הנהגת אירן מנצלת את ההפוגה כדי להתכונן למלחמה רחבה יותר

ההנהגה האירנית ניצלה את התקופה שחלפה מאז חתימת מזכר ההבנות עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באמצע יוני לא כדי להיערך להפחתת המתיחות, אלא כדי להכין את המדינה להרחבת המלחמה. כך עולה מדיווח נרחב שפרסם (יום ב', 17.8.26) הוול סטריט ג'ורנל, המבוסס על גורמים אירניים וערביים ועל מידע מודיעיני שנאסף באזור.

לפי הדיווח, בעוד בוושינגטון קיוו שהמזכר יוביל לפתיחה מחדש של מצר הורמוז ולהתקדמות לעבר סיום הלחימה, הקו שהתגבש בקרב המחנה הניצי בטהרן היה שונה לחלוטין. בכירי המשטר העריכו כי ההסכם עשוי להיות מבחינת ארה"ב וישראל מהלך טקטי שנועד להפחית את הלחץ על הכלכלה העולמית ולרכוש זמן לקראת תקיפה גדולה יותר בעתיד. בעקבות זאת, הם החליטו לנצל את התקופה להכנות לעימות רחב יותר.

ההיערכות כוללת, לפי העיתון, הגברת השליטה של משמרות המהפכה בצבא הסדיר, מינוי מפקדים ותיקים המזוהים עם הקו הנוקשה לעמדות מפתח, הרחבת מערכי הסיכול והמודיעין בתוך אירן והאצה בייצור טילים וכטב"מים. במקביל שיקמה אירן תשתיות שנפגעו בתקיפות והחזירה את הגישה לבסיסי טילים במהירות גבוהה מכפי שגורמים ישראלים ציפו.

גורמי מודיעין ערביים אמרו לוול סטריט ג'ורנל כי בידיהם עדויות, ובהן תקשורת שיורטה בין אירן לבין המיליציות הנתמכות על ידה בתימן ובעירק, המצביעות על שינוי אסטרטגי. לפי הערכתם, מטרת ההנהגה האירנית היא להכין את כוחותיה להרחבת המלחמה ולהעלות את המחיר שיישאו ארה"ב ובעלות בריתה באזור.

אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא הרחבת הזירה אל ים סוף. לפי הדיווח, משמרות המהפכה שלחו יועצים לעירק, לתימן וללבנון כדי לתאם עם בעלי בריתם אפשרות להגברת התקיפות. מפקדים אירנים נשלחו לשטחים שבשליטת החות'ים בתימן כדי לתכנן הסלמה מול סעודיה יחד עם מיליציות פרו-אירניות בעירק.

הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי אירן סייעה בפריסת טילים, אמצעי לחימה ימיים ומשגרי כטב"מים בעמדות המשקיפות על ים סוף. בנוסף סיפקה לחות'ים מודיעין ורשימות מטרות, ובהן נמלים ומתקני אנרגיה סעודיים, וכן הנחיות כיצד להתגונן מפני תגובה סעודית. בסוף יולי החריפה הלחימה, והחות'ים הודיעו על סגירת באב אל-מנדב לתנועה סעודית ותקפו כלי שיט של הממלכה.

באותה תקופה, לפי הדיווח, סעודיה האשימה מיליציות הנתמכות בידי אירן בעירק בתקיפות כטב"מים נגד מתקני נפט בשטחה. משמרות המהפכה אף הזהירו מדינות במפרץ כי מתקני האנרגיה שלהן יותקפו אם ארה"ב תפגע במתקנים דומים באירן, ולפי גורמים ששוחחו עם העיתון העבירו לצדדים ערביים רשימות מפורטות של מטרות אפשריות.

גם הפעילות נגד הכוחות האמריקניים הוחרפה. אירן שיגרה חמישה טילים בליסטיים לעבר ירדן במהלך תקופה של רגיעה יחסית, כשבועיים לאחר תקיפה אירנית אחרת במדינה שבה נהרגו שלושה אנשי צבא אמריקנים. גורמים במפרץ התרשמו במיוחד מהיכולת של טילים אירניים לחדור מערכות הגנה אמריקניות ולפגוע באופן מדויק יותר במטרות בירדן, בכוויית ובבחריין. בשבועיים האחרונים, לפי הוול סטריט ג'ורנל, אירן תקפה גם שש ספינות של איחוד האמירויות שניסו לעבור במצר הורמוז.

חוזקה שליטת משמרות המהפכה בצבא הסדיר

צילום: אחמד ואחידי. מונה למפקד משמרות המהפכה

במקביל מתבצע שינוי משמעותי במבנה הפיקוד האירני. מוג'תבא חמינאי חיזק את השליטה של משמרות המהפכה בצבא הסדיר באמצעות איחוד הפיקוד על שני הגופים תחת תת-אלוף עלי עבדוללהי, מפקד בכיר ותיק במשמרות המהפכה שתמך בעבר בתקיפות נגד מדינות ערב שבהן מוצבים בסיסים אמריקניים. אחמד וחידי קיבל באופן רשמי את תפקיד מפקד משמרות המהפכה ונדרש במסגרת מינויו להוביל פעולות התקפיות נגד האויב.

לפי גורמים אירניים והצהרות פומביות, משמרות המהפכה כבר הכינו אפשרויות להסלמה נוספת, ובהן תקיפות מקדימות, חבלה בכבלי אינטרנט במפרץ הפרסי, עידוד אי-שקט במדינות שבהן קיימות קהילות שיעיות גדולות, כמו כוויית ובחריין, ואף אפשרות לפעולות קרקעיות בכוויית. גורמים בכוויית מתייחסים לאיום ברצינות, ובמאי הודיעו כוחות הביטחון במדינה כי עצרו שישה אנשי משמרות המהפכה שהגיעו בסירת דיג שכורה לאי כווייתי.

עם זאת, הדיווח מדגיש כי אירן שילמה מחיר צבאי וכלכלי כבד בתקיפות האמריקניות והישראליות. גורמים מתונים יותר בהנהגה, ובהם הנשיא מסעוד פזשכיאן, הזהירו כי ללא הסכם שיוביל להקלה בסנקציות, הכלכלה האירנית עלולה להיקלע לקריסה. אלא שהקו המוביל במנגנוני הביטחון הוא שהמדינה צריכה להישאר במצב מלחמה ולהיערך לתקיפה נוספת.

הגישה הזאת באה לידי ביטוי גם במגעים סביב מצר הורמוז. לפי הוול סטריט ג'ורנל, מתווכים דיווחו כי דיפלומטים אירנים הגיעו בתחילת אוגוסט להבנות עם עומאן על יצירת נתיבי שיט שיאפשרו פתיחה הדרגתית של המצר, אולם משמרות המהפכה בלמו את המהלך ושבו לתקוף ספינות. בעקבות המבוי הסתום נסוג טראמפ בשלב זה מאפשרות של הסלמה מיידית ומנסה להפעיל על טהרן לחץ באמצעות הסנקציות והמצור הימי.

הפער בין שתי התפיסות הוא לב הדיווח: בוושינגטון ראו בהסכמות מיוני אפשרות להתחיל לפרק את העימות, בעוד שהמחנה הניצי בטהרן ראה בהן הפוגה זמנית בתוך מלחמה שטרם הגיעה לשיאה. מוחמד חסן סנגטראש, פרשן ביטחוני מטהרן המקורב לממשלה, אמר לעיתון כי באירן רווחת התפיסה ש"המלחמה העיקרית עדיין לא החלה".