הסיבה שגברים ונשים הולכים אחרת מסתתרת באגן

גברים ונשים אינם רק בנויים אחרת - גם הדרך שבה גופם מתמודד עם כל צעד שונה. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מציע כעת הסבר אבולוציוני מפתיע להבדל הזה: דווקא אגן הגבר המודרני, ולא האגן הניאנדרתלי כפי שנהוג היה לחשוב, הוא שעבר שינוי יוצא דופן במהלך האבולוציה.

המחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports, נערך בהובלת הפרופסור יואל רק מהחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מספרד, מהטכניון, מאוניברסיטת בר-אילן ומהקריה האקדמית אונו. החוקרים השוו שני אגנים כמעט שלמים של זכרים ניאנדרתלים - אחד ממערת כבארה בישראל ואחד מאתר סימה דה לוס ווסוס בספרד - לעשרות אגנים של בני אדם מודרניים.

דווקא הגבר המודרני הוא החריג

במשך שנים נחשב האגן הניאנדרתלי למבנה מוזר יחסית, כזה שדורש הסבר מיוחד. אלא שההשוואה החדשה הפכה את התמונה: האגנים הניאנדרתליים, למרות גודלם ומבנם המסיבי, דומים במדדים רבים דווקא לאגן של נשים מודרניות - ולא לזה של גברים.

לדברי החוקרים, ההבדל החשוב נמצא במיקום מפרקי הירך. אצל זכר האדם המודרני הם ממוקמים קדימה יותר על טבעת האגן מאשר אצל נשים ואצל הזכרים הניאנדרתלים. השינוי הזה יצר מעין מערכת מכנית שבה שרירי הירך הקדמיים יכולים לפעול בדומה לקפיץ.

מה זה אומר בפועל? כשאדם הולך, מרכז הכובד של הגוף יורד מעט בכל צעד. התנועה הזאת יוצרת זעזוע ודורשת מהגוף להשקיע אנרגיה כדי להתרומם שוב לקראת הצעד הבא. לפי המודל שמציע המחקר, אגן הגבר המודרני מאפשר לשרירי הירך לבלום חלק מהירידה, לאגור אנרגיה ולהחזיר אותה מיד אחר כך.

במילים פשוטות, הגוף משתמש בחלק מהאנרגיה של הצעד הקודם כדי לסייע לצעד הבא. החוקרים מתארים זאת כמעין בולם זעזועים טבעי, שעשוי להפחית את צריכת האנרגיה ולהעניק יתרון בהליכה למרחקים ארוכים.

צילום: אגן הנאנדרתאל ממערת כאברה, ישראל (בן 55 אלף שנים) [צילום: אוניברסיטת תל אביב]

ומה קרה לאגן הנשי

לפי החוקרים, אצל נשים פעל במהלך האבולוציה אילוץ נוסף ומשמעותי - הלידה. האגן הנשי נדרש להישאר רדוד יחסית ולאפשר תעלת לידה רחבה, ולכן הוא לא יכול היה לעבור את מלוא השינויים שהתפתחו באגן הגברי.

כתוצאה מכך, לטענת החוקרים, אגן האישה המודרנית נשאר דומה יותר למבנה הקדום - אותו מבנה שנמצא גם אצל הזכרים הניאנדרתלים.

הפרופסור אלה בין, מהקריה האקדמית אונו ומכותבות המחקר, אומרת כי המשמעות אינה מוגבלת להבנת בני האדם הקדומים. לדבריה, חקר התפתחות מנגנון ההליכה עשוי לסייע גם כיום בתחומים כמו רפואת השריר והשלד, שיקום ומניעת פציעות.

צילום: [איור: אוניברסיטת תל אביב]

מודל חדש - לא המילה האחרונה

החוקרים מדגישים כי מדובר במודל חדש המבקש להסביר חלק מההבדלים האנטומיים בין גברים לנשים. כלומר, המחקר אינו מוכיח שכל הבדל באופן ההליכה בין המינים נובע ממבנה האגן, אלא מציע מנגנון אפשרי שמסביר חלק משמעותי מהשונות.

המסקנה המרכזית שלהם בכל זאת ברורה: במשך שנים הסתכל המדע על האגן הניאנדרתלי ושאל למה הוא שונה. המחקר החדש מציע להפוך את השאלה - ולבדוק כיצד דווקא אגן הגבר המודרני השתנה והפך במהלך האבולוציה למערכת יעילה יותר להליכה ממושכת.

צילום: הפרופסור יואל רק [צילום: אוניברסיטת תל אביב]