יותר פונים ללימוד הוראה, אבל איכות המועמדים נשחקת ורבע מהמורים החדשים עוזבים

מערכת הכשרת המורים בישראל מצליחה בשנים האחרונות למשוך יותר סטודנטים ולהגדיל את מספר הבוגרים, אבל מאחורי העלייה במספרים מסתתרות כמה מגמות מדאיגות: ירידה ברמת הישגי הבגרות של המתקבלים, כמעט היעלמות הבחינה הפסיכומטרית מתהליך הקבלה ועלייה בשיעורי העזיבה של מקצוע ההוראה בשנים הראשונות לעבודה. כך עולה מנתונים חדשים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מגמות בהכשרה להוראה, בכניסה למקצוע ובהתמדה בו בשנים 2000-2026.

בשנת 2026 החלו ללמוד במכללות האקדמיות לחינוך כ-7,000 סטודנטים חדשים לקראת תואר "בוגר בהוראה", לעומת כ-6,500 בשנה הקודמת - גידול של כ-9%. בחינוך הממלכתי-עברי עלה מספרם מכ-2,400 לכ-2,500, בחינוך הממלכתי-דתי מכ-2,700 לכ-2,900 ובחינוך הממלכתי-ערבי מכ-1,500 לכ-1,700.

לצד הגידול במספר הלומדים, הלמ"ס מצביעה על שינוי חד בהרכב תנאי הקבלה. שיעור הסטודנטים החדשים שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית צנח בתוך שני עשורים בכל מגזרי החינוך. בחינוך הממלכתי-עברי ירד שיעור הנבחנים מ-91% בשנת 2006 לכ-17% בלבד ב-2026. בחינוך הממלכתי-דתי נרשמה ירידה מ-84% ל-9%, ובחינוך הממלכתי-ערבי מ-91% ל-31%.

הנתונים שפרסמה הלמ"ס גם מצביעים על קשר בין הבחינה הפסיכומטרית לבין רמת הישגי הבגרות. בשנים 2015-2026 היה ציון הבגרות המנורמל של סטודנטים שנבחנו בפסיכומטרי גבוה מזה של סטודנטים שלא נבחנו. עם זאת, גם בקרב הנבחנים בפסיכומטרי נרשמה לאורך התקופה ירידה בציוני הבגרות המנורמלים.

במקביל חלה בשנים האחרונות החמרה בשיעורי הנשירה מהלימודים. בחינוך הממלכתי-עברי ירדה הנשירה מכ-24% בקרב מי שהחלו את לימודיהם בשנת 2000 לכ-13% ב-2013, אך לאחר מכן עלתה שוב לכ-19% בקרב מי שהחלו ב-2021. בחינוך הממלכתי-דתי ירדה הנשירה מ-47% בשנת 2000 לכ-16% ב-2012, ולאחר מכן טיפסה לכ-24%. בחינוך הממלכתי-ערבי ירד השיעור מ-19% לכ-7% עד 2015, אך עלה לאחר מכן לכ-19%.

מצד שני, בטווח הארוך חל שיפור משמעותי בשיעור הסטודנטים שמצליחים להשלים תואר. בחינוך הממלכתי-עברי עלה שיעור מקבלי התואר מכ-42% בקרב מתחילי שנת 2000 לכ-72% ב-2016, ולאחר מכן ירד לכ-60% ב-2020. בחינוך הממלכתי-דתי הוא עלה מ-22% לכ-60% ב-2014 וירד לכ-53% ב-2020. בחינוך הממלכתי-ערבי נרשמה עלייה מ-43% ל-75% עד 2013, ולאחריה ירידה לכ-58%.

גם שיעורי הכניסה בפועל להוראה השתנו מאוד לאורך השנים. בקרב סטודנטים מהמגזר הממלכתי-עברי שהחלו את לימודיהם במכללות לחינוך עלה שיעור הנכנסים להוראה מכ-42% בשנת 2000 לכ-65% ב-2019. בממלכתי-דתי נרשמה עלייה מ-38% ל-60%. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי-ערבי נרשמה מגמה הפוכה וחדה - ירידה מכ-80% לכ-52%.

כאשר בוחנים יחד השלמת תואר, התמחות וכניסה להוראה, שיעור הסטודנטים שהשלימו את כל המסלול עלה בממלכתי-עברי מכ-24% ב-2000 לכ-51% ב-2019 ובממלכתי-דתי מכ-14% לכ-46%. בחינוך הממלכתי-ערבי נותר השיעור המצטבר סביב 34% ללא שינוי.

אלא שהכניסה לכיתה אינה מבטיחה הישארות במקצוע. שיעורי העזיבה בתוך שלוש שנים עלו בעשורים האחרונים בכל מגזרי ההכשרה. בקרב סטודנטים חדשים במכללות לחינוך בחינוך הממלכתי-עברי עלה השיעור מכ-15% בקרב מי שנכנסו להוראה ב-2005 לכ-26% ב-2021. בממלכתי-דתי הוא עלה מכ-12% לכ-20%, ובממלכתי-ערבי מכ-5% לכ-24%.

המגמה ניכרת גם כאשר בוחנים את כלל בוגרי מסגרות ההכשרה. בקרב יהודים שקיבלו תואר "בוגר בהוראה", שיעור העוזבים בתוך שלוש שנים עלה מ-9% בקרב מי שנכנסו להוראה ב-2011 לכ-24% ב-2021. בקרב מסיימי הסבת אקדמאים הוא עלה מ-10% ל-20%, ובקרב בעלי תעודת הוראה מאוניברסיטה מ-12% לכ-30%.

גם בקרב בוגרים ערבים חלה עלייה: שיעור העזיבה בתוך שלוש שנים של בעלי תואר "בוגר בהוראה" עלה מ-7% ל-24%, בקרב מסיימי הסבת אקדמאים מ-10% ל-24%, ובקרב בעלי תעודת הוראה מהאוניברסיטאות מ-6% ל-23%.

מספר בוגרי מסגרות ההכשרה להוראה דווקא גדל בשנה האחרונה. ב-2025 סיימו את מסלולי ההכשרה השונים כ-9,800 בני אדם, לעומת כ-9,300 ב-2024 - עלייה של כ-5.8%. מתוכם כ-4,900 קיבלו תואר "בוגר בהוראה", כ-4,200 סיימו תוכניות להסבת אקדמאים להוראה וכ-740 קיבלו תעודת הוראה מאוניברסיטה.

בקרב הבוגרים היהודים נרשמה לאורך השנים עלייה בשיעור הנכנסים להוראה בתוך שנה מסיום הלימודים. בקרב מקבלי תואר "בוגר בהוראה" עלה השיעור מכ-60% ב-2008 לכ-75% ב-2025, בקרב מסיימי הסבת אקדמאים מכ-60% לכ-74%, ובקרב מקבלי תעודות הוראה מהאוניברסיטאות מכ-60% לכ-70%.

אצל הבוגרים הערבים התמונה הפוכה. שיעור הכניסה להוראה בתוך שנה בקרב בעלי תואר "בוגר בהוראה" ירד מכ-67% ב-2008 לכ-53% ב-2025. בקרב מסיימי הסבת אקדמאים חלה ירידה מכ-48% לכ-34%. בקרב מקבלי תעודת הוראה מהאוניברסיטאות לא נרשמה מגמה דומה של ירידה לאורך התקופה.

נתון נוסף שעולה מהמחקר הוא שהסטודנטים בעלי ההישגים הגבוהים יותר אינם בהכרח אלה שנכנסים להוראה. בחינוך הממלכתי-עברי ובחינוך הממלכתי-דתי, ממוצע ציון הבגרות המנורמל במקצועות הליבה של סטודנטים שלא נכנסו בסופו של דבר להוראה היה גבוה מזה של הסטודנטים שנכנסו למקצוע. בחינוך הממלכתי-ערבי המצב היה הפוך - הציונים היו גבוהים יותר דווקא בקרב מי שנכנסו להוראה.

במקביל נרשמת תנועה גוברת של בוגרי מסלולי הכשרה בין מגזרי החינוך. שיעור בוגרי הכשרה בחינוך הממלכתי-דתי שנכנסו בסופו של דבר ללמד בחינוך הממלכתי-עברי עלה מ-15% ב-2008 לכ-42% ב-2025. בקרב בוגרי הכשרה בחינוך הממלכתי-ערבי עלה שיעור הנכנסים לחינוך הממלכתי-עברי מ-3% ל-24%.

אחת ההתפתחויות הבולטות ביותר מתרחשת בסמינרים החרדיים להכשרת עובדי הוראה. מספר הסטודנטים החדשים בהם גדל מכ-4,450 בשנת 2008 לכ-6,950 בשנת 2026 - עלייה של כ-57%. הגידול בקרב הגברים היה חד במיוחד: מכ-350 סטודנטים חדשים לכ-1,750, יותר מפי ארבעה. בקרב הנשים עלה המספר מכ-4,100 לכ-5,200.

מספר מסיימי הלימודים בסמינרים החרדיים זינק אף יותר - מכ-2,750 ב-2008 לכ-6,800 ב-2025, גידול של כ-149%. בקרב גברים עלה מספר המסיימים מכ-100 לכ-1,450, כמעט פי 15.

עם זאת, העלייה במספר הבוגרים אינה מתורגמת במלואה לכניסה להוראה. שיעור בוגרי הסמינרים החרדיים שנכנסו להוראה בתוך שנה מסיום הלימודים עלה רק מ-16% ב-2008 לכ-19% ב-2025. בקרב הגברים חלה ירידה דרמטית מ-76% ל-24%, בעוד שבקרב הנשים נרשמה עלייה מתונה מ-14% ל-18%.

הלמ"ס מסייגת כי נתוני הכניסה להוראה במגזר החרדי אינם מלאים, בשל חוסר כיסוי של גננות ומורים במוסדות פטור. גם על-פי הנתונים הקיימים, שיעורי העזיבה בקרב גברים בוגרי הסמינרים עלו: שיעור העוזבים בתוך שלוש שנים גדל מ-5% ב-2008 לכ-20% ב-2021, ואצל הנשים מ-10% לכ-15%.