שחיקת מרווחי הריבית הורידה את רווחי בנק ירושלים ב-13%

בנק ירושלים רשם במחצית הראשונה של 2026 רווח נקי המיוחס לבעלי מניות הבנק של 96.4 מיליון שקל, לעומת 110.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של כ-13%. התשואה על ההון ירדה ל-11.8%, לעומת 14.6% במחצית הראשונה של 2025. הירידה הייתה חדה יותר ברבעון השני: הרווח הנקי הסתכם ב-45.1 מיליון שקל, לעומת 65.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 31%. התשואה על ההון ברבעון ירדה ל-11.1%, לעומת 17.1% ברבעון המקביל.

בדוחות שהגיש הבנק (יום ב', 17.8.26) לבורסה צוין כי הגורם המרכזי שפגע בתוצאות היה הירידה בהכנסות הריבית נטו. אלה הסתכמו במחצית ב-330 מיליון שקל, לעומת 357 מיליון שקל אשתקד - ירידה של 8%. הבנק מסביר כי הירידה נבעה בעיקר מהשפעת המחיר, בסך 41.2 מיליון שקל, ומצמצום של 0.42 נקודת אחוז בפער הריבית, שקוזזו חלקית על-ידי גידול בהיקפי הפעילות.

פער הריבית הכולל של הבנק ירד במחצית ל-2.46%, לעומת 2.88% בתקופה המקבילה. במגזר השקלי הלא צמוד ירד המרווח ל-2.22%, לעומת 2.71% שנה קודם. ברבעון השני לבדו הסתכמו הכנסות הריבית נטו ב-167.9 מיליון שקל, ירידה של 10% לעומת 185.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, ופער הריבית ירד ל-2.40% לעומת 2.99%.

מנגד, הבנק רשם שיפור בהכנסות שאינן מריבית, שעלו במחצית ב-18% ל-177.3 מיליון שקל. הכנסות המימון שאינן מריבית גדלו ב-43% ל-57.5 מיליון שקל, בעיקר בעקבות רווח של 37.5 מיליון שקל ממכירת תיק אשראי, לעומת רווח של 20 מיליון שקל ממכירת תיק בתקופה המקבילה.

גם ההכנסות מעמלות גדלו, ב-16% ל-119.8 מיליון שקל. עיקר העלייה נבע מפעילות הכרטיסים הנטענים, שתרמה גידול של 13.7 מיליון שקל בהכנסות. הכנסות הבנק מכרטיסים נטענים הגיעו במחצית ל-43 מיליון שקל, לעומת 29.3 מיליון שקל אשתקד, בעוד ההוצאות בפעילות עלו ל-24 מיליון שקל לעומת 18.2 מיליון שקל. מחזור הסכומים שהוטענו בכרטיסים זינק ל-5 מיליארד שקל, לעומת 3.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.

במקביל לירידה במרווחי הריבית נרשמה עלייה בהוצאות. ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו במחצית ב-21.5 מיליון שקל, לעומת 17.1 מיליון שקל אשתקד - עלייה של 26%. הבנק ייחס את השינוי בין היתר לגידול ביתרות האשראי ובהפרשה הפרטנית, לצד ירידה במחיקות נטו. ברבעון השני הסתכמו ההוצאות להפסדי אשראי ב-8.7 מיליון שקל, לעומת 3.4 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל.

ההוצאות התפעוליות והאחרות גדלו במחצית ב-5% ל-335 מיליון שקל. הוצאות השכר עלו ב-5.6 מיליון שקל, הוצאות האחזקה והפחת גדלו ב-7.4 מיליון שקל וההוצאות האחרות גדלו ב-4.3 מיליון שקל, בין היתר בשל פעילות הנפקת הכרטיסים הנטענים.

בתוך פעילות הבנק בלטה חולשה במגזר משקי הבית. המגזר עבר להפסד של 6.7 מיליון שקל במחצית, לעומת רווח של 2.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בבנק הסבירו את השינוי בעיקר בירידה בהכנסות הריבית נטו, על-רקע ירידה ביתרות ובמרווחי האשראי והפיקדונות, וכן בעלייה בהוצאות התפעוליות. העלייה בהכנסות מהכרטיסים הנטענים קיזזה חלק מהפגיעה.

המגזר העסקי, הכולל עסקים קטנים, בינוניים וגדולים, רשם רווח של 34.1 מיליון שקל, כמעט ללא שינוי לעומת 34.3 מיליון שקל אשתקד. מגזר הניהול הפיננסי הניב רווח של 65.2 מיליון שקל לעומת 71.5 מיליון שקל, כאשר הירידה בהכנסות הריבית קוזזה בחלקה באמצעות הכנסות ממכירה ואיגוח של תיקי משכנתאות.

תיק האשראי לציבור ברוטו עמד בסוף יוני על 16.75 מיליארד שקל, עלייה של 2% מתחילת השנה. האשראי נטו הסתכם בכ-16.53 מיליארד שקל. בבנק מציינים כי בנטרול מכירת תיק אשראי בהיקף של 612 מיליון שקל והעמדה משותפת של הלוואות לדיור בהיקף של 360 מיליון שקל, האשראי לציבור גדל ב-8.2% והאשראי לדיור גדל בכ-5.5%.

פיקדונות הציבור גדלו ב-2% מתחילת השנה והגיעו ל-18.56 מיליארד שקל. כ-75% מהפיקדונות הם של משקי בית. במערכת הפיקדונות הסגורה של הבנק היו בסוף יוני כ-15 אלף פיקדונות בהיקף כולל של כ-1.66 מיליארד שקל.

סך נכסי הבנק עמד בסוף המחצית על 23.31 מיליארד שקל, עלייה של כ-1% לעומת סוף 2025. ההון העצמי גדל ל-1.715 מיליארד שקל, לעומת 1.65 מיליארד שקל בסוף השנה. יחס הון עצמי רובד 1 עמד על 11.1% ויחס ההון הכולל על 13.7%.

דירקטוריון הבנק אישר ב-16 באוגוסט חלוקת דיבידנד בגובה 40% מרווחי המחצית הראשונה, בסכום של כ-38.6 מיליון שקל. הדיבידנד צפוי להיות משולם ב-31 באוגוסט. יחד עם דיבידנד של כ-33.5 מיליון שקל ששולם במרס בגין רווחי המחצית השנייה של 2025, מסתכמות החלוקות שעליהן הכריז הבנק ב-2026 בכ-72.1 מיליון שקל.

הבנק צפוי ליהנות ברבעון השלישי מרווח נוסף ממכירת משכנתאות. ב-26 ביולי, לאחר תאריך המאזן, מכר בנק ירושלים לתאגיד ייעודי 90% מתיק הלוואות מגובה בטוחות נדל"ן, בהיקף כספי של כ-530 מיליון שקל. כ-10% מהתיק, בהיקף של כ-59 מיליון שקל, נותרו בבעלות הבנק. בעקבות העסקה צפוי הבנק להכיר ברבעון השלישי ברווח ברוטו לפני מס של כ-31 מיליון שקל.

בדוחות התייחס הבנק גם לידיעות שפורסמו בתקשורת בנוגע לעובדת הבנק מלי יהלומי, שאותרה יחד עם בתה ליאל בארגנטינה. בימים שקדמו לפרסום הדוחות דווח על היעלמות השתיים באוסטריה, ובעקבות הפרשה הופצו שמועות שקשרו בין ההיעלמות לבין פעילות בבנק. השמועות הובילו לתנודתיות חריגה במניית בנק ירושלים במהלך המסחר. מנכ"ל הבנק יאיר קפלן מסר לעובדים כי מלבד העובדה שמדובר בעובדת הבנק, לא נמצא קשר בין האירוע לבנק, ובהמשך שלח הבנק הודעה ללקוחות שבה הבהיר כי אין חשש למעילה בכספם. בדוחות הכספיים נכתב כי בעקבות בדיקה שבוצעה "לא נמצא כל ממצא המעיד על פעולות חריגות כלשהן בכספי הבנק, בנכסיו או בכספי לקוחותיו".

ברקע, הבנק מציין כי סביבת הפעילות נותרה מושפעת מהמצב הביטחוני ומהמתיחות מול אירן ובלבנון. בתחום המשכנתאות נרשמה במהלך הרבעון השני ירידה מתונה בשיעור החובות הבעייתיים, לאחר עלייה מוקדמת יותר: השיעור עלה מ-2.06% בסוף 2025 ל-2.30% בתום הרבעון הראשון, וירד ל-2.25% בסוף יוני. הבנק מציין כי שיעור הכשלים במשכנתאות עדיין נמוך יחסית וכי המחיקות בתחום נותרו נמוכות מאוד לאורך זמן.