בדיקה גנטית בלידה עשויה לזהות ילדים בסיכון לסרטן שנים מראש

כמה טיפות דם שנלקחות כיום כמעט מכל תינוק לצורך סקר מחלות נדירות עשויות בעתיד לספק גם התרעה מוקדמת על סיכון לסוגים מסוימים של סרטן ילדים.

מחקר שפורסם (12.8.26) ב-Nature Communications בדק דגימות דם מיובשות שנשמרו מ-1,948 ילדים שנולדו במישיגן ובהמשך פיתחו עד גיל 8 גידול מוצק או גידול במערכת העצבים המרכזית. החוקרים חיפשו שינויים מזיקים ב-11 גנים הידועים כגורמים לתסמונות המעלות מאוד את הסיכון לסרטן בילדות.

132 ילדים היו ניתנים לזיהוי כבר בלידה

אצל 132 מהילדים - 6.8% - נמצאה בדגימת הדם שנלקחה סמוך ללידה מוטציה תורשתית או חדשה שסווגה כפתוגנית או ככל הנראה פתוגנית.

אצל 130 מתוך 132 הילדים הייתה התאמה מוכרת בין הגן שבו נמצא השינוי לבין סוג הגידול שהתפתח בהמשך. בין הגנים הבולטים היו RB1, TP53, SMARCB1 ו-WT1.

המשמעות אינה שהבדיקה הייתה יכולה לומר מי "חולה בסרטן" כבר כתינוק. היא הייתה יכולה לזהות קבוצה קטנה של ילדים בעלי סיכון גנטי מוגבר מאוד, שאצלם ניתן היה להתחיל מעקב ייעודי עוד לפני הופעת תסמינים.

40% ממקרי הרטינובלסטומה

התוצאה הבולטת ביותר התקבלה בגידולים שבהם כבר ידוע על קשר גנטי חזק.

כל ששת הילדים שפיתחו סרטן מדולרי של בלוטת התריס נשאו מוטציה ב-RET. בקרב ילדים שפיתחו רטינובלסטומה - סרטן של הרשתית - נמצאה מוטציה ב-RB1 אצל 40%. במחלה דו-צדדית השיעור היה גבוה עוד יותר.

גם בגידולים נדירים נוספים, ובהם קרצינומה של מקלעת הדמים, סרטן קליפת יותרת הכליה, פינאובלסטומה ומדולובלסטומה, נמצאו שינויים באחד הגנים שנבדקו אצל 11%-30% מהחולים.

הילדים עם המוטציות חלו מוקדם יותר

הבדל נוסף נמצא בגיל האבחון. ילדים שנשאו שינוי גנטי מזיק אובחנו בסרטן בגיל חציוני של 14 חודשים, לעומת 32 חודשים אצל ילדים שלא נמצא אצלם שינוי כזה.

ברטינובלסטומה הפער היה חד במיוחד: ילדים עם מוטציית RB1 אובחנו בגיל חציוני של תשעה חודשים, לעומת 23 חודשים אצל ילדים ללא מוטציה מזוהה.

זהו הנתון שממחיש את היתרון האפשרי של סקר בלידה. ילד שמזוהה כנשא RB1, למשל, יכול לעבור בדיקות עיניים תכופות עוד לפני שיש סימן חיצוני לגידול. זיהוי מוקדם יותר עשוי לאפשר טיפול כשהגידול קטן יותר, ולעיתים להפחית את הצורך בטיפולים אגרסיביים.

אחד מכל כ-27 אלף תינוקות

החוקרים ניסו גם להעריך מה המשמעות אם בדיקה כזאת תבוצע בכלל האוכלוסייה. לפי חישוביהם, בערך אחד מכל 27 אלף תינוקות צפוי לפתח עד גיל 8 סרטן שניתן היה לצפות את הסיכון לו באמצעות אחד מ-11 הגנים שנבדקו.

לדברי החוקרים, זהו סדר גודל הדומה לשכיחות של כמה מחלות נדירות שכבר נכללות בתוכניות סקר ילודים. בארצות הברית הם מעריכים שסקר כזה עשוי לזהות מדי שנה כ-1,000 ילדים שעשויים להפיק תועלת ממעקב מוקדם.

למה זה מעניין במיוחד בישראל

גם בישראל נלקחת מתינוקות זמן קצר לאחר הלידה דגימת דם לצורך תוכנית סקר ילודים ארצית. לכן מבחינה טכנית המחקר מעלה אפשרות להשתמש בעתיד באותה נקודת מפגש עם מערכת הבריאות גם לאיתור נטייה תורשתית לסוגים מסוימים של סרטן.

אבל בישראל השאלה הגנטית מורכבת במיוחד. האוכלוסייה מגוונת מאוד, ובחלק מהקהילות קיימות מוטציות מייסדות ששכיחותן שונה מאוכלוסיות אחרות. לכן אי-אפשר לקחת פאנל שנבדק במישיגן ולהניח שהוא יתאים ללא שינוי לאוכלוסייה הישראלית.

עדיין לא הוכח שסקר כזה מציל חיים

זו ההסתייגות החשובה ביותר. המחקר בדק בדיעבד ילדים שכבר חלו בסרטן ושאל כמה מהם ניתן היה לזהות בלידה. הוא לא ביצע סקר של מאות אלפי תינוקות בריאים ולא הראה שבדיקה כזאת מפחיתה תמותה או משפרת בפועל את תוצאות הטיפול.

גם תוצאה גנטית חיובית אינה מבטיחה שהילד יחלה. הכנסת נטייה לסרטן לסקר ילודים מעלה שאלות קשות של חדירות גנטית, בדיקות המשך, חרדה למשפחה, פרטיות, עלויות ומעקב שעלול להימשך שנים אצל ילדים שחלקם לעולם לא יחלו.

בנוסף, המחקר בחן רק 11 גנים ורק גידולים שאובחנו עד גיל 8. הוא אינו יכול לזהות את רוב מקרי סרטן הילדות, ובוודאי לא את כל סוגי הסרטן שעלולים להתפתח בהמשך החיים.

לכן החידוש המרכזי אינו "בדיקה שמגלה סרטן בלידה", אלא הוכחה לכך שכתם הדם שכבר נלקח מתינוקות יכול לשמש לזיהוי מוקדם של נטייה גנטית משמעותית אצל חלק מהילדים שיפתחו סרטן שנים לאחר מכן.