מכה למנגנוני השטח: המפלגות לא יידעו מי מתומכיהן הצביע

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הותיר (יום א', 16.8.26) על-כנה את החלטתו האוסרת על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר למטותיהן בזמן אמת מידע על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע. לצד זאת קבע כי ועדת הבחירות תפרסם ביום הבחירות לפחות ארבע פעמים את שיעור ההצבעה בכל קלפי רגילה בארץ - מידע שיהיה זמין באופן שווה לכל הרשימות.

המשמעות המעשית היא פגיעה בכלי מרכזי ששימש בשנים האחרונות את מערכי המרצת הבוחרים של המפלגות. עד כה יכלו נציגים בקלפיות לסמן במערכות ממוחשבות מי מבעלי זכות הבחירה כבר הגיע לקלפי. המטות הצליבו את המידע עם מאגרי התומכים שלהם וכך ידעו למי להתקשר, למי לשלוח פעיל ולעיתים את מי לסייע להביא לקלפי. ההחלטה צפויה לפגוע במיוחד במפלגות ותיקות ומאורגנות שהשקיעו במשך שנים בבניית מאגרי בוחרים ומערכי שטח מפורטים.

החלופה - שיעור ההצבעה בכל קלפי

במקום המידע הפרטני החליט סולברג לאפשר למפלגות לקבל מידע מצרפי. ועדת הבחירות תפרסם לפחות ארבע פעמים במהלך היום כמה מבעלי זכות הבחירה הצביעו בכל קלפי רגילה. כך תוכל מפלגה לזהות, למשל, קלפי שבה שיעור ההצבעה נמוך ולרכז באזור מאמצי המרצה - אך לא לדעת איזה אדם מסוים כבר הצביע ומי עדיין לא הגיע.

ההבדל משמעותי. מידע על שיעור הצבעה נמוך בשכונה או בקלפי מאפשר פעילות כללית בלבד, בעוד שמידע שמי מאפשר למפלגה לפנות במדויק לתומכיה שטרם הצביעו. מבחינה זו החלופה שקבע סולברג משמרת בידי המפלגות כלי להמרצת הצבעה, אך שוללת מהן את יכולת המיקוד שהעניקו להן המערכות ששימשו בבחירות האחרונות.

סולברג קבע כי הנתונים יימסרו לכל הרשימות בתנאים שווים וכי מדובר בנתונים מצרפיים בלבד, שאינם מאפשרים לזהות אם אדם מסוים הצביע. לדבריו, ההסדר נועד לאזן בין האפשרות של הרשימות לפעול להגדלת שיעור ההצבעה לבין ההגנה על פרטיות הבוחרים ועל טוהר הבחירות.

ההחלטה הראשונה ניתנה בתחילת אוגוסט

הרקע להחלטה הנוכחית הוא קביעה של סולברג מ-4 באוגוסט, שלפיה חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם הרשימות אינם רשאים להעביר למפלגות מידע על זהות האזרחים שהתייצבו להצביע. ההליך החל לאחר פנייה של עו"ד שחר בן מאיר, ובעקבותיה ביקש סולברג את עמדות הסיעות, היועצת המשפטית לממשלה והרשות להגנת הפרטיות.

סולברג קבע אז כי עצם העובדה שאדם הגיע לקלפי, שעת הגעתו ואף סוג הקלפי שבה הצביע הם מידע אישי, וכי העברתם למפלגות לצורך פעילות פוליטית אינה מותרת מכוח דיני הבחירות. הוא הסתמך בין היתר על חוק הגנת הפרטיות וקבע כי לנציגי הרשימות ניתנת גישה לרשימות הבוחרים לשם ניהול תקין של ההצבעה - ולא לצורך בניית מאגרי מידע או המרצת מצביעים.

הסוגיה קיבלה משקל רב בשנים האחרונות בעקבות השימוש במערכות להמרצת בוחרים, ובראשן "אלקטור". באמצעות מערכות אלה יכלו פעילים לסמן במהלך יום הבחירות מי כבר הגיע לקלפי ולהזין את הנתונים למטה המפלגה. השימוש בהן התרחב במיוחד בבחירות שנערכו החל ב-2020.

סולברג: הדין לא השתנה

בעקבות ההחלטה ביקשו גורמים שהיו מעורבים בהליך מסולברג לשקול אותה מחדש. בהחלטתו החדשה דחה סולברג את הטענה כי הוא משנה את כללי המשחק זמן קצר לפני הבחירות. לדבריו, אין מדובר ביצירת דין חדש אלא בהבהרת האיסור הקיים בחוק הגנת הפרטיות.

סולברג ציין כי כבר בשנים האחרונות העלו יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית ספקות באשר לחוקיות העברת המידע על זהות המצביעים. לכן, לדבריו, היה על הסיעות להביא בחשבון שהנוהג עשוי להיאסר ואף לפעול מבעוד מועד לקידום חקיקה שתסדיר אותו.

מבחינה פוליטית, ההחלטה אינה פוגעת בכל המפלגות באותה מידה. רשימות חדשות או כאלה שמערך השטח שלהן מצומצם ממילא נהנו פחות מהיכולת לעקוב אחר כל מצביע. לעומתן, מפלגות בעלות אלפי פעילים, נציגויות בכל רחבי הארץ ומאגרי תומכים שנבנו לאורך שנים מאבדות כעת יתרון ארגוני חשוב דווקא בשעות המכריעות של יום הבחירות.

בליכוד ובמפלגות החרדיות שוקלים לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה.