יו"ר רשימת ביחד, נפתלי בנט, הציג (יום א', 16.8.26) ביישוב כרמית שבנגב נדבך מבצעי בתוכנית הביטחון האישי הכוללת של רשימתו, ובמרכזו הצעה להגדיר את הנשק הבלתי חוקי ואת הברחות הנשק כאיום ביטחוני לאומי וכטרור, ולא עוד כבעיה פלילית בלבד.
עקרונות התוכנית אינם חדשים לחלוטין. באתר רשימת ביחד כבר פורסמה תוכנית "לתיקון הריבונות והביטחון האישי", הקוראת להגדיר את הפשיעה המאורגנת כאיום ביטחוני לאומי, לשלב במאבק את שירות הביטחון הכללי וצה"ל ולהעביר את הטיפול בנושא לרמה הלאומית. בדבריו בכרמית הוסיף בנט פירוט של שיטת הפעולה המבצעית שאותה הוא מבקש להנהיג.
"בזמן שאנחנו עומדים כאן היום, מאות אלפי כלי נשק לא חוקיים מאיימים על הביטחון של אזרחי ישראל. זאת פצצה מתקתקת", אמר בנט. לדבריו, "אנחנו נגדיר את מחדל הברחות הנשק כטרור - ונלחם בו כמו שממגרים טרור".
הנתון של "מאות אלפי כלי נשק" הוצג בידי בנט, אך אין כיום אומדן רשמי מוסכם למספר כלי הנשק הבלתי חוקיים במדינה. לאורך השנים פורסמו אומדנים שונים מאוד, ולכן יש להתייחס למספר שהציג כהערכתו ולא כנתון רשמי.
נוהל "סגר וסיכול"
החידוש המעשי הבולט שהציג בנט הוא נוהל שאותו כינה "סגר וסיכול". לפי הצעתו, כל מידע מודיעיני של שירות הביטחון הכללי, אגף המודיעין בצה"ל או משטרת ישראל על מתחם, שכונה, בית, מרחב או נתיב הברחה יוכל לשמש בסיס להכרזה מיידית על המקום כשטח משטרתי ביטחוני סגור.
אל המרחב ייכנסו, לפי התוכנית, כוחות משותפים של צה"ל, שירות הביטחון הכללי, משמר הגבול והמשטרה, שיפעלו לתפיסת כלי הנשק ולעצירת המעורבים. בנט הציע גם להחמיר את היחס המשפטי לעבריינים המעורבים בתחום ולהענישם כפעילי טרור.
"מי שמתייחס לזה כאירוע פלילי - שבוי בקונספציה. אנחנו נשבור את הקונספציה הזו ונגדיר נשק בלתי חוקי כטרור", אמר. לדבריו, הנשק הבלתי חוקי מסכן "את כל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד".
"אין לנו זמן לבזבז. לישראל לא דרושה עוד עבודת מטה או עוד ועדות מייעצות", הוסיף. לדבריו, נדרשת "תפיסה מבצעית אגרסיבית של שילוב זרועות, ותוכנית פעולה ברורה".

השב"כ כבר בפנים - בנט מציע ללכת רחוק יותר
הצגת התוכנית כמהפך מוחלט לעומת מדיניות הממשלה הנוכחית אינה מדויקת. הממשלה כבר הרחיבה את מעורבות שירות הביטחון הכללי במאבק בפשיעה החמורה בחברה הערבית, לרבות בארגוני פשיעה ובהברחות נשק, והקצתה משאבים נוספים למשטרה ולשב"כ. גם המאבק בנשק בלתי חוקי, בארגוני פשיעה ובסחיטת דמי חסות נמצא זה שנים בתוכניות הממשלה ובפעילות המשטרה.
ההבדל המרכזי בתוכנית בנט הוא בהיקף ובשיטת הפעולה. הוא אינו מסתפק בשילוב השב"כ או בהגברת האכיפה המשטרתית, אלא מבקש להפוך את הנשק הבלתי חוקי עצמו לסוגיה ביטחונית, להכניס גם את צה"ל לפעילות בתוך מתחמים בישראל ולהשתמש בהכרזה על שטחים סגורים ובמבצעים משולבים על בסיס מידע מודיעיני.
במילים אחרות, בעוד שהממשלה הנוכחית משלבת כלים ביטחוניים בתוך מערך אכיפה שעיקרו משטרתי ופלילי, בנט מבקש להעביר את מרכז הכובד לכיוון ביטחוני מובהק - בדומה יותר לשיטות פעולה הנהוגות במאבק בטרור.
ההבדל עשוי להיות גם משפטי
הצעתו של בנט מעוררת גם שאלות של סמכות. עצם המעורבות של השב"כ במאבק בפשיעה כבר עוררה מחלוקת משפטית וציבורית, ואילו שימוש שגרתי בצה"ל בתוך יישובים בישראל, הכרזה על שכונות כשטחים ביטחוניים סגורים וענישה של עברייני נשק כפעילי טרור יחייבו הסדרה משפטית מפורטת.
זהו למעשה המרכיב המבדיל ביותר בין תוכנית בנט לבין המדיניות הקיימת: לא עצם ההכרה בחומרת תופעת הנשק הבלתי חוקי ולא עצם שילוב השב"כ, אלא הניסיון ליצור מסלול ביטחוני שלם - מודיעין, סגירת שטח, כניסת כמה זרועות ביטחון וענישה מחמירה - לטיפול בתופעה בתוך שטח ישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה