שילוב של אימונותרפיה, חסימת יצירת כלי דם וכימותרפיה הציג תוצאות מעודדות במחקר קטן בחולות עם סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים - אחד מסוגי סרטן השד האגרסיביים יותר.
המחקר פורסם (12.8.26) ב-Nature Medicine וכלל 36 נשים עם מחלה מתקדמת מקומית שאינה ניתנת לניתוח או מחלה גרורתית, שלא קיבלו קודם טיפול מערכתי למחלה המתקדמת. הטיפול שילב את ivonescimab עם כימותרפיה.
80% מהחולות הגיבו
מבין 35 חולות שניתן היה להעריך את תגובתן, 28 הגיבו לטיפול - שיעור של 80%. אצל שתיים נעלמו כל סימני הגידול הניתנים למדידה, ואצל 26 נרשמה תגובה חלקית.
משך המעקב החציוני היה 22.1 חודשים. מדובר בשיעור תגובה גבוה למחלה שבה אפשרויות הטיפול מוגבלות יותר לעומת תתי-סוגים אחרים של סרטן השד.
עם זאת, שיעור תגובה אינו אומר בהכרח שהטיפול מאריך חיים, והוא גם אינו מאפשר לדעת אם השילוב טוב יותר מהטיפול המקובל ללא השוואה ישירה.
שתי מטרות בנוגדן אחד
Ivonescimab הוא נוגדן דו-מטרתי שנועד לפעול בשני כיוונים במקביל.
מצד אחד הוא חוסם PD-1 - מנגנון שגידולים יכולים לנצל כדי לדכא את פעילות תאי מערכת החיסון. מצד שני הוא חוסם VEGF, חלבון המעודד יצירת כלי דם חדשים המספקים חמצן וחומרי מזון לגידול.
הרעיון הוא לרכז במולקולה אחת אימונותרפיה ועיכוב של אספקת הדם לגידול, ולהוסיף לכך כימותרפיה.

לא מעט תופעות לוואי
התוצאות מבחינת בטיחות מחייבות תשומת לב. כל 36 המשתתפות חוו לפחות תופעת לוואי שיוחסה לטיפול, ואצל 58.3% נרשמו תופעות בדרגה 3 ומעלה.
תופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון הופיעו אצל 41.7% מהחולות, וב-11.1% הן היו בדרגה 3 ומעלה. עם זאת, לא היו מקרי מוות שיוחסו לטיפול.
הנתונים האלה חשובים במיוחד כאשר בוחנים טיפול שמטרתו להוסיף תועלת מעבר לטיפול קיים: לא די להראות שהגידול מצטמצם, אלא צריך להוכיח שהרווח מצדיק את המחיר מבחינת רעילות.
למה זה מעניין בישראל
סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים אינו מבטא קולטנים לאסטרוגן ולפרוגסטרון וגם אינו מבטא HER2 ברמה המאפשרת את הטיפולים המכוונים המקובלים נגדו. לכן אפשרויות הטיפול בו מצומצמות יותר והוא נוטה להתנהג באגרסיביות.
האפשרות לשלב חסימת PD-1 ו-VEGF במולקולה אחת עשויה להוסיף בעתיד אפשרות טיפולית נוספת, אם היתרון יאומת במחקר גדול ומבוקר.
עדיין מוקדם לדבר על פריצת דרך
זהו ניסוי שלב 2 קטן וללא קבוצת ביקורת. 36 חולות אינן מספיקות כדי לשנות את הטיפול המקובל, ואי אפשר לדעת מן המחקר אם שיעור התגובה הגבוה יתורגם להארכת הזמן ללא התקדמות המחלה או להארכת חיים.
גם המימון מחייב שקיפות: המחקר מומן בידי Akeso Biopharma, מפתחת ivonescimab, שהייתה מעורבת בתכנון המחקר, באיסוף הנתונים, בניתוחם ובהכנת המאמר. ארבעה מהכותבים הם עובדי החברה.
לכן הממצא הנכון לפרסום הוא אות יעילות מבטיח בניסוי מוקדם, ולא הוכחה שהתרופה עדיפה על הטיפול הקיים. השלב המכריע יהיה ניסוי אקראי גדול שבו השילוב יושווה ישירות לטיפול המקובל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה