מולקולה מחיידקי המעי הגבירה אימונותרפיה נגד סרטן בעכברים

חומר שמייצרים חיידקי המעי עשוי לסייע בעתיד בשיפור אימונותרפיה נגד סרטן. מחקר שפורסם (10.8.26) ב-Nature Nanotechnology מצא כי נגזרת של DHB - חומצה פרוטוקטכואית - סייעה לתאי מערכת החיסון להישאר פעילים לאורך זמן והגבירה בעכברים את יעילות הטיפול החוסם PD-1.

החוקרים מאוניברסיטת מישיגן ומאוניברסיטת סונגקיונקוואן בקוריאה הדרומית מצאו כי DHB משנה את חילוף החומרים בתאי T מסוג CD8 ומעודד אותם לשמור על תכונות דמויות תאי גזע וזיכרון. המשמעות היא שהתאים מסוגלים להתמיד, להתחדש ולהגיב שוב כאשר הם פוגשים את הגידול.

הפכו חומר חיידקי לתכשיר בבליעה

הבעיה הייתה ש-DHB רגיל נספג בצורה גרועה כאשר הוא ניתן דרך הפה. לכן החוקרים יצרו ממנו קדם-תרופה ושילבו אותה בתחליב ננומטרי, שהגדיל את החשיפה לחומר בגוף.

בשילוב עם נוגדן נגד PD-1, התכשיר דיכא את צמיחת הגידולים והאריך את הישרדות העכברים בכמה דגמים של סרטן, ובהם סרטן המעי הגס, מלנומה וסרטן תאי קשקש.

במודל של סרטן המעי הגס, עכברים שנותרו ללא גידול נחשפו שוב לתאי הסרטן כעבור 90 יום - והגידול לא התפתח מחדש. כאשר החוקרים סילקו את תאי CD8, לעומת זאת, השפעת הטיפול כמעט נעלמה. הממצאים מחזקים את ההשערה שהטיפול מסייע ביצירת תגובה חיסונית ממושכת.

גם טיפול בתאים מחוץ לגוף

החוקרים בחנו גם חשיפה של תאי T ל-DHB מחוץ לגוף לפני החזרתם לעכברים. במודל של מלנומה נרשמה נסיגה מלאה של הגידול אצל שניים מעשרה עכברים שקיבלו תאים שטופלו בדרך זו.

הגישה מעניינת משום שבמקום לנסות לשנות את אוכלוסיית חיידקי המעי, היא משתמשת ישירות בחומר שהם מסוגלים לייצר. בעתיד ניתן יהיה לבדוק אם מולקולות כאלה יכולות לחזק טיפולים אימונותרפיים קיימים.

עדיין לא טיפול בבני אדם

המחקר קדם-קליני בלבד. התוצאות התקבלו בעכברים ובתאי מעבדה, ולא ידוע אם התכשיר יהיה בטוח או יעיל בחולי סרטן. גם המינון המתאים והשפעותיו לצד טיפולים אחרים עדיין אינם ידועים.

כמה מהחוקרים רשומים כממציאים בבקשות פטנט הקשורות לתכשיר, והחוקר הבכיר ג'יימס מון דיווח על קשרים כלכליים עם חברות בתחום. לכן מדובר בהוכחת עיקרון מבטיחה, אך הדרך מפיתוח ניסויי לתרופה לחולי סרטן עוד ארוכה.