יצור טורף שחי לצד ראשוני הדינוזאורים לפני כ-236 מיליון שנה עשוי לשנות את הסיפור האבולוציוני של אחת התכונות המזוהות ביותר עם היונקים - לידת ולדות חיים. מחקר שפורסם (13.8.26) ב-Frontiers in Mammal Science מציג ראיות לכך ש-Chiniquodon theotonicus, קינודונט שהיה קרוב לשושלת שממנה התפתחו היונקים, כנראה לא הטיל ביצים אלא המליט.
החוקרים מארגנטינה בחנו שלד שנמצא בצפון-מערב המדינה וחתכו דגימות דקות מעצם הירך ומהגומד. בתוך שתי העצמות הם זיהו שינוי חד במבנה הרקמה המכונה "קו ילוד" - סימן שנוצר כאשר קצב הגדילה משתנה באופן דרמטי סביב רגע הלידה או הבקיעה. לטענתם, זהו הזיהוי הראשון של סימן כזה בקינודונט שאינו יונק.
הוולד שקל כ-14% ממשקל הבוגר
קו הילוד אפשר לחוקרים להעריך את גודלו של בעל החיים בזמן שנולד. לפי החישוב, משקלו היה אז כ-1.68 ק"ג, לעומת כ-12 ק"ג בשלב המאוחר שבו מת - כלומר כ-14% ממשקלו הסופי. זהו יחס גבוה מאוד בהשוואה לצאצאים הבוקעים מביצים.
כאשר השוו החוקרים את הנתון לאלפי מינים חיים של יונקים, זוחלים ועופות, Chiniquodon סווג שוב ושוב קרוב יותר ליונקי שליה. אצל בעלי חיים המטילים ביצים גודל הביצה מגביל את גודל הצאצא, בעוד הריון בתוך גוף האם מאפשר לעובר להגיע לממדים גדולים יותר לפני הלידה.
השילוב בין קו הילוד לבין גודל הצאצא הוא שהוביל את החוקרים למסקנה כי מדובר בראיה משמעותית להמלטה חיה, ולא רק בבעל חיים שבקע מביצה והחל לצמוח במהירות.
90 מיליון שנה מוקדם מהצפוי
עד כה מקובל היה שהמלטה חיה בשושלת היונקים הופיעה בשלב מאוחר בהרבה, בסמוך להתפתחות היונקים התריאנים - הקבוצה הכוללת כיום את יונקי השליה ואת חיות הכיס. יונקי הביב, ובהם הברווזן והקיפודן, עדיין מטילים ביצים.
אם הפרשנות החדשה נכונה, היכולת להשלים את התפתחות העובר בתוך גוף האם הייתה קיימת לפחות בענף אחד של הקינודונטים כבר בשלהי הטריאס - כ-90-95 מיליון שנה לפני המועד שבו ניתן היה לזהותה עד כה.
המשמעות אינה בהכרח שהאב הקדמון המשותף לכל היונקים כבר המליט. המלטה חיה התפתחה באופן עצמאי פעמים רבות במהלך האבולוציה, ולכן ייתכן שגם כאן מדובר בניסוי אבולוציוני מוקדם שנעלם ולא היה המקור הישיר להמלטה אצל היונקים המודרניים.
לצד ראשוני הדינוזאורים
הממצא ממקם תכונה שנראית "יונקית" מאוד בעולם קדום בהרבה מהמקובל לדמיין. Chiniquodon חי בתקופה שבה הדינוזאורים הראשונים החלו להתפשט, עשרות מיליוני שנים לפני הופעת היונקים המודרניים.
הוא גם מצטרף לראיות לכך שמאפיינים המזוהים כיום עם יונקים - ובהם שיער, הנקה ושינויים בקצב הגדילה - החלו להתפתח בהדרגה אצל קרוביהם הקדומים, ולא הופיעו כולם בבת אחת עם הופעת היונקים עצמם.
מאובן אחד עדיין לא סוגר את הסיפור
הזהירות כאן חשובה במיוחד. החוקרים לא מצאו עובר בתוך גוף האם, עצמות של עובר ברחם או מבנה אנטומי שמוכיח הריון. המסקנה מבוססת על פרשנות של רקמת העצם ועל אומדן משקל הלידה, ושניהם נגזרו מפרט מאובן יחיד.
יש גם עדויות לכך שקרובי משפחה אחרים של היונקים המשיכו להטיל ביצים, וממצאים מקינודונטים אחרים מרמזים לעיתים על שגר גדול - מאפיין שקשה יותר ליישב עם הריון ממושך וצאצאים גדולים. לכן אין עדיין בסיס לקבוע שההמלטה החיה הייתה נפוצה בקרב הקינודונטים או שהתפתחה פעם אחת בלבד.
החידוש האמיתי הוא שהמחקר מספק לראשונה ראיה פיזית אפשרית לכך שהמלטה חיה כבר התקיימה אצל קרוב קדום של היונקים לפני 236 מיליון שנה. אם מאובנים נוספים יציגו את אותו דפוס, יהיה צורך להזיז לאחור חלק משמעותי מהסיפור האבולוציוני של הרבייה ביונקים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה