מקורות עוצרת פרויקטי פיתוח חדשים בגלל מחלוקת עם רשות המים

דירקטוריון מקורות החליט לעצור בשלב זה את תחילת ביצועם של פרויקטים חדשים שאושרו במסגרת תוכנית הפיתוח של החברה אך טרם יצאו לדרך. לפי הדוח הכספי למחצית הראשונה של 2026 שפרסמה החברה (יום ג', 18.8.26), כל פרויקט כזה יוכל לצאת לביצוע רק לאחר אישור פרטני של הדירקטוריון, שיבחן את מכלול השיקולים הנוגעים אליו.

ההחלטה התקבלה על-רקע המחלוקת החריפה בין מקורות לרשות המים סביב האסדרה הכלכלית החדשה שנכנסה לתוקף בתחילת השנה. מקורות טוענת כי במתכונת הנוכחית גם השקעות חדשות הנדרשות למשק המים אינן מבטיחות החזר מלא של ההון המושקע ותשואה נאותה, עד כדי מצב שבו פרויקט חדש עלול לספוג ירידת ערך חשבונאית כבר עם הקמתו.

תוכנית הפיתוח שאישרה מועצת רשות המים לשנים 2026-2028 עומדת על כ-1.6 מיליארד שקל בממוצע בשנה. מקורות טוענת כי בפועל דרוש להיקף הפיתוח סכום גבוה יותר, של עד כ-1.8 מיליארד שקל בשנה, בין היתר לצורך חיבור אזורים מנותקים וקידום פרויקטים אסטרטגיים נוספים.

יו"ר דירקטוריון מקורות פנה ביולי למנהל רשות המים בדרישה לתקן רטרואקטיבית את מנגנון ההכרה בהשקעות החדשות, כך שיבטיח לחברה השבה מלאה של ההון, כיסוי עלויות המימון ותשואה נאותה. הוא הזהיר כי ללא פתרון רגולטורי מספק תידרש החברה לבחון מחדש את היקף תוכנית הפיתוח ולהתאים אותה ליכולת המימון שלה.

ברשות המים הציגו עמדה הפוכה. מנהל הרשות טען כי האסדרה החדשה דווקא תומכת בתוכנית הפיתוח ומשפרת את היחסים הפיננסיים הרלוונטיים של מקורות. הוא גם הזהיר כי צמצום ההשקעות עלול להביא לקידום חלופות אחרות לפיתוח משק המים ולהשפיע על אופיו בטווח הארוך.

במסגרת המגעים העבירה רשות המים לחברה טיוטה ראשונית של תיקון לכללים, שלפיה אם מקורות לא תבצע בשנה מסוימת לפחות 95% מתוכנית הפיתוח המאושרת, תופחת ההכרה בהכנסותיה ויבוטלו רכיבים מסוימים של הקדמת תשלומים. במקביל נשקל מנגנון של הגדלת התשואה על נכסים חדשים, באופן מדורג ותוך התניה בעמידה בתוכנית הפיתוח.

במקורות תקפו בחריפות את המתווה. יו"ר החברה הגדיר את הטיוטה "לחץ פסול לא לגיטימי" מצד רשות המים וטען כי מדובר בניסיון לפגוע בסמכויות ובשיקול הדעת של הדירקטוריון. בדירקטוריון נקבע בעקבות זאת כי תחת האסדרה הנוכחית ביצוע פרויקט פיתוח חדש עלול להסב לחברה נזק ולפגוע ביציבותה הכלכלית.

המחלוקת כבר מתנהלת גם בבג"ץ. מקורות הגישה במרס עתירה נגד רשות המים בקשר לתיקון כללי המים. המדינה ורשות המים טענו בתגובה כי הכללים החדשים דווקא מיטיבים עם החברה וכי מדובר במחלוקת מקצועית-כלכלית שאינה מצדיקה התערבות שיפוטית. הדיון בעתירה נקבע ל-29 במרס 2027.

בדוחות נחשפה גם מחלוקת כספית נוספת, הנוגעת לאספקת מים לרשות הפלשתינית. לפי מקורות, הפער המצטבר בגין אי-עידכון התעריפים בשנים 2024-2025 ובמחצית הראשונה של 2026 מגיע לכ-92.5 מיליון שקל, לא כולל ריבית. החברה הכירה בעקבות ההתחשבנות בהשפעה שלילית של כ-42 מיליון שקל נטו ממס על תוצאות המחצית.

רשות המים הודיעה כי אינה רואה בפער הזה עלות שיש לגלגל לתעריפי המים של כלל הצרכנים בישראל, וכי המדינה היא שצריכה לשאת בו. לפי עבודה שהוצגה לרשות, גובה הסבסוד השנתי שנבחן עומד על כ-43 מיליון שקל, והרשות פועלת מול משרד האוצר להסדרת תקציב רב שנתי, אך בדוח מודגש כי עדיין אין ודאות שהמימון אכן יוסדר.

צילום: [עיבוד: איציק וולף באמצעות AI]

לצד העימות הרגולטורי, הדוחות מציגים תמונה כספית מעורבת. ברבעון השני של 2026 רשמה מקורות רווח נקי של 243 מיליון שקל, לעומת 62 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור נבע במידה רבה מביטול ירידת ערך בהיקף של 195 מיליון שקל לפני מס, לאחר הירידה בסביבת הריבית ובשיעור ההיוון.

עם זאת, במחצית הראשונה כולה הסתכם הרווח הנקי ב-110 מיליון שקל בלבד, לעומת 244 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של כ-55%. ברבעון הראשון רשמה החברה ירידת ערך של 278 מיליון שקל, כך שגם לאחר הביטול ברבעון השני הסתכמה ירידת הערך המצטברת במחצית ב-83 מיליון שקל לפני מס.

הכנסות מקורות במחצית נותרו כמעט ללא שינוי והסתכמו ב-2.455 מיליארד שקל, לעומת 2.452 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. ההכנסות מאספקת מים ירדו ב-3.6% ל-2.058 מיליארד שקל, בעיקר בשל ירידה של כ-9.4% בכמויות המים שסופקו, שקוזזה בחלקה בעלייה של כ-5.8% בתעריף המים הממוצע.

מקורות סיפקה במחצית כ-823.8 מיליון מ"ק מים, לעומת כ-909 מיליון מ"ק בתקופה המקבילה. בחברה מסבירים את הירידה בעיקר בהפחתת כמויות המים שהועברו לירדן בהתאם להנחיית רשות המים, וכן בירידה בצריכה החקלאית בעקבות חורף גשום יותר. הצריכה החקלאית ירדה ב-15.5% והצריכה הביתית ירדה ב-5.2%.

ה-EBITDA המותאמת של החברה דווקא עלתה במחצית ל-795 מיליון שקל, לעומת 786 מיליון שקל אשתקד. ברבעון השני היא הסתכמה ב-447 מיליון שקל, לעומת 387 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מקורות גם המשיכה לגייס חוב בהיקף נרחב. ביוני השלימה החברה הרחבה של סדרת אג"ח וגייסה כ-1.758 מיליארד שקל ברוטו. יתרת אגרות החוב שלה בסוף יוני הסתכמה בכ-16.4 מיליארד שקל, לעומת כ-14.4 מיליארד שקל בסוף 2025. למרות העלייה בחוב, מעלות אשררה ביוני למקורות דירוג ilAAA עם תחזית יציבה.

בסוף המחצית היו בידי החברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-1.783 מיליארד שקל, לעומת 1.25 מיליארד שקל בסוף 2025. ההון העצמי הסתכם בכ-5.88 מיליארד שקל.

מקורות מדגישה כי לפי בדיקותיה, הסיכון שמייצרת האסדרה החדשה לא נעלם גם לאחר ההתאוששות בשווי הנכסים ברבעון השני. לכן, מבחינת החברה, העימות מול רשות המים אינו רק חשבונאי: הוא עשוי לקבוע את היקף ההשקעות שתבצע בשנים הקרובות בתשתיות המים בישראל ואת יכולתה לממן את תוכנית הפיתוח ארוכת הטווח.