היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה בקול ענות חלושה את סגירת תיקי החקירה בעניינם של ארבעה מעובדי לשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, שנחקרו במסגרת פרשת הנפקת רישיונות כלי הירייה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. בין הנחקרים היה יועץ החקיקה של בן-גביר, עורך הדין דוד בבלי.
הארבעה נחקרו בלהב 433 בנובמבר 2024 בעקבות החשד שעובדי הלשכה השתתפו בהליכי רישוי כלי ירייה אף שלא הוסמכו לשמש פקידי רישוי. לפי הפרסומים באותה עת, לשלושה מהנחקרים יוחס חשד למרמה והפרת אמונים, ואילו עובדת נוספת מסרה עדות פתוחה.
המשטרה לא מצאה תשתית פלילית
באפריל 2025 פורסם כי המשטרה הגיעה למסקנה שלא נמצאו ראיות המבססות עבירה פלילית מצד עובדי הלשכה. לפי אותו דיווח, במשטרה סברו כי ייתכן שנפלו בהתנהלות ליקויים במישור המינהלי, אך אין בכך כדי להגיע לרף הפלילי, והתיק הועבר לפרקליטות לצורך הכרעה סופית.
לפיכך, הטענה שלפיה המשטרה המליצה לסגור את התיקים כבר בינואר 2025 אינה מתיישבת עם ציר הזמן הפומבי של החקירה. החקירה של עובדי הלשכה עצמם נערכה בנובמבר 2024, ואילו דבר עמדת המשטרה בדבר סגירת התיק פורסם באפריל 2025.
החקירה התנהלה ברקע מערך התגבור שהוקם לאחר פרוץ המלחמה כדי להתמודד עם הזינוק במספר הבקשות לרישיונות כלי ירייה. לפי נתונים שנחשפו במסגרת ההליכים המשפטיים, בתקופת פעילות עובדי התגבור הונפקו כ-23 אלף אישורים מותנים וכ-15 אלף רישיונות סופיים. בבדיקה נפרדת של 1,144 רישיונות שנחשדו כחריגים נמצאו ליקויים ב-195 מהם, וב-29 מקרים נמצא כי מקבלי הרישיון לא עמדו בתבחינים ונדרשו להשיב את נשקם.
בבלי עצמו אישר, לפי הפרסומים, יותר מ-700 רישיונות בתקופה שבה השתתף במערך התגבור. לאחר ההחלטה על סגירת התיק טען כי התמשכות ההליך פגעה באפשרותו להתמודד על תפקידים ציבוריים, ובהם תפקיד היועץ המשפטי של משטרת ישראל. במרס 2026 אכן הודיע בן-גביר כי בכוונתו למנות את בבלי לתפקיד זה.
בבלי תקף את היועצת המשפטית לממשלה ואמר: "היא מנסה להחזיק אותי בגרון כדי לנסות ולמנוע ממני להתמודד לכל מיני משרות". עוד אמר כי הוא גאה בחלקו בהנפקת הרישיונות וקרא לאזרחים הזכאים לכך להצטייד בנשק.
הפרשה הרחבה עדיין לא הסתיימה
סגירת התיקים נגד עובדי הלשכה אינה מסיימת את ההליכים הפליליים שנולדו מאותה פרשה. ביולי 2026 הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לישראל אבישר, לשעבר ראש האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, כי נשקלת העמדתו לדין כפוף לשימוע בחשד למרמה והפרת אמונים.
לפי החשד המיוחס לאבישר, הוא התיר לגורמים שלא הוסמכו לכך כדין - ובהם ארבעה אנשי לשכת בן-גביר, בנות שירות לאומי ועובדים בכנסת - להשתתף בהנפקת כ-23 אלף אישורי נשק מותנים וכ-15 אלף רישיונות סופיים. מדובר בחשדות נגד אבישר שטרם הוכרעו, והוא זכאי לשימוע לפני החלטה סופית אם להגיש נגדו כתב אישום.
לכן המשמעות המדויקת של ההחלטה הנוכחית מצומצמת יותר מזו שהוצגה בחלק מהפרסומים: ההליך הפלילי נגד ארבעת עובדי לשכת בן-גביר הסתיים ללא כתב אישום, אך שאלת האחריות להתנהלות המערכתית בהפעלת גורמים שלא הוסמכו לרישוי כלי ירייה עדיין עומדת לבחינה במסגרת ההליך בעניינו של אבישר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה