"רים הגיעו מהעברות ממשלה, ובחינוך ומחקר עמד שיעורן על 54%. מנגד, תחומים אחרים נשענים במידה רבה הרבה יותר על תרומות. בארגוני סנגור ופוליטיקה היו התרומות מישראל ומחו"ל יחד 64.8% מההכנסות, ובתחום הפעילות הבינלאומית הגיע שיעורן ל-68.3%.

מקור התרומות משתנה מאוד גם לפי התחום. מתוך התרומות שהתקבלו בישראל, 27.2% הגיעו למלכ"רים בתחום הרווחה, 22.4% לתחום הדת ו-14.2% לחינוך ומחקר. בתרומות מחו"ל התמונה שונה: 28.8% הופנו לפילנתרופיה והתנדבות, 26.3% לחינוך ומחקר, 17.3% לרווחה ו-9.5% לתחום הדת.

נתוני רשות המיסים שמובאים בפרסום מצביעים גם על ריכוזיות גבוהה בתרומות הגדולות. התרומות למלכ"רים ממשקי בית ומעסקים שדווחו לצורך זיכוי ממס לפי סעיף 46 הסתכמו ב-2024 בכ-6.9 מיליארד שקל, עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. מתוכן כ-3.6 מיליארד שקל התקבלו מכ-155 אלף משקי בית וכ-3.3 מיליארד שקל מכ-17.3 אלף עסקים.

רוב התורמים אומנם תרמו פחות מ-10,000 שקל בשנה, אך עיקר הכסף הגיע ממספר קטן יחסית של תורמים גדולים. 74.5% מסך התרומות של משקי הבית הגיעו מתרומות של יותר מ-50 אלף שקל, שניתנו על-ידי 4.6% בלבד ממשקי הבית התורמים. בקרב העסקים הריכוזיות גדולה אף יותר: 77.5% מסך התרומות העסקיות הגיעו מתרומות של יותר ממיליון שקל, שניתנו על-ידי 1.8% מהעסקים התורמים.

בצד ההוצאות, המלכ"רים הוציאו ב-2025 כ-245.9 מיליארד שקל, עלייה של 6.3% לעומת 2024. בשנת 2024 הסתכמו ההוצאות ב-231.4 מיליארד שקל, כאשר 48.2% מהן היו קניות שוטפות ו-40.7% עלות עבודה. גם כאן הבריאות והחינוך היו התחומים הדומיננטיים: 41% מהוצאות המלכ"רים היו בתחום הבריאות ו-23.3% בחינוך ובמחקר.

מבנה ההוצאות משתנה מאוד בין התחומים. בחינוך ומחקר 64.4% מההוצאות היו עלות עבודה, השיעור הגבוה ביותר מבין תחומי הפעילות. בפילנתרופיה והתנדבות, לעומת זאת, עלות העבודה הייתה רק 7.9% מההוצאות, משום ש-79.9% מהוצאות התחום היו העברות לגופים או ליעדים אחרים.

היקף התעסוקה במגזר ממחיש גם הוא את משקלו במשק. ב-2025 היו במלכ"רים 641,546 משרות שכיר, שהיוו 15.5% מכלל משרות השכיר של ישראלים המועסקים במשק, ללא עובדים זרים ומועסקים מהרשות הפלשתינית. 44.5% ממשרות המלכ"רים היו בחינוך ובמחקר, 24.8% בבריאות ו-12.7% בתרבות, בידור וספורט.

לצד העובדים השכירים פעלו במלכ"רים כ-482,120 מתנדבים. התחום הבולט ביותר בהתנדבות היה שירותי הרווחה, שבו פעלו 37.3% מכלל המתנדבים, ואחריו בריאות עם 22.5% וחינוך ומחקר עם 18.4%. עוד 10.6% מהמתנדבים פעלו בארגוני סנגור ופוליטיקה.

שווי התמורה הכולל לעבודה ולהתנדבות במלכ"רים נאמד ב-2025 ב-105.2 מיליארד שקל. 94.4% מסכום זה נבעו מתמורה למשרות שכיר ורק 5.6% יוחסו לערך העבודה בהתנדבות.

בלמ"ס מציינים כי הנתונים הכוללים מושפעים מאוד מקופות החולים ומבתי החולים שאינם בבעלות ממשלתית, שנכללים במגזר המלכ"רים ומהווים 39.5% מהפעילות הכלכלית שלו. כאשר מנכים אותם, הכנסות המלכ"רים ב-2024 יורדות מכ-250 מיליארד שקל ל-151.3 מיליארד שקל. גם מקורות המימון משתנים: ללא קופות החולים ובתי החולים, מכירת שירותים היא מקור ההכנסה הגדול ביותר עם 36.2%, בעוד שהעברות הממשלה מהוות 32.7% בלבד. חלקן של התרומות מישראל ומחו"ל יחד עולה במקרה זה ל-28.3% מההכנסות, לעומת 17.3% בנתונים הכוללים את מערכת הבריאות.