רווח מגדל עלה ל-897 מיליון שקל; רווחי פעילות הליבה התחזקו ב-12%

מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם רווח כולל של 897 מיליון שקל, לעומת 825 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של כ-9%. עיקר השיפור הגיע מפעילות הליבה של הקבוצה, שהניבה רווח של 1.311 מיליארד שקל לעומת 1.166 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2025, עלייה של כ-12%. במקביל, הרווח הפיננסי העודף יותר מהוכפל והסתכם ב-221 מיליון שקל, לעומת 100 מיליון שקל בתקופה המקבילה, בעיקר בעקבות תשואות גבוהות שהושגו בשוקי ההון. כך עולה מן הדוח שהגישה (יום ב', 17.8.26) החברה לבורסה.

מנגד, ההשפעות המיוחדות גרעו 108 מיליון שקל מהרווח במחצית, לעומת השפעה שלילית של 10 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. בחברה הסבירו כי השפעות אלה נבעו בעיקר מתשואות פיננסיות ומביטולים בתיק המשתתף החדש בביטוח חיים. הרווח הכולל לפני מס הגיע ל-1.424 מיליארד שקל, לעומת 1.256 מיליארד שקל אשתקד, בעוד הוצאות המס עלו ל-527 מיליון שקל.

ברבעון השני עצמו הסתכם הרווח הכולל ב-575 מיליון שקל, לעומת 571 מיליון שקל ברבעון המקביל. רווחי הליבה ברבעון עלו ל-731 מיליון שקל לעומת 698 מיליון שקל, ואילו הרווח הפיננסי העודף הסתכם ב-178 מיליון שקל לעומת 182 מיליון שקל. השפעות מיוחדות תרמו ברבעון 17 מיליון שקל, לעומת הפסד של 6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של מגדל במחצית היה תחום החיסכון ארוך הטווח. דמי הגמולים בקרנות הפנסיה עלו בכ-16% והסתכמו בכ-7.41 מיליארד שקל, לעומת כ-6.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. בקופות הגמל נרשמה עלייה חדה עוד יותר, של כ-38%, ודמי הגמולים הגיעו לכ-2.73 מיליארד שקל לעומת כ-1.97 מיליארד שקל.

גם חוזי ההשקעה רשמו זינוק: התקבולים במחצית הסתכמו בכ-3.12 מיליארד שקל, כמעט פי שניים מכ-1.61 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. מנגד, הפרמיות בביטוח חיים ירדו בכ-7% והסתכמו בכ-3.24 מיליארד שקל, לעומת כ-3.49 מיליארד שקל אשתקד. שיעור הפדיונות בביטוח חיים, לרבות ניודים, עלה לכ-6.6% מיתרת החיסכון הממוצעת במונחים שנתיים, לעומת כ-6.1% בתקופה המקבילה.

בקרנות הפנסיה נותר הניוד נטו חיובי, אך נחלש. העברות הכספים נטו לקרנות הקבוצה הסתכמו בכ-4.8 מיליארד שקל במחצית, לעומת כ-6.81 מיליארד שקל אשתקד. לעומת זאת, בקופות הגמל גדלו ההעברות נטו לכ-3.71 מיליארד שקל, לעומת כ-1.39 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.

רווחי הליבה בתחום ביטוח החיים והחיסכון לטווח ארוך עלו ל-443 מיליון שקל במחצית לעומת 280 מיליון שקל אשתקד. במגדל ייחסו את השיפור בביטוח החיים, בין היתר, לעלייה בשחרור מרווח השירות החוזי בתיק המשתתף הישן, שנבעה מהתשואות שהשיגה החברה, ולעידכונים במודל הסטוכסטי. בפנסיה ובגמל השיפור הושפע מעלייה בנכסים המנוהלים ובדמי הגמולים, למרות שחיקה בדמי הניהול הממוצעים.

התמונה הייתה פחות חיובית בביטוח הבריאות ובביטוח הכללי. רווחי הליבה בביטוח הבריאות ירדו ל-312 מיליון שקל לעומת 336 מיליון שקל, בעיקר בשל הרעה בתביעות בתחום הסיעוד וירידה ברווחי פוליסות קולקטיביות וביטוחי נסיעות לחו"ל, שקוזזו בחלקם בשיפור בתביעות בניתוחים ובמחלות קשות. הפרמיות בתחום הבריאות דווקא עלו בכ-6% ל-1.11 מיליארד שקל.

בביטוח הכללי ירדו רווחי הליבה ל-151 מיליון שקל לעומת 216 מיליון שקל. החברה ציינה הרעה בתוצאות שנת החיתום השוטפת ברכב רכוש, לצד תרומה נמוכה יותר מהתפתחות חיובית של תביעות משנות חיתום קודמות. שיעור התביעות וההוצאות ברכב רכוש הגיע במחצית ל-101%, לעומת 92.3% בתקופה המקבילה, כלומר ההוצאות והתביעות היו גבוהות מהפרמיות שהורווחו. מנגד, הפרמיות ברוטו בביטוח הכללי צמחו בכ-10% ל-1.68 מיליארד שקל, בין היתר בעקבות זכיית מגדל במכרז ביטוח הרכב לעובדי המדינה לשנת 2026.

פעילות השירותים הפיננסיים המשיכה אף היא לצמוח. הנכסים המנוהלים בתחום הגיעו בסוף יוני לכ-113 מיליארד שקל, לעומת כ-103 מיליארד שקל בסוף 2025 וכ-93 מיליארד שקל שנה קודם לכן. ההכנסות בתחום עלו במחצית ל-194 מיליון שקל לעומת 166 מיליון שקל, והרווח לפני מס גדל ל-66 מיליון שקל לעומת 49 מיליון שקל.

בסך-הכל הגיע היקף הנכסים המנוהלים של קבוצת מגדל לכ-631 מיליארד שקל. בחברה הסבירו כי הגידול מאז סוף 2025 נבע בעיקר מתשואות חיוביות בשווקים ומצבירה נטו בפנסיה ובגמל, לצד גידול בנכסים המנוהלים בשירותים הפיננסיים, בעיקר בקרנות הנאמנות. ההון הכולל של החברה, המוגדר כהון העצמי בתוספת מרווח השירות החוזי לאחר מס, עלה לכ-20.83 מיליארד שקל בסוף יוני, לעומת כ-19.37 מיליארד שקל בסוף 2025.

מנכ"ל מגדל ביטוח ופיננסים, רונן אגסי, אמר כי הקבוצה מסכמת את המחצית עם "רווח שיא מפעילות הליבה", וציין כי מנועי הצמיחה המרכזיים ממשיכים להיות הפנסיה והגמל. לדבריו, היקף הנכסים המנוהלים מהווה תשתית להמשך הצמיחה והרווחיות של הקבוצה, ובמקביל פועלת מגדל להאיץ את הצמיחה בביטוח הכללי ובפעילות הסוכנויות.

גם יחס כושר הפירעון של מגדל ביטוח השתפר. יחס כושר הפירעון הכלכלי לסוף 2025 עמד על 138%, ולאחר גיוס הון שבוצע באפריל הגיע ל-142%. ללא יישום הוראות המעבר עמד היחס, לאחר הגיוס, על 116% - מעט מעל סף ההון של 115% שקבע דירקטוריון החברה לצורך חלוקת דיבידנד. בהערכה ל-31 במרס 2026 הגיע היחס ל-144% עם הוראות המעבר ול-119% בלעדיהן.

לאחר תקופת הדוח העלתה מידרוג את דירוג האיתנות הפיננסית של מגדל ביטוח. החברה ציינה כי העלאת הדירוג נבעה משיפור ברווח החיתומי וברווחיות וכן משיפור ביחס כושר הפירעון, ובמקביל שונה אופק הדירוג מחיובי ליציב.0

מנגד, ההשפעות המיוחדות גרעו 108 מיליון שקל מהרווח במחצית, לעומת השפעה שלילית של 10 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. בחברה הסבירו כי השפעות אלה נבעו בעיקר מתשואות פיננסיות ומביטולים בתיק המשתתף החדש בביטוח חיים. הרווח הכולל לפני מס הגיע ל-1.424 מיליארד שקל, לעומת 1.256 מיליארד שקל אשתקד, בעוד הוצאות המס עלו ל-527 מיליון שקל.

ברבעון השני עצמו הסתכם הרווח הכולל ב-575 מיליון שקל, לעומת 571 מיליון שקל ברבעון המקביל. רווחי הליבה ברבעון עלו ל-731 מיליון שקל לעומת 698 מיליון שקל, ואילו הרווח הפיננסי העודף הסתכם ב-178 מיליון שקל לעומת 182 מיליון שקל. השפעות מיוחדות תרמו ברבעון 17 מיליון שקל, לעומת הפסד של 6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של מגדל במחצית היה תחום החיסכון ארוך הטווח. דמי הגמולים בקרנות הפנסיה עלו בכ-16% והסתכמו בכ-7.41 מיליארד שקל, לעומת כ-6.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. בקופות הגמל נרשמה עלייה חדה עוד יותר, של כ-38%, ודמי הגמולים הגיעו לכ-2.73 מיליארד שקל לעומת כ-1.97 מיליארד שקל.

גם חוזי ההשקעה רשמו זינוק: התקבולים במחצית הסתכמו בכ-3.12 מיליארד שקל, כמעט פי שניים מכ-1.61 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. מנגד, הפרמיות בביטוח חיים ירדו בכ-7% והסתכמו בכ-3.24 מיליארד שקל, לעומת כ-3.49 מיליארד שקל אשתקד. שיעור הפדיונות בביטוח חיים, לרבות ניודים, עלה לכ-6.6% מיתרת החיסכון הממוצעת במונחים שנתיים, לעומת כ-6.1% בתקופה המקבילה.

בקרנות הפנסיה נותר הניוד נטו חיובי, אך נחלש. העברות הכספים נטו לקרנות הקבוצה הסתכמו בכ-4.8 מיליארד שקל במחצית, לעומת כ-6.81 מיליארד שקל אשתקד. לעומת זאת, בקופות הגמל גדלו ההעברות נטו לכ-3.71 מיליארד שקל, לעומת כ-1.39 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.

רווחי הליבה בתחום ביטוח החיים והחיסכון לטווח ארוך עלו ל-443 מיליון שקל במחצית לעומת 280 מיליון שקל אשתקד. במגדל ייחסו את השיפור בביטוח החיים, בין היתר, לעלייה בשחרור מרווח השירות החוזי בתיק המשתתף הישן, שנבעה מהתשואות שהשיגה החברה, ולעידכונים במודל הסטוכסטי. בפנסיה ובגמל השיפור הושפע מעלייה בנכסים המנוהלים ובדמי הגמולים, למרות שחיקה בדמי הניהול הממוצעים.

התמונה הייתה פחות חיובית בביטוח הבריאות ובביטוח הכללי. רווחי הליבה בביטוח הבריאות ירדו ל-312 מיליון שקל לעומת 336 מיליון שקל, בעיקר בשל הרעה בתביעות בתחום הסיעוד וירידה ברווחי פוליסות קולקטיביות וביטוחי נסיעות לחו"ל, שקוזזו בחלקם בשיפור בתביעות בניתוחים ובמחלות קשות. הפרמיות בתחום הבריאות דווקא עלו בכ-6% ל-1.11 מיליארד שקל.

בביטוח הכללי ירדו רווחי הליבה ל-151 מיליון שקל לעומת 216 מיליון שקל. החברה ציינה הרעה בתוצאות שנת החיתום השוטפת ברכב רכוש, לצד תרומה נמוכה יותר מהתפתחות חיובית של תביעות משנות חיתום קודמות. שיעור התביעות וההוצאות ברכב רכוש הגיע במחצית ל-101%, לעומת 92.3% בתקופה המקבילה, כלומר ההוצאות והתביעות היו גבוהות מהפרמיות שהורווחו. מנגד, הפרמיות ברוטו בביטוח הכללי צמחו בכ-10% ל-1.68 מיליארד שקל, בין היתר בעקבות זכיית מגדל במכרז ביטוח הרכב לעובדי המדינה לשנת 2026.

פעילות השירותים הפיננסיים המשיכה אף היא לצמוח. הנכסים המנוהלים בתחום הגיעו בסוף יוני לכ-113 מיליארד שקל, לעומת כ-103 מיליארד שקל בסוף 2025 וכ-93 מיליארד שקל שנה קודם לכן. ההכנסות בתחום עלו במחצית ל-194 מיליון שקל לעומת 166 מיליון שקל, והרווח לפני מס גדל ל-66 מיליון שקל לעומת 49 מיליון שקל.

בסך-הכל הגיע היקף הנכסים המנוהלים של קבוצת מגדל לכ-631 מיליארד שקל. בחברה הסבירו כי הגידול מאז סוף 2025 נבע בעיקר מתשואות חיוביות בשווקים ומצבירה נטו בפנסיה ובגמל, לצד גידול בנכסים המנוהלים בשירותים הפיננסיים, בעיקר בקרנות הנאמנות. ההון הכולל של החברה, המוגדר כהון העצמי בתוספת מרווח השירות החוזי לאחר מס, עלה לכ-20.83 מיליארד שקל בסוף יוני, לעומת כ-19.37 מיליארד שקל בסוף 2025.

מנכ"ל מגדל ביטוח ופיננסים, רונן אגסי, אמר כי הקבוצה מסכמת את המחצית עם "רווח שיא מפעילות הליבה", וציין כי מנועי הצמיחה המרכזיים ממשיכים להיות הפנסיה והגמל. לדבריו, היקף הנכסים המנוהלים מהווה תשתית להמשך הצמיחה והרווחיות של הקבוצה, ובמקביל פועלת מגדל להאיץ את הצמיחה בביטוח הכללי ובפעילות הסוכנויות.

גם יחס כושר הפירעון של מגדל ביטוח השתפר. יחס כושר הפירעון הכלכלי לסוף 2025 עמד על 138%, ולאחר גיוס הון שבוצע באפריל הגיע ל-142%. ללא יישום הוראות המעבר עמד היחס, לאחר הגיוס, על 116% - מעט מעל סף ההון של 115% שקבע דירקטוריון החברה לצורך חלוקת דיבידנד. בהערכה ל-31 במרס 2026 הגיע היחס ל-144% עם הוראות המעבר ול-119% בלעדיהן.

לאחר תקופת הדוח העלתה מידרוג את דירוג האיתנות הפיננסית של מגדל ביטוח. החברה ציינה כי העלאת הדירוג נבעה משיפור ברווח החיתומי וברווחיות וכן משיפור ביחס כושר הפירעון, ובמקביל שונה אופק הדירוג מחיובי ליציב.