### הצעות לכותרת
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, העיר לבית משפט השלום בעקבות עדות שנגבתה באמצעות שיחת וידאו בוואטסאפ ממכשירו האישי של בא-כוח התובעת, כאשר לטענת הצד שכנגד העדה הייתה גלויה לעורך הדין בלבד ולא הוקרנה לנוכחים באולם.
ההחלטה שפורסמה (13.8.26) עוסקת בתביעת שיבוב בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים. המתלוננת טענה כי זכות הטיעון של הנתבעת נפגעה וכי שלב ההוכחות נוהל באופן לקוי. לדבריה, עדת התביעה העידה במשך פחות משתי דקות, באמצעות ואטסאפ, וחקירתה הסתכמה בשאלה אחת בלבד.
הטענה: רק עורך הדין ראה את העדה
לפי התלונה, הצדדים הסכימו לכך שהעדה תעיד בהיוועדות חזותית, אך בפועל העדות נמסרה בשיחת וידאו בטלפון הנייד של בא-כוח התובעת. לטענת המתלוננת, היא לא יכלה לצפות בעדה בזמן אמת, לעקוב אחר תגובותיה או להתרשם ממנה באופן ישיר.
השופט הסביר כי מדובר בפרקטיקה הנהוגה לעיתים בתביעות רכב, במיוחד כאשר מתעוררים קשיים טכניים בשימוש בתוכנות להיוועדות חזותית. לדבריו, בהחלטה שניתנה בנוכחות הצדדים נכתב במפורש כי העדה תוכל להעיד באמצעות שיחת וידאו בוואטסאפ, והנתבעת לא התנגדה לכך בזמן אמת.
הנציב: ואטסאפ אינו בהכרח היוועדות חזותית
קולה עמד בהחלטתו על ההבדל בין ישיבת קדם משפט הנערכת באמצעי טכנולוגי לבין שמיעת עדות בהיוועדות חזותית. לדבריו, כאשר נגבית עדות מרחוק חלות דרישות ברורות שנועדו להבטיח כי העד יוכל לראות ולשמוע את המתרחש באולם, כי בית המשפט יוכל להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי וכי גם יתר המשתתפים יוכלו לצפות בו.
הנציב הדגיש כי דרך המלך היא עדיין עדות פיזית באולם בית המשפט, משום שהיא מאפשרת התרשמות ישירה ממהימנותו של העד. היוועדות חזותית יכולה להוות חלופה ראויה - אך רק כאשר קיימים אמצעים טכנולוגיים שמאפשרים לשמור על אותה תכלית ככל האפשר.
ההסכמה לא תאמה את מה שקרה בפועל
הנקודה המרכזית בהחלטה נגעה לפער שבין מה שהוצג לצדדים לבין האופן שבו נגבתה העדות בפועל. קולה קבע כי הנתבעת נשאלה אם היא מסכימה להיוועדות חזותית, בעוד שבפועל נגבתה העדות בשיחת ואטסאפ בטלפון האישי של עורך הדין.
לדבריו, על פני הדברים שיחת וידאו בוואטסאפ דרך מכשיר נייד אינה עומדת כשלעצמה בדרישות שנקבעו בתקנות להיוועדות חזותית. במקרה הזה אף עלה ספק אם המתלוננת, שלא הייתה מיוצגת, הבינה את מלוא משמעות ההחלטה כאשר ניתנה הסכמתה.
אפשר להשתמש בוואטסאפ - אבל לא בכל דרך
הנציב לא שלל לחלוטין שימוש בוואטסאפ לצורך גביית עדות. הוא ציין כי ייתכן שבנסיבות מסוימות ניתן לעשות זאת, אך הדבר מחייב התאמה לתנאים שנקבעו בדין.
כך, למשל, על המכשיר שבו מתקיימת השיחה להיות גלוי למשתתפים בדיון, כך שכולם יוכלו לצפות בעד באופן ישיר ולחקור אותו בעת הצורך. במקרה שנבדק לא הייתה לנציבות אינדיקציה לכך שבית המשפט וידא שכל המשתתפים רואים ושומעים את העדה, וטענת המתלוננת בעניין זה לא הוכחשה.
האחריות מוטלת על בית המשפט
קולה קיבל את טענת השופט כי הנתבעת לא התנגדה בזמן אמת, אך קבע כי אין בכך כדי להסיר את האחריות מבית המשפט. לדבריו, על בית המשפט עצמו להקפיד שכל הצדדים רואים ושומעים את העד, שהוא מסוגל להתרשם מהעדות באופן בלתי אמצעי ושעיקרון פומביות הדיון אינו נפגע בשל מגבלות טכניות.
בסיום הסתפק הנציב בהסבת תשומת לבו של בית המשפט לצורך לקבל הסכמה מפורשת של הצדדים לדרך המדויקת שבה תיגבה העדות, ולוודא שעדות בוואטסאפ עומדת בתנאים הנדרשים להיוועדות חזותית.
השורה התחתונה היא שהטכנולוגיה יכולה להקל על ההליך, אך אינה יכולה לבוא על חשבון זכויות הצדדים. גם כאשר עד מעיד דרך טלפון נייד, בית המשפט חייב לוודא שהעדות גלויה, שוויונית וניתנת לבחינה של כל מי שנמצא באולם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה