הפיל שבחדר
התביעה אומנם מתמקדת בסוגיית השכר, אולם לקבוצת עובדים הטוענים לפגיעה בגין שכר העסקה בשבת עשוי לעמוד שוט נוסף - במישור הפלילי והמנהלי. חוק שעות עבודה ומנוחה אינו מתיר העסקה של עובד ביום המנוחה השבועי. כלומר, אם יתברר שהמעסיקה העסיקה עובדים יהודיים בשבת או עובדים לא-יהודיים ביום מנוחתם השבועי (השבת היהודית, יום שישי או ראשון - לפי בחירת העובד, ובלבד שמדובר ביום קבוע) יכול העובד להגיש תלונה למשרד העבודה ובמקביל לתבוע את המעסיק. הדבר אפשרי גם כאשר 36 שעות המנוחה הרצופות שניתנות לעובד (החוק אינו מאפשר פיצול) אינן כוללות את יום המנוחה השבועי של העובד.
אם אכן הופר החוק יכולים העובדים שהועסקו בשבת להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, אפילו בעילום שם, וזאת ללא כל חשש שייפגעו או שסיכויי ההצלחה בתביעה ייפגעו. מדובר במישור בירור אחר שבו האחריות כולה מוטלת על המעסיק והעובד אינו נושא באחריות כלשהי.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר לאחרונה לנהל תובענה ייצוגית נגד אלגד פיצה בע"מ, המפעילה בישראל כ-60 סניפים של רשת דומינוס פיצה. התביעה עוסקת באופן שבו שילמה החברה לעובדיה עבור עבודה בשבת ובמוצאי שבת, בתשלום לשליחים לפי מספר המשלוחים ובדמי חגים.
השופטת אופירה דגן-טוכמכר ונציגת המעסיקים דליה קוטאי קבעו כי המבקש, יובל פרייברג, שעבד כשליח ברשת בשנים 2023-2021, הציג בשלב זה תשתית מספקת לכך שעומדות לו ולעובדים נוספים עילות תביעה. מדובר בהחלטה על אישור ניהול ההליך כייצוגי ולא בהכרעה סופית שלפיה החברה אכן הפרה את הדין.
מוצאי שבת עשוי להיחשב כחלק מהמנוחה השבועית
אחת הסוגיות המרכזיות בהחלטה נוגעת לתשלום עבור עבודה במוצאי שבת. אלגד פיצה משלמת שכר רגיל בשעות אלה, בעוד שתעריף של 150% ניתן לדבריה רק במהלך 25 השעות שאותן היא מגדירה כשעות השבת. החברה השתמשה בשני טווחים קבועים - אחד לשעון החורף ואחד לשעון הקיץ.
בית הדין הזכיר כי חוק שעות עבודה ומנוחה קובע מנוחה שבועית של לפחות 36 שעות רצופות. אף שקיימות תקנות המאפשרות בנסיבות מסוימות לקצר את המנוחה ל-25 שעות לעובדי משמרות, נקבע כי במקרה הנדון לא נטען לקיומו של הסדר מתאים המצמצם את מנוחת העובדים ל-25 שעות.
מכאן, לפי ההחלטה, אם עובד נדרש להתחיל משמרת במוצאי שבת מבלי שקיבל קודם לכן 36 שעות מנוחה רצופות, עבודתו עשויה להיחשב עבודה במנוחה השבועית ולזכות אותו בגמול של 150% לפחות.
בית הדין גם מתח ביקורת על השעות הקבועות שבהן השתמשה החברה לחישוב השבת. לפי ההחלטה, הקביעה שלפיה בשעון קיץ השבת משתרעת מ-17:00 ביום שישי עד 18:00 בשבת "איננה מתיישבת עם המציאות האסטרונומית", שכן בחודשי הקיץ כניסת השבת ויציאתה מאוחרות משמעותית.
עם זאת, בית הדין לא קבע שחובה על החברה לחשב מדי שבוע את זמני השבת המדויקים בכל אחד מסניפיה. נקבע כי ניתן להשתמש בחישוב מקורב, ובלבד שהוא אינו מקפח את העובדים.
בונוס המשלוחים עשוי להיות חלק מהשכר
עילה נוספת נוגעת לתשלום שכונה "בונוס משלוחים". מאז ספטמבר 2021 קיבלו השליחים תוספת עבור כל משלוח - בתחילה 3 שקלים באמצע השבוע ו-4 שקלים בימי שישי ושבת. בהמשך שינתה החברה את מנגנון התשלום.
פרייברג טען כי אין מדובר במענק אמיתי אלא ברכיב שכר לכל דבר, ולכן יש להביאו בחשבון גם בחישוב תוספות עבור שעות נוספות ועבודה בשבת ובחג.
בית הדין קיבל בשלב זה את הטענה לכאורה. בהחלטה צוין כי התשלום ניתן במשך תקופה ארוכה בגין כל משלוח, ללא תנאי מיוחד, וכי אצל פרייברג הגיע לעיתים לכ-1,500 שקלים בחודש. לכן נקבע כי קיימת אפשרות סבירה לראות בו חלק מ"השכר הרגיל".
המשמעות האפשרית היא שהשליחים היו זכאים לתוספות גם על רכיב זה כאשר המשלוחים בוצעו בשעות נוספות או בשבת. בית הדין אף העיר כי בתקופה שבה שולמו 3 שקלים למשלוח ביום חול ו-4 שקלים בשבת, התוספת בשבת לא הגיעה ל-150%: תשלום כזה היה צריך לעמוד על 4.5 שקלים לפחות.
המחלוקת על דמי החגים
העילה השלישית נוגעת לדמי חגים. לפי מדיניות החברה שתוארה בהחלטה, עובד שעבד בחג אך לא עמד בתנאים לקבלת דמי חג קיבל 150% בלבד. החברה טענה כי מי שלא עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו אינו זכאי בדרך כלל לדמי חג.
בית הדין הסתמך על פסיקת בית הדין הארצי שלפיה אצל עובדים במשמרות קיימת חזקה שהעבודה בחג נעשתה מתוך כורח, כל עוד המעסיק לא הוכיח אחרת. גם כאשר העובדים מוסרים את העדפותיהם, אם המעסיק הוא שקובע בסופו של דבר את סידור העבודה, אין בכך בהכרח כדי להראות שהעובד בחר מרצונו לעבוד בחג.
עוד הודגש כי עובד שעתי שעובד בחג עשוי להיות זכאי לתשלום של 150% עבור העבודה עצמה, ובנוסף לדמי חג בהתאם להיקף משרתו. לעובד במשרה חלקית אין בהכרח זכאות אוטומטית ל-250% עבור כל שעת עבודה בחג, אלא יש לחשב בנפרד את גמול העבודה ואת דמי החג היחסיים.
שבע שנים לאחור
הקבוצה שאושרה בתובענה כוללת את עובדי אלגד פיצה שהועסקו בשכר יומי או שעתי בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. עילת "בונוס המשלוחים" חלה רק על העובדים ששימשו שליחים וקיבלו את התשלום הזה.
בית הדין אישר את בירור שלוש העילות: תשלום בחסר עבור עבודה בשבת, לרבות במוצאי שבת; תשלום בחסר של שעות נוספות ושעות שבת בשל אי-הכללת מענק המשלוחים בשכר השליחים; ותשלום דמי חגים בחסר.
לחברה נפסק גם תשלום של 20 אלף שקלים בתוספת מע"מ כשכר טירחת בא-כוח המבקש עבור הטיפול עד לשלב זה. בנוסף הורה בית הדין לפרסם הודעה על אישור התובענה בשניים מחמשת העיתונים הנפוצים בישראל.
בשלב הנוכחי לא נפסק פיצוי לעובדים ולא נקבע הסכום הכולל שעל החברה לשלם, אם בכלל. ההחלטה קובעת כי קיימת אפשרות סבירה שטענות הקבוצה יתקבלו ומאפשרת להמשיך ולברר אותן במסגרת התובענה הייצוגית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה