מזרחי-טפחות: הרווח במחצית ירד 2.8%; יחלק 714 מיליון שקל דיבידנד

בנק מזרחי-טפחות סיים את הרבעון השני של 2026 ברווח נקי של 1.428 מיליארד שקל, לעומת 1.453 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של כ-1.7%. למרות הירידה הקלה ברווח, הדירקטוריון החליט לחלק לבעלי המניות מחצית ממנו: דיבידנד של 714 מיליון שקל, שהם כ-274.18 אגורות למניה. היום הקובע נקבע ל-24 באוגוסט והתשלום ל-31 באוגוסט. כך עולה מן הדוחות שפרסם (יום ב', 17.8.26) הבנק.

התשואה על ההון ברבעון עמדה על 16%, לעומת 17.8% ברבעון השני של 2025. במחצית הראשונה כולה הסתכם הרווח הנקי ב-2.666 מיליארד שקל, לעומת 2.743 מיליארד שקל בתקופה המקבילה - ירידה של כ-2.8%, כאשר התשואה על ההון ירדה מ-17% ל-15%.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות שמשפיעות השנה על שורת הרווח היא המס המיוחד שהוטל על הבנקים. מזרחי-טפחות מעריך כי חלקו במס הכולל של 3 מיליארד שקל שיוטל על הבנקים ב-2026 יסתכם בכ-550 מיליון שקל, וכי הסכום ישפיע בהיקף דומה על הרווח הנקי השנתי. בעקבות המס הוריד הבנק מוקדם יותר השנה את יעד התשואה על ההון ל-2026 מכ-17%-18% לכ-15%-16%. עם זאת, הוא מעריך כי המס לא ימנע ממנו להשיג את יתר יעדי התוכנית האסטרטגית ולא ישפיע על יעדי 2027.

ברמת ההכנסות התמונה ברבעון השני הייתה מעורבת. הכנסות הריבית נטו ירדו לכ-3.012 מיליארד שקל, לעומת 3.093 מיליארד שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-2.6%. מנגד, הכנסות המימון שאינן מריבית קפצו ל-171 מיליון שקל, לעומת 43 מיליון שקל בלבד אשתקד. עמלות והכנסות אחרות הסתכמו ב-619 מיליון שקל, לעומת 655 מיליון שקל. בסך-הכל הגיעו הכנסות הבנק ברבעון ל-3.802 מיליארד שקל - מעט מעל 3.791 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי עלו ברבעון ל-90 מיליון שקל, לעומת 56 מיליון שקל ברבעון המקביל. מנגד, ההוצאות התפעוליות והאחרות ירדו מ-1.323 מיליארד שקל ל-1.287 מיליארד שקל. ההפרשה למסים על הרווח עלתה ל-949 מיליון שקל, לעומת 910 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בסיכום המחצית הראשונה, הכנסות המימון של הבנק ירדו בכ-0.2% לעומת התקופה המקבילה. הבנק מסביר זאת בין היתר בכך שמדד המחירים לצרכן עלה במחצית ב-1.2%, לעומת 1.6% בתקופה המקבילה, בירידת ריבית בנק ישראל במהלך התקופה ב-0.75 נקודות האחוז, בירידת ריבית הפד ובהשפעת ההטבות שהעניק הבנק ללקוחות. בנוסף, במחצית המקבילה אשתקד נכללו הכנסות של 102 מיליון שקל בגין יתרת הזכות הנדחית שנרשמה ברכישת בנק אגוד.

דווקא בהוצאות להפסדי אשראי נרשמה במחצית ירידה: 121 מיליון שקל לעומת 159 מיליון שקל בתקופה המקבילה. לדברי הבנק, הקיטון נובע בעיקר מירידה בהפרשה הקבוצתית שנרשמה בגין המלחמה ואי הוודאות במשק, אם כי יתרת ההפרשה שנועדה להתמודד עם אי-הוודאות נותרה לדבריו גבוהה.

לצד הירידה המתונה ברווח, מאזן הבנק ממשיך להתרחב בקצב דו-ספרתי. סך המאזן הגיע בסוף יוני ל-580.8 מיליארד שקל - עלייה של 12.3% בתוך שנה. האשראי לציבור, נטו, צמח ב-12.5% ל-423.7 מיליארד שקל, ובמחצית הראשונה לבדה גדל ב-23.2 מיליארד שקל, שהם 5.8%. פיקדונות הציבור עלו ב-13.7% בתוך שנה ל-474.4 מיליארד שקל, וההון העצמי גדל ב-9% ל-36.1 מיליארד שקל.

הצמיחה באשראי בולטת במיוחד בצד העסקי. האשראי למגזרי הפעילות העסקית הגיע ל-127.1 מיליארד שקל, עלייה של 20.9% לעומת יוני אשתקד. האשראי לעסקים בינוניים צמח ב-28.4% ל-24.1 מיליארד שקל, האשראי לעסקים גדולים עלה ב-21.7% ל-56.9 מיליארד שקל והאשראי לגופים מוסדיים זינק ב-60.3% ל-10.8 מיליארד שקל. האשראי לעסקים קטנים וזעירים גדל ב-7.2%.

גם תיק המשכנתאות המשיך לצמוח, אם כי בקצב מתון יותר. האשראי נטו למשקי בית בתחום הדיור הגיע ל-252.3 מיליארד שקל, עלייה של 8.7% בתוך שנה. בסך-הכל הסתכם האשראי לאנשים פרטיים ב-281.1 מיליארד שקל, עלייה של 8.4%.

צילום: [צילום: יוסי אלוני, פלאש 90]

לצד התרחבות תיק האשראי, מדדי האיכות אינם מצביעים לפי הבנק על הרעה כוללת. שיעור החובות שאינם צוברים או שנמצאים בפיגור של 90 יום ויותר ירד ל-0.95% מהאשראי לציבור, לעומת 1.07% שנה קודם. בדוח הסיכונים מציין הבנק כי הפעילות הכלכלית ברבעון השני התנהלה ללא אינדיקציות לעלייה ברמות הסיכון וכי לא זוהתה השפעה מהותית על תיק האשראי.

תשומת לב מיוחדת מופנית לענף הבנייה והנדל"ן. חלקו של הענף עומד על כ-18.4% מסיכון האשראי לציבור בבנק. מזרחי-טפחות מציין כי קיימת זה תקופה האטה בקצב מכירת הדירות וכי הוא הרחיב את הניטור אחר מוקדי סיכון, ובהם פרויקטים עם מלאי לא מכור גבוה, עסקות בתנאי תשלום לא לינאריים וביטולי עסקות. עם זאת, נכון לסוף הרבעון הבנק אומר כי לא זוהתה התממשות של סיכון מהותי במוקדים האלה.

יחס הון עצמי רובד 1 עמד בסוף יוני על 10.22%, לעומת דרישה פיקוחית של 9.60%, ויחס ההון הכולל עמד על 12.98% לעומת דרישה של 12.50%. יחס המינוף היה 5.79%, לעומת מינימום נדרש של 4.5%. על-רקע נתונים אלה החליט הבנק כאמור להמשיך במדיניות חלוקה של עד 50% מהרווח, ולאשר הפעם דיבידנד של 714 מיליון שקל.

במקביל ממשיך הבנק לשאת בעלויות תוכניות ההקלות ללקוחות. אומדן העלות הכוללת של המתווה הצרכני לשנתיים עומד על כ-600 מיליון שקל. עד סוף יוני נרשמו בגינו כ-385 מיליון שקל, מהם כ-163 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2026. בין ההטבות נמצאות ריבית על יתרות זכות, הפחתת ריבית על מסגרות אשראי, הטבות ללקוחות עם משכנתאות, למשרתי מילואים ולעסקים באזורי העימות.

בדוח הסיכונים ממשיך הבנק להגדיר את סיכון הסביבה העסקית והגיאופוליטית ברמה בינונית-גבוהה ואת סיכון הסייבר ברמה בינונית-גבוהה. הבנק מציין כי בעקבות המלחמה מול אירן והפגיעה במערכות באירן, ובפרט במערכת הבנקאית שם, זוהתה עלייה במוטיבציה האירנית לבצע תקיפות סייבר נגד המערכת הבנקאית והפיננסית בישראל. לצד זאת הוא מדגיש כי הערכות הסיכון הכוללות לא השתנו ברבעון וכי מדדי האשראי אינם מצביעים בשלב זה על היווצרות מוקדי סיכון מהותיים.