הרבנות הראשית יוצאת לשטח: "להמשיך את מסע הרבנים של הרב קוק"

מועצת הרבנות הראשית התכנסה (יום א', 16.8.26), ג' באלול, יום פטירתו של הראי"ה קוק זצ"ל, ממייסדי הרבנות הראשית לישראל, והקדישה את הדיון לצורך בהעמקת הקשר הישיר בין הרבנות לבין הציבור הרחב. חברי המועצה קראו להמשיך את דרכו של הרב קוק באמצעות יציאה של רבנים ליישובים ולמפגשים עם קהלים שאינם נמצאים בקשר שוטף עם עולם התורה והרבנות.

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד יוסף, אמר כי הרב קוק ביקש להעניק לרבנות הראשית מעמד החורג מניהול שירותי הדת בלבד: "הרב קוק ביקש לרומם את הרבנות הראשית מתוך הכרה בכך שלרבנות הראשית יש השפעה על כלל הציבור בארץ ישראל".

הרב יוסף קרא לקיים שיח ישיר עם חלקים שונים בציבור: "הגיע זמן אחדות. בואו וננהל שיחות עם כל יהודי, וננהל דיונים ברוח טובה, ונקווה שיהיה מזה תועלת לכלל ישראל, כמו שעשה הרב קוק שפעל לאחדות העם".

"את מסע הרבנים חייבים להמשיך"

הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, אמר כי מועד הישיבה נבחר במכוון לציון יום פטירת הרב קוק. לדבריו, הרב קוק לא ראה ברבנות הראשית גוף מינהלי בלבד, אלא מוסד שאמור להשפיע על דמותה הרוחנית של המדינה.

הרב בר קשר את היוזמה ל"מסע המושבות" שערך הרב קוק עם רבנים נוספים בראשית המאה ה-20, שבמסגרתו יצאו הרבנים אל מושבות ויישובים כדי לפגוש את התושבים ולחזק את הקשר עמם. "את מסע הרבנים של הרב חייבים להמשיך בכל יישוב ובכל מקום", אמר, והדגיש כי האחריות לכך אינה מוטלת רק על הרבנים הראשיים ועל חברי המועצה, אלא מחייבת יציאה רחבה של רבנים אל הציבור.

חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב יעקב שפירא, סיפר על מפגש שקיים עם כ-300 טייסים לקראת ראש השנה. לדבריו, המפגש המחיש את הפערים הקיימים בין חלקים בציבור לבין הציבור הדתי: "אין ספק שהביקורים האלה במקומות האלה הם האלף-בית. הם לא מודעים בכלל למה זה באמת ציבור דתי".

לדברי הרב שפירא, חלק מהחשש כלפי עולם הדת נובע מחוסר היכרות, ולכן מפגש ישיר עשוי לצמצם את המרחק: "הם פשוט פוחדים מדבר שהם לא יודעים לקראת מה". הוא הוסיף כי במרכז הארץ יש "הרבה אנשים מאוד הגונים", וכי יש להפוך את רעיון היציאה אל הציבור למהלך מעשי.

אבידן נכנס לתפקיד

בסיום הישיבה בירכה מועצת הרבנות הראשית את יהודה אבידן עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל הרבנות הראשית. המהלך שעליו דובר בישיבה עשוי להיות אחד הנושאים הראשונים שבהם תידרש הנהלת הרבנות החדשה לתרגם את הקריאה העקרונית לתוכנית עבודה מעשית - לרבות קביעת היישובים, הקהלים והרבנים שישתתפו במפגשים.