בעלות הברית של וושינגטון במפרץ מטילות ספק בערך הבסיסים האמריקניים

המלחמה עם אירן מתחילה לערער גם את אחת מאבני היסוד של מערך הביטחון במפרץ - הנוכחות הצבאית האמריקנית. לפי "וושינגטון פוסט", בכמה ממדינות המפרץ גובר התסכול מהתנהלות ממשל דונלד טראמפ, ובמקביל נבחן מחדש הערך האסטרטגי של אירוח בסיסים אמריקניים גדולים בשטחן.

גורמים ערביים ומערביים ששוחחו עם העיתון תיארו תחושת אכזבה בסעודיה, איחוד האמירויות, קטר, כוויית ובחריין. לדבריהם, המלחמה עם אירן והתקיפות האירניות באזור מעוררות שאלות בנוגע ליכולת של וושינגטון לספק לבעלות בריתה הגנה מספקת ולתרגם את כוחה הצבאי להסדרה מדינית יציבה.

לפי אחד הגורמים במפרץ, התחושות האנטי-אמריקניות באזור נמצאות בשיא מאז תחילת המלחמה בפברואר. עם זאת, אין בשלב זה הודעה רשמית של אחת המדינות על כוונה לסגור בסיס אמריקני או לצמצם את הנוכחות הצבאית של ארה"ב בשטחה.

הבסיסים הופכים מנכס לשאלה

ארה"ב נשענת במשך שנים על תשתית צבאית רחבה במדינות המפרץ לצורך פעילותה במזרח התיכון. הבסיסים בקטר, בחריין, כוויית ואיחוד האמירויות מאפשרים לוושינגטון להחזיק כוחות, להפעיל מטוסים ולנהל משימות פיקוד, מודיעין והגנה במרחב כולו.

אלא שהמלחמה הנוכחית משנה את נקודת המבט של חלק מבעלות הברית הערביות. מבחינתן, עצם אירוח הכוחות האמריקניים עלול להפוך אותן גם ליעד במקרה של הסלמה מול אירן. אם הנוכחות האמריקנית אינה מספקת במקביל הרתעה מספקת או פתרון מדיני, עולה השאלה אם המחיר הביטחוני והפוליטי שהיא גובה עדיין מוצדק.

לפי הדיווח, אין מדובר עדיין במהלך מוסכם או בתוכנית יציאה מארה"ב, אלא בבחינה אסטרטגית מחודשת של מערכת היחסים. עצם קיום הדיון, עם זאת, מלמד על שחיקה באמון במטרייה הביטחונית האמריקנית.

המדינות מחפשות יותר מרחב פעולה

השחיקה באמון בוושינגטון משתלבת במגמה רחבה יותר במפרץ - ניסיון להרחיב את מספר השותפים הביטחוניים ולא להישען בלעדית על ארה"ב. סעודיה, למשל, העמיקה בתקופה האחרונה את שיתופי הפעולה הביטחוניים שלה עם טורקיה ופקיסטן, כחלק מניסיון לבנות מערך הרתעה רחב ועצמאי יותר.

גם אם מדינות המפרץ אינן מתכוונות לוותר על הקשר האמריקני, עצם הרצון לפזר סיכונים עשוי לשנות בהדרגה את מאזן הכוחות באזור. במקום מערכת שבה ארה"ב היא כמעט הכתובת הביטחונית היחידה, עשוי להתפתח מערך גמיש יותר של בריתות ושיתופי פעולה.

מבחינת ישראל, שינוי כזה עשוי להיות משמעותי. הנוכחות הצבאית האמריקנית במפרץ היא חלק מרכזי ביכולת של וושינגטון להפעיל לחץ על אירן, להגן על נתיבי השיט ולהגיב במהירות להתפתחויות באזור. כל צמצום עתידי של הנוכחות הזאת עלול להשפיע גם על חופש הפעולה האמריקני ועל מאזן ההרתעה מול טהרן.

עדיין לא משבר ביחסים

למרות הכותרות הדרמטיות, לפי שעה אין סימן לנטישה של הבריתות עם ארה"ב. מדינות המפרץ ממשיכות לקיים קשרים ביטחוניים הדוקים עם וושינגטון, והבסיסים האמריקניים נותרו מרכיב מרכזי בהגנת האזור.

לכן החידוש העיקרי בדיווח אינו החלטה לסלק את הכוחות האמריקניים, אלא עצם העובדה שהשאלה הזאת כבר עולה לדיון. אם בעבר נחשבה הנוכחות האמריקנית לנכס כמעט מובן מאליו, המלחמה עם אירן מאלצת כעת כמה מבעלות בריתה הקרובות ביותר של וושינגטון לבחון מחדש את המשוואה.