''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 19°
חיפה 24°
באר שבע 22°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

הכנסת לבג"ץ: ליו"ר הכנסת סמכות לאשר העברות תקציביות גם בפגרת בחירות

בתגובת הכנסת לעתירת חדו"ש וח"כ נעמה לזימי נטען כי יו"ר הכנסת היה מוסמך לאשר את כינוס ועדת הכספים לאחר שוועדת ההסכמות התנגדה * הכנסת מצביעה על תקדימים מפגרות בחירות קודמות וטוענת כי ההעברות עברו את מלוא הליכי האישור הממשלתיים והפרלמנטריים

עידן יוסף
ג' אלול התשפ"ו
לזימי. עתרה לבג"ץ [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
לזימי. עתרה לבג"ץ [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90] צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

הכנסת מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה נגד שש ההעברות התקציביות שאישרה ועדת הכספים ב-4 באוגוסט, וכן לבטל את צו הביניים המעכב לפי שעה את ביצוען. בתגובה המקדמית שהגישה (יום א', 16.8.26) טוענת הכנסת כי לא נפל בהליך כינוס הוועדה פגם המצדיק התערבות שיפוטית בהחלטה פנים-פרלמנטרית.

העתירה, בג"ץ 9103-08-26, הוגשה בידי עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון וח"כ נעמה לזימי נגד יו"ר ועדת הכספים, יו"ר הכנסת ומשרד האוצר. לאחר שהוועדה אישרה את ההעברות הוציא בג"ץ ב-5 באוגוסט צו ארעי המעכב את ביצוען, למעט אחת מהן.

יו"ר הכנסת עקף את התנגדות ועדת ההסכמות

המחלוקת המרכזית נוגעת לאופן שבו אושר כינוס ועדת הכספים בתקופת פגרת הבחירות. ועדת ההסכמות, שבה מיוצגים הקואליציה והאופוזיציה, לא אישרה את הדיון בעקבות התנגדות מרכזת האופוזיציה ח"כ מירב בן ארי. בעקבות זאת ביקש יו"ר ועדת הכספים לכנס את הוועדה במסלול אחר - מכוח סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, המאפשר ליו"ר הכנסת להתיר כינוס ועדה בפגרה ב"מקרים מיוחדים".

יו"ר הכנסת אישר את כינוס הוועדה לאחר שאימץ את עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת שלפיה שש ההעברות שנבחרו לדיון מהוות מקרה מיוחד. הוא אף התיר לקצר את תקופת ההודעה מראש מארבעה ימים לשלושה - בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי בעניין זה.

בתגובת הכנסת נטען כי אין מדובר במהלך חריג. לפי רישומי הייעוץ המשפטי ומזכירות הכנסת, בפגרת הבחירות של הכנסת ה-24 אישר יו"ר הכנסת שלוש ישיבות של ועדת הכספים להעברות תקציביות לאחר שוועדת ההסכמות לא נתנה את אישורה. בחלק מאותן העברות נכללו גם כספים קואליציוניים.

מיליארדים לביטחון ומאות מיליונים לחינוך

הכנסת מפרטת כי הבקשה המקורית עסקה ב-13 העברות שלא נדונו בישיבה קודמת, אך לאחר בחינת הדחיפות צומצמה הרשימה לשש בלבד. בין היתר נכללו שינויים פנימיים של כ-6 מיליארד שקלים בתקציב משרד הביטחון, העברות למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, וכן תקציבים למשרד החינוך ולמשרד לשירותי דת.

באחת מהעברות משרד החינוך נכללו 267.8 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים למוסדות תורניים, מינהל החינוך הדתי, הארכת יום הלימודים ופעילויות נוספות. העברה אחרת כללה יותר מ-800 מיליון שקלים, ובהם תקציב ל"בית הספר של החופש הגדול" ו-16.49 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים.

משרדי הממשלה טענו כי ההעברות דרושות בין השאר לצרכים ביטחוניים, לתשלום שכר והתחייבויות לספקים, לפתיחת שנת הלימודים, להפעלת "בית הספר של החופש הגדול" ולמניעת השבתת מערכות המחשוב של בתי הדין הרבניים.

הכנסת: בית המשפט צריך לנהוג בריסון

בתגובה נדחית גם הטענה שלפיה החלטת ועדת הכנסת על סדרי העבודה בפגרה שוללת את סמכותו העצמאית של יו"ר הכנסת. לטענת הכנסת, תקנון הכנסת, שלו מעמד חוקתי מכוח חוק יסוד: הכנסת, גובר על החלטת ועדת הכנסת, ולכן אין בכוחה של האחרונה לבטל את הסמכות המפורשת הנתונה ליו"ר הכנסת.

הכנסת מוסיפה כי כל הפניות התקציביות הועברו בידי משרד האוצר לאחר שאושרו בידי הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, ובהם הייעוץ המשפטי לממשלה. עוד נטען כי הממשלה הנוכחית אינה ממשלת מעבר, שכן הבחירות טרם התקיימו, הממשלה לא התפטרה והכנסת לא הביעה בה אי-אמון.

לבסוף מדגישה הכנסת כי הפסיקה קובעת מתחם מצומצם במיוחד להתערבות שיפוטית בהחלטות פנים-פרלמנטריות. לדבריה, קשה לחשוב על החלטה המשתייכת באופן מובהק יותר לניהול הפנימי של הכנסת מהחלטת יו"ר הכנסת לאשר כינוס ועדה בתקופת פגרת הבחירות.

מירב

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה