פז: הרווח ברבעון עלה ל-158 מיליון שקל, בעיקר בזכות רווחי מלאי

פז קמעונאות ואנרגיה מציגה עלייה ברווח המדווח ברבעון השני של 2026, כאשר חלק מרכזי מהשיפור נבע מרווחי מלאי דלק שנוצרו בעקבות העלייה במחירי הדלקים במהלך מבצע "שאגת הארי". הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-158 מיליון שקל, לעומת 139 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-14%. אלא שבנטרול השפעת המלאי, הרווח הנקי הסתכם ב-141 מיליון שקל, לעומת 144 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

החברה רשמה ברבעון רווחי מלאי דלקים של כ-22 מיליון שקל לפני מס, וכ-17 מיליון שקל לאחר מס. ברבעון המקביל אשתקד נרשמו הפסדי מלאי של כ-5 מיליון שקל לאחר מס. פז מסבירה כי בעקבות המלחמה ועליית מחירי הדלקים נמכרו במהלך הרבעון מלאים שנרכשו במחירים שקדמו למלחמה, וכך נוצר רווח המלאי.

הכנסות החברה ברבעון השני הגיעו ל-3.03 מיליארד שקל, לעומת 2.675 מיליארד שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי עלה ל-699 מיליון שקל לעומת 640 מיליון שקל, והרווח התפעולי המדווח גדל ל-238 מיליון שקל לעומת 211 מיליון שקל. בנטרול רווחי והפסדי מלאי, לעומת זאת, הרווח התפעולי עמד על 216 מיליון שקל, מעט מתחת ל-218 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA הסתכם ב-354 מיליון שקל, לעומת 351 מיליון שקל אשתקד.

גם בסיכום המחצית הראשונה נרשמה עלייה בתוצאות המדווחות. ההכנסות הסתכמו ב-5.714 מיליארד שקל, לעומת 5.46 מיליארד שקל במחצית המקבילה, עלייה של כ-5%. הרווח הנקי עלה בכ-9% ל-321 מיליון שקל לעומת 295 מיליון שקל. בנטרול השפעת רווחי והפסדי המלאי, הרווח הנקי הסתכם ב-304 מיליון שקל לעומת 300 מיליון שקל בלבד אשתקד. הרווח התפעולי המדווח הגיע ל-474 מיליון שקל לעומת 428 מיליון שקל, וה-EBITDA עלה ל-724 מיליון שקל לעומת 698 מיליון שקל.

מגזר האנרגיה לתחבורה היה מנוע מרכזי לשיפור. המכירות במגזר הגיעו ברבעון ל-2.01 מיליארד שקל, לעומת 1.649 מיליארד שקל ברבעון המקביל, והרווח התפעולי בנטרול רווחי המלאי עלה ל-80 מיליון שקל לעומת 63 מיליון שקל. במחצית הראשונה הגיע הרווח התפעולי המנוטרל במגזר ל-151 מיליון שקל, לעומת 104 מיליון שקל אשתקד. החברה מסבירה כי המלחמה הביאה מצד אחד לירידה בכמויות הדלק והטעינה החשמלית במתחמי האנרגיה, אך מצד שני לגידול בעסקות השיווק הישיר ובפעילות התעופה, ששיפרו את הרווחיות.

במהלך הרבעון חתמה פז גם על הסכם מסגרת לאספקת דלק סילוני לצבא ארה"ב. החברה מדגישה כי בשלב זה אין ודאות לגבי משך העסקה, היקפה או הרווח שינבע ממנה. ביולי האריכה פז גם את ההתקשרות עם הרשות הפלשתינית לרכישת מוצרי נפט, ובהם גפ"מ, עד סוף 2029. במסגרת התוספת להסכם הוגדלה מסגרת האשראי לרשות ושונו תנאים מסחריים, ובהם מרווח השיווק, ולפי הערכת פז השינויים צפויים לשפר את הרווחיות ביחס להסכם הקודם.

בקמעונאות המזון התמונה הייתה חלשה יותר ברבעון השני. המכירות ירדו ל-800 מיליון שקל לעומת 829 מיליון שקל אשתקד, והרווח התפעולי ירד ל-76 מיליון שקל לעומת 79 מיליון שקל. החברה מייחסת את הירידה בעיקר לעיתוי חג הפסח ולהשפעות המלחמה. המכירות בחנויות זהות, כולל זכיינים, ירדו ברבעון בכ-4%. עם זאת, בסיכום המחצית הראשונה עלו מכירות המגזר ל-1.589 מיליארד שקל לעומת 1.573 מיליארד שקל, והרווח התפעולי הסתכם ב-138 מיליון שקל לעומת 137 מיליון שקל.

פז מציינת כי השפעות המלחמה בתוך פעילות הקמעונאות לא היו אחידות: המכירות בסופרמרקטים עלו, בעוד שחנויות הנוחות בדרכים נפגעו. נכון לסוף יוני הפעילה הקבוצה 316 סניפי קמעונאות מזון בתחנות דלק ובסופרמרקטים שכונתיים.

במגזר הגז והאנרגיות המתחדשות הסתכמו המכירות ברבעון ב-267 מיליון שקל לעומת 228 מיליון שקל, אך הרווח התפעולי ירד ל-17 מיליון שקל לעומת 26 מיליון שקל. במחצית כולה עלה הרווח התפעולי במגזר ל-79 מיליון שקל לעומת 69 מיליון שקל. החברה מייחסת את הפער בין התקופות בין היתר להשפעות המלחמה, ששיפרו את מרווח הגז במחצית אך פגעו בו ברבעון השני.

בנדל"ן נרשמה ירידה ברווח התפעולי, בעיקר משום שבתקופה המקבילה נרשמו רווחי הון. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-43 מיליון שקל לעומת 50 מיליון שקל, ובמחצית ב-84 מיליון שקל לעומת 125 מיליון שקל. אשתקד כללו התוצאות רווחי הון של כ-41 מיליון שקל במחצית וכ-9 מיליון שקל ברבעון השני. ה-NOI מנכסים מניבים לצדדים שלישיים הסתכם ברבעון בכ-15 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד.

התזרים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב-367 מיליון שקל, לעומת 239 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה הסתכם התזרים מפעילות שוטפת ב-514 מיליון שקל לעומת 545 מיליון שקל אשתקד, והתזרים החופשי הסתכם ב-347 מיליון שקל לעומת 333 מיליון שקל. בסוף יוני החזיקה פז מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 613 מיליון שקל, והחוב הפיננסי נטו החשבונאי עמד על כ-2.43 מיליארד שקל.

למרות גירעון חשבונאי של כ-517 מיליון שקל בהון החוזר, דירקטוריון פז קבע כי אין בכך כדי להצביע על בעיית נזילות. החברה ציינה בין היתר את התזרים החיובי מפעילות שוטפת, מסגרות אשראי מחייבות של 300 מיליון שקל ואת העובדה שבנטרול השפעת תקן IFRS 16 היה לפז בסוף יוני הון חוזר חיובי של כ-231 מיליון שקל.

במקביל לתוצאות אישר דירקטוריון פז ב-16 באוגוסט חלוקת דיבידנד נוספת של 130 מיליון שקל. זאת לאחר שבמרס אושר דיבידנד של 200 מיליון שקל ובמאי דיבידנד נוסף של 130 מיליון שקל. מדיניות החברה קובעת חלוקה רבעונית של 70% מהרווחים הנקיים הראויים לחלוקה, ובמקרה של רווחים ממימוש נכסים ריאליים - חלוקה של 100% מרווחים אלה, כפוף להחלטת הדירקטוריון ולמצבה הפיננסי של החברה.

פז ממשיכה במקביל לקדם את "תוכנית 800", שאושרה במאי ונועדה להביא את החברה לרווחיות שנתית של 800 מיליון שקל עד סוף 2029. היעד כולל רווחי הון ממימושי נדל"ן בהיקף ממוצע של 100 מיליון שקל בשנה ומשקף, לפי החברה, קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-9%. בין מנועי הצמיחה שמונה פז נמצאים פתיחה מואצת של סופרמרקטים שכונתיים, הרחבת רשת הטעינה החשמלית, פיתוח מתחמי התדלוק, הקמת רשת לשטיפה אוטומטית של כלי רכב, צמיחה בתחום הגפ"מ והתייעלות באמצעות פתרונות AI. החברה מתכננת להשקיע בתוכנית כ-100 מיליון שקל נוספים בממוצע בשנה.