גם בלי ניקוטין: חומר טעם בסיגריות אלקטרוניות שיבש תהליכים בתאי גזע עובריים

חומר שמעניק טעם וניחוח של וניל למוצרים רבים, ובהם נוזלים לסיגריות אלקטרוניות, השפיע במעבדה על תהליכים בסיסיים בתאי גזע עובריים אנושיים. מחקר שפורסם (12.8.26) ב-Human Reproduction מצא כי ונילין גרם לתאים להתחיל להתמיין מוקדם מהצפוי ואף שינה את פעילותם בריכוזים נמוכים מאוד.

החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד ביקשו לבחון את חומר הטעם בפני עצמו, ולא את הניקוטין או את כלל תערובת החומרים שבאדי הסיגריה האלקטרונית. הם השתמשו בתאי גזע עובריים אנושיים - תאים שנמצאים במצב של פלוריפוטנטיות, כלומר מסוגלים להתפתח למגוון רחב של סוגי תאים בגוף.

התאים התחילו לעזוב את מצב ה"גזע"

בריכוזים נמוכים של ונילין לא נצפה בהכרח מוות נרחב של התאים, אבל הופיע שינוי אחר: ירידה בסמנים המעידים על פלוריפוטנטיות ועלייה בסמנים הקשורים להתמיינות לכיוון האנדודרם - אחת משלוש שכבות הנבט הראשוניות שמהן מתפתחים בהמשך איברים ורקמות שונות.

במילים אחרות, במקום להישאר במצב הראשוני והגמיש שבו הם מסוגלים להתפתח לכמה כיוונים, חלק מהתאים התחילו "לבחור מסלול" מוקדם יותר.

החוקרים הבחינו גם בשינויים במבנה המושבות ובביטוי גנים המעורבים בהתפתחות מוקדמת. התמונה הייתה שונה מחשיפה חריפה ורעילה: דווקא בריכוזים נמוכים הופיעו שינויים עדינים יותר בתוכנית ההתפתחות של התא.

בריכוזים גבוהים יותר הופיע גם נזק תאי

כאשר ריכוז הוונילין עלה, ההשפעה נעשתה ברורה יותר. החוקרים ראו פגיעה ביכולת מושבות התאים להתרחב, הינתקות של תאים, עלייה במוות תאי וירידה בפעילות המיטוכונדריה - האברונים האחראים במידה רבה על ייצור האנרגיה בתא.

הממצא הזה חשוב משום שהוא מצביע על שני סוגים אפשריים של השפעה: בריכוזים גבוהים יחסית - רעילות ישירה; ובריכוזים נמוכים בהרבה - שינוי במסלולים הקובעים כיצד תאים עובריים מתפתחים.

תעלת סידן סיפקה רמז למנגנון

החוקרים זיהו גם מנגנון אפשרי. ונילין הפעיל תעלת יונים בשם TRPV4 והעלה את רמת הסידן בתוך התאים.

כאשר חסמו את TRPV4 באמצעות חומר מעכב, חלק מן השינויים שנגרמו בעקבות הוונילין הצטמצמו. הדבר מחזק את האפשרות שהפעלת התעלה ועליית הסידן הן חלק מהמסלול שבאמצעותו חומר הטעם משנה את התנהגות התאים.

עם זאת, החוקרים אינם טוענים שזהו בהכרח המנגנון היחיד.

השאלה הגדולה היא כמה מגיע לעובר

השלב הרגיש ביותר בפרשנות המחקר הוא המעבר מצלחת המעבדה לגוף האדם. החוקרים השתמשו במודל חישובי כדי להעריך אילו ריכוזים של ונילין עשויים להגיע לעובר בעקבות שימוש של האם בסיגריה אלקטרונית.

לפי המודל, ריכוזים בטווח שבו נמצאו חלק מהשינויים בתאים עשויים להיות אפשריים. אבל מדובר בחישוב, לא במדידה בפועל בדם של נשים הרות, בשליה או ברקמות עובריות.

לכן המחקר אינו מוכיח שעובר של אישה שמשתמשת בסיגריה אלקטרונית נחשף בדיוק לריכוזים שנבדקו במעבדה.

סיגריות אלקטרוניות מוצגות לעיתים כמוצר שבו עיקר הסיכון מיוחס לניקוטין. המחקר החדש מדגיש שחומרי הטעם עצמם אינם בהכרח מרכיבים ביולוגיים חסרי משמעות.

ונילין נמצא במוצרי מזון רבים ונחשב חומר טעם נפוץ, אבל בליעה של חומר במזון אינה שקולה לחימום שלו, לשאיפתו ולחשיפה אפשרית של רקמות הגוף אליו בדרך אחרת.

המחקר חשוב במיוחד בהקשר של הריון, משום שבשלבים המוקדמים ביותר של ההתפתחות גם שינויים במסלולי התמיינות התאים עשויים להיות בעלי משמעות. עם זאת, משמעות קלינית כזאת עדיין לא הודגמה במחקר הנוכחי.

לא הוכח שאידוי גורם למומים

אין בסיס להסיק מהמחקר שאידוי בטעם וניל גורם למומים, להפלה או לפגיעה התפתחותית אצל תינוקות.

זהו ניסוי בתאי גזע עובריים אנושיים שגודלו במעבדה, ולא מחקר בנשים הרות. התאים אינם עובר שלם, ואין במערכת המעבדתית שליה, חילוף חומרים אימהי, מחזור דם או מנגנוני פינוי ופירוק של חומרים.

גם השימוש בסיגריה אלקטרונית אמיתית חושף את המשתמש לתערובת מורכבת בהרבה, הכוללת חומרי טעם נוספים, ממסים, תוצרי חימום ולעיתים ניקוטין. המחקר בחן ונילין בנפרד ולכן אינו משחזר במדויק חשיפה בחיים האמיתיים.

לא מומן בידי תעשיית הטבק

בניגוד ללא מעט "מחקרים" נגד סיגריות אלקטרוניות, הממומנים על-ידי יצרני הסיגריות הרגילותהמחקר לא מומן בידי יצרניות טבק או סיגריות אלקטרוניות. המימון הגיע בין היתר מהתוכנית הקליפורנית למחקר מחלות הקשורות לטבק ומהמכון הקליפורני לרפואה רגנרטיבית, וכן ממסגרות אקדמיות של אוניברסיטת קליפורניה בריברסייד. המחברים הצהירו שאין להם ניגודי עניינים.

המשמעות המדויקת של המחקר היא לכן מצומצמת אך חשובה: ונילין, גם ללא ניקוטין, הצליח במעבדה לשנות תהליכים בסיסיים בתאי גזע עובריים אנושיים. עדיין צריך לברר אם רמות חשיפה דומות אכן מתרחשות בהריון ואם יש לכך משמעות בריאותית בבני אדם.