איזנקוט מתכנן: ממשלה גם בלי 61 - ואחר כך הרחבה עם ש"ס והליכוד

גדי איזנקוט נערך לאפשרות של הקמת ממשלת מיעוט לאחר הבחירות לכנסת ה-26, גם אם המפלגות המזוהות עם הגוש המבקש להחליף את ממשלת בנימין נתניהו לא יגיעו ל-61 חברי כנסת. לפי טורו של יוסי ורטר שפורסם הבוקר (ו', 14.8.26) בהארץ, יו"ר ישר אינו מתכוון להמתין בהכרח לרוב של 61 חברי כנסת המזוהים עם הגוש, ובתרחיש שבו יעמדו לרשותו 58 או 59 תומכים הוא מתכוון לנסות להציג ממשלה ולהעמידה להצבעת אמון.

החידוש המרכזי בדברים הוא שאיזנקוט מציג למעשה מתווה דו-שלבי: תחילה החלפת הממשלה בעזרת רוב פרלמנטרי שיאפשר את השבעתה, ולאחר מכן ניסיון להרחיב אותה ולבסס רוב יציב יותר. לדבריו, הוא אינו מתכוון לנהל משא-ומתן עם הסיעות הערביות או לבקש מהן תמורה בעד התנהלותן בהצבעת האמון.

"יתמכו, יימנעו או ייעדרו"

בשיחות פרטיות שצוטטו בטור אמר איזנקוט: "גם אם נקבל 58 או 59 מנדטים ציוניים, והצד השני 51 או 52 - אציג ממשלה. לא אבקש דבר מהסיעות הערביות. יתמכו, יימנעו או ייעדרו. זה עניינן. העיקר להחליף את הממשלה, לסלק את השרים מעמדות הכוח".

המשמעות המעשית היא שאיזנקוט אינו רואה בהשגת 61 מושבים בידי מפלגות הגוש תנאי מוקדם להקמת ממשלה. אם הסיעות הערביות לא יצביעו נגד ממשלה בראשותו, ייתכן מבחינתו לנסות ולהשביע ממשלה גם ללא תמיכה פעילה שלהן.

איזנקוט אף דוחה את הטענה שלפיה ממשלה כזאת תהיה חסרת "רוב ציוני". לפי הדברים המיוחסים לו, הוא מציג את המאזן הפוליטי בדרך אחרת: אם גושו יעמוד על 59 מושבים מול 51 של גוש נתניהו, ומתוכם שבעה או שמונה מושבים שייכים ליהדות התורה, שאותה הוא אינו מכליל בחישוב הציוני שלו, הרי שמבחינתו מדובר ברוב פוליטי ברור.

עם זאת, מדובר בתוכנית הטומנת בחובה קושי פוליטי ניכר. ממשלה המתחילה את דרכה כשהיא נשענת על פחות מ-61 חברי כנסת תתקשה להעביר חוקים, תקציב ומהלכים שנויים במחלוקת ללא גיוס תמיכה נוספת. גם ורטר מציין כי אם איזנקוט לא יצליח לצרף בהמשך חברי כנסת מהליכוד או גורמים חרדיים, ממשלה כזאת עלולה להתקשות לשרוד.

היעד הבא - ח"כים מהליכוד ואולי ש"ס

אלא שאיזנקוט אינו מתכוון, על-פי המתואר, להשאיר את הממשלה במתכונת מיעוט לאורך זמן. השלב הבא בתוכנית הוא ניסיון להרחיבה לאחר הקמתה. לדבריו, הוא כבר נפגש עם חברי כנסת מהליכוד שלטענתו "חשים מיאוס ממה שקורה", ומותיר פתוחה גם אפשרות של הידברות עם ש"ס.

איזנקוט אמר: "אחרי שנקים ממשלה, ננסה להרחיב אותה. אני נפגש עם ח"כים מהליכוד שחשים מיאוס ממה שקורה. אולי גם עם ש"ס ניתן יהיה לדבר. נראה. אבל ממשלה תוקם". הוא אף מעריך שניתן יהיה להגיע בסופו של דבר לקואליציה של 63-62 חברי כנסת.

זהו אולי המרכיב הפוליטי המעניין ביותר בתוכנית: במקום לנסות לבנות לפני הבחירות או מיד לאחריהן קואליציה מלאה של 61 חברי כנסת לפחות, איזנקוט מבקש להפוך את עצם החלפת נתניהו לעובדה מוגמרת - ורק לאחר מכן לפתות גורמים מתוך המחנה היריב להצטרף לממשלה חדשה.

הצלחת המהלך תלויה כמובן בכך שחברי כנסת מהליכוד יהיו מוכנים לעזוב את מפלגתם או לפעול בניגוד לעמדתה. בשלב זה אין בטור שמות של חברי כנסת שהתחייבו לעשות זאת, ולכן אין לראות בעצם קיום הפגישות הוכחה לכך שקיימת קבוצה כזאת.

חמישה ראשי חץ בבחירות

ורטר חושף גם את התפיסה של איזנקוט באשר למבנה הגוש עוד לפני הבחירות. ככל שהדבר תלוי בו, המפלגות המתחרות בנתניהו ירוצו בחמישה ראשים נפרדים: ישר בראשותו, ביחד בראשות נפתלי בנט, ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן ובית ציוני-המילואימניקים בראשות חילי טרופר ויועז הנדל.

אולם לתמיכתו בריצה עצמאית של טרופר והנדל יש תנאי: לפי ורטר, איזנקוט סבור כי הרשימה צריכה לעמוד בסקרים על כחמישה עד שישה מושבים. אם תיחלש מתחת לרמה הזאת, בכוונתו להציע להם להתמודד במסגרת ישר. בסקרים קודמים כבר נרשמו תנודות משמעותיות בכוחה של רשימת טרופר והנדל, ובחלקם היא עברה את אחוז החסימה.

במקביל נמשכים המגעים בין ראשי המפלגות. איזנקוט נפגש לפני כעשרה ימים עם בנט ברעננה, ועל-פי הדיווח הגדיר בפני אנשיו את הפגישה "טובה מאוד, עניינית, עם מבט קדימה". הוא שומר גם על קשר עם ליברמן, גולן וטרופר. אחת המחלוקות בין המפלגות נוגעת למתווה גיוס החרדים, אך בסביבת איזנקוט מעריכים שניתן יהיה לגשר עליה.

ישר מחפשת שמות בעלי משקל

מידע חדש נוסף נוגע להרכב רשימת ישר. בסביבת איזנקוט מודים, לפי הטור, שהרשימה המתגבשת עדיין אינה משדרת במידה מספקת דימוי של מפלגת שלטון. בין השמות הבולטים שכבר הוזכרו נמצאים השרים לשעבר אורית פרקש הכהן ומתן כהנא וראש שירות הביטחון הכללי לשעבר יורם כהן.

לכן, בארבעת השבועות שנותרו עד לסגירת הרשימות מתכוונים בישר לצרף חברי כנסת ושרים לשעבר ולחזק את הרשימה בדמויות בעלות ניסיון ומשקל ציבורי. בשלב זה לא פורסמו שמותיהם של המועמדים החדשים שעימם מתנהלים המגעים.

איזנקוט דורש לפתוח את פרוטוקולי הקבינט

בטור מובאת גם תגובתו של איזנקוט לטענות שמפיץ נגדו הליכוד בנוגע להתנהלותו בקבינט המלחמה. בין היתר נטען כלפיו כי התנגד לתמרון ברצועת עזה ולכניסה לרפיח וכי עמדותיו בנוגע לאירן היו מרוסנות.

איזנקוט מכחיש את הטענות ודורש לפרסם את הפרוטוקולים: "אני מזמין אותו לפתוח את הפרוטוקולים ואז נראה מי הצביע בעד מה. תמכתי בתמרון בעזה ובכניסה לרפיח, זה מתועד". לפי ורטר, איזנקוט אף סבר שיש לבצע את התקיפה הרחבה באירן חודשים לפני המועד שבו בוצעה בפועל.

הטענה האחרונה, כמו פרטי הדיונים החסויים בקבינט, מובאת מפי איזנקוט ובטורו של ורטר ואין בשלב זה פרוטוקולים פומביים המאפשרים לאמת באופן עצמאי את מלוא הגרסאות.

סמוטריץ': "ממשלת איזנקוט מסוכנת לישראל"

יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', מסר בתגובה כי תוכניתו של איזנקוט מוכיחה את אזהרותיו מפני הקמת ממשלה הנשענת על הסיעות הערביות. "איזנקוט יקים ממשלה באצבעות של טיבי, וימנה את יאיר גולן לשר ביטחון", אמר סמוטריץ'. הוא קשר את הדברים גם לאביגדור ליברמן וטען כי רצונו להצניע את השותפות עם מפלגות השמאל נועד למנוע זליגה של מצביעי ימין: "ליברמן יהיה שותף של טיבי. טרופר יהיה שותף של בל"ד. ממשלת איזנקוט מסוכנת לישראל". הוא תיאר את הפרסום כ"תוכנית איזנקוט-ליברמן להקמת ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות", אולם בדברים שיוחסו לאיזנקוט בטור לא נאמר כי ייחתם הסכם עם הסיעות הערביות או שתתבקש תמיכתן מבחוץ. להפך, איזנקוט אמר כי לא יבקש מהן דבר וכי מבחינתו הן יוכלו לתמוך, להימנע או להיעדר מההצבעה. גם הטענה שיאיר גולן ימונה לשר הביטחון אינה מופיעה בפרסום של ורטר.