כשהרופא אומר "זה נורמלי" - המטופל עלול להבין שאין צורך בטיפול

"זה נורמלי" הוא כנראה אחד המשפטים המרגיעים ביותר שאפשר לשמוע בחדר הרופא. אלא שמחקר חדש מצא שהמשפט הזה עלול להעביר למטופל מסר אחר לחלוטין מזה שהתכוון אליו איש המקצוע: לא רק שאין סיבה להיבהל - אלא שאין גם סיבה לטפל.

המחקר פורסם (10.8.26) ב-Nature Human Behaviour ונערך בידי חוקרים מבית הספר למינהל עסקים ראדי באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. הוא כלל 14 מחקרים ובהם 9,371 משתתפים, ובחן מגוון מצבים רפואיים - מתסמיני גיל המעבר ומיגרנה ועד כאבי שיניים, אלרגיות עונתיות ורמות גבוהות של גלוקוז בדם.

הרופא מתכוון "שכיח" - המטופל שומע "לא צריך לטפל"

בניסויים הוצגו למשתתפים תרחישים רפואיים מציאותיים. בחלק מן המקרים נאמר להם שהתסמין שהם חווים הוא "נורמלי", ובאחרים ניתן אותו מידע רפואי בלי הנרמול הזה. לאחר מכן נשאלו עד כמה יהיו מוכנים לפנות לטיפול.

שוב ושוב נמצאה אותה תופעה: כאשר התסמין תואר כנורמלי, פחתה הנכונות המדווחת לטפל בו.

החוקרים מצאו שהסיבה אינה רק שהמטופלים חשבו שהבעיה פחות חמורה. הם הסיקו מדברי נותן הטיפול גם נורמה התנהגותית: אם הרופא אומר שזה נורמלי, כנראה שהוא חושב שלא נהוג או לא נחוץ לעשות משהו בנידון.

דווקא כאן נחשף הפער. אנשי מקצוע רפואיים שנבדקו במחקר ציפו שהנרמול ירגיע את המטופלים בלי להפחית את רצונם לקבל טיפול - ובחלק מהמקרים אף העריכו שהוא יגדיל אותו. המטופלים פירשו את המסר אחרת.

"נורמלי" יכול להיות גם מצב שכדאי לטפל בו

הבעיה טמונה במשמעויות השונות של אותה מילה. מבחינת איש מקצוע, "נורמלי" יכול לומר שהתסמין מוכר, שכיח או צפוי במצב מסוים. גלי חום, למשל, יכולים להיות תופעה שכיחה בגיל המעבר - ועדיין לפגוע מאוד בשינה ובאיכות החיים ולהצדיק טיפול.

מטופל, לעומת זאת, עלול להבין את המילה במובן אחר: אם זה נורמלי, צריך פשוט לחיות עם זה.

כך יכולה אמירה שנועדה להפחית חרדה להפוך בלי כוונה למסר שמחליש את המוטיבציה לקבל עזרה.

שתי תוספות פשוטות תיקנו את המסר

החוקרים לא הסתפקו בזיהוי הבעיה ובדקו כיצד אפשר למנוע אותה. פתרון אחד היה פשוט לצרף להרגעה המלצה מפורשת לפעול: התסמין נורמלי, אבל עדיין מומלץ לטפל בו.

דרך אחרת הייתה להסביר למה מתכוונים במילה "נורמלי" - כלומר, שהתופעה שכיחה מבחינה סטטיסטית, ולא שמדובר במשהו שצריך לקבל ללא טיפול.

בשני המקרים הצטמצם הפער בין כוונת נותן הטיפול לבין האופן שבו המטופלים פירשו את דבריו.

המסקנה אינה שרופאים צריכים להפסיק להרגיע מטופלים. להפך: החוקרים מציעים שההרגעה תהיה מדויקת יותר. במקום "זה נורמלי" בלבד, המסר יכול להיות: "זה שכיח ואינו יוצא דופן, אבל אם זה מפריע לך יש מה לעשות".

רלוונטי כמעט לכל ביקור אצל רופא

זו גם הסיבה שהמחקר מעניין במיוחד לקורא הישראלי. אין כאן טיפול חדש או מחלה נדירה, אלא משפט שנאמר מדי יום ברפואת משפחה, רפואת נשים, רפואת שיניים, מרפאות כאב ותחומים רבים אחרים.

מטופל ששומע שתופעה מסוימת "נורמלית" יכול לצאת מן המרפאה בתחושת הקלה - אך גם בתחושה שאין טעם להעלות את הנושא שוב. המחקר מציע ששתי התחושות יכולות להיווצר מאותו משפט.

מבחינת המטופל, המסקנה המעשית פשוטה: אם הרופא אומר שהתסמין נורמלי, אבל הוא ממשיך להכאיב, להפריע לתפקוד או לפגוע באיכות החיים, אפשר לשאול במפורש: האם זה רק שכיח, או שגם אין צורך לטפל בזה?

לא הוכח שאנשים באמת ויתרו על טיפול

כאן נדרשת הסתייגות חשובה. המחקר לא עקב אחר אלפי מטופלים לאחר ביקור אצל רופא ובדק אם בפועל הפסיקו לקחת תרופות, נמנעו מבדיקות או דחו טיפול רפואי.

המחקרים נערכו ברובם באינטרנט, והמשתתפים קראו תרחישים רפואיים ודיווחו כיצד היו נוהגים. לכן הממצא החזק הוא על תפיסת המסר ועל הכוונה לפנות לטיפול, ולא על שיעור ממשי של הזנחת טיפול או על תוצאות בריאותיות.

גם השפה והתרבות עשויות להיות חשובות. למילה "נורמלי" באנגלית ובעברית עשויות להיות משמעויות מעט שונות, ומערכת היחסים בין רופא למטופל משתנה בין מדינות. יהיה צורך לבדוק אם אותו אפקט מופיע באותה עוצמה גם במערכת הבריאות בישראל.

אבל המסר שעולה מ-14 המחקרים פשוט: כאשר רופא אומר למטופל שמשהו "נורמלי", כדאי לו להוסיף עוד משפט אחד - האם נורמלי פירושו שאין סכנה, או גם שאין צורך בטיפול.