אמון הציבור במערכת המשפט ירד בתוך עשור ב-10 נקודות אחוז

האמון של הציבור במערכת המשפט ירד בחדות בעשור האחרון, בעוד היחס למשטרת ישראל דווקא השתפר בחלק מהמדדים. לפי הסקר החברתי לשנת 2025 שפרסמה השבוע (11.8.26) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 48% מבני 20 ומעלה נותנים אמון במערכת המשפט, לעומת 58% בסקר החברתי המקביל שנערך ב-2015. במשטרת ישראל נותנים כיום אמון 55% מהציבור, לעומת 53% ב-2015.

הירידה באמון במערכת המשפט בולטת במיוחד בקרב יהודים. ב-2015 נתנו 60% מהיהודים אמון במערכת המשפט, לעומת 47% ב-2025 - ירידה של 13 נקודות אחוז. בקרב הערבים נרשמה דווקא עלייה קלה, מ-50% ל-53%.

במשטרה המגמה שונה. כיום 59% מהיהודים ו-40% מהערבים נותנים אמון במשטרה. ב-2015 עמדו הנתונים על 57% בקרב יהודים ו-34% בקרב ערבים. כלומר, בעשור האחרון עלה שיעור האמון במשטרה בשתי קבוצות האוכלוסייה, ובקרב הערבים העלייה הייתה בשיעור גדול יותר.

גם הערכת תפקוד המשטרה השתפרה. בסקר 2025 מעריכים 44% מהציבור את תפקוד משטרת ישראל באופן חיובי - 11% כ"טוב מאוד" ו-33% כ"טוב". 28% מעריכים את התפקוד כ"לא כל כך טוב" ו-19% כ"בכלל לא טוב". בקרב היהודים נותנים למשטרה הערכה חיובית 45% ובקרב הערבים 39%.

לפני עשור רק 39% מהציבור העריכו את תפקוד המשטרה באופן חיובי. בקרב היהודים עלה השיעור מ-41% ב-2015 ל-45% כיום, ובקרב הערבים מ-33% ל-39%. גם בחלוקה לפי מין נרשם שיפור: מ-40% ל-44% בקרב גברים ומ-39% ל-45% בקרב נשים.

שיפור נרשם גם בתפיסת השוויוניות של המשטרה. כיום 38% מהציבור סבורים כי המשטרה מתייחסת באופן שוויוני לכלל האזרחים, לעומת 30% בלבד ב-2015. במקביל, שיעור הסבורים שהמשטרה אינה מעניקה יחס שוויוני ירד מ-57% לפני עשור ל-50% כיום.

העלייה בתחושת השוויון נרשמה הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. שיעור היהודים שסברו כי יחס המשטרה שוויוני עלה מ-31% ב-2015 ל-40% ב-2025, ובקרב הערבים מ-26% ל-34%, כפי שעולה מתרשים ההשוואה של הלמ"ס.

עם זאת, קיימים פערים גדולים בתוך הציבור היהודי. כיום 33% מהחילונים סבורים שהמשטרה מעניקה יחס שוויוני, לעומת 48% מהמסורתיים, 46% מהדתיים ורק 26% מהחרדים. 64% מהחרדים סבורים שהמשטרה אינה מתייחסת באופן שוויוני לכל האזרחים. לפני עשור שיעור הסבורים שהמשטרה שוויונית עמד על 26% בקרב החילונים, 35% בקרב המסורתיים, 36% בקרב הדתיים ו-33% בקרב החרדים. כלומר, בניגוד ליתר הקבוצות, בקרב החרדים חלה דווקא ירידה במדד הזה.

במערכת המשפט המגמה פחות חיובית בכל הנוגע להערכת התפקוד. רק 38% מהציבור מעריכים כיום את תפקוד בתי המשפט באופן חיובי - 7.3% כ"טוב מאוד" וכ-30% כ"טוב". 24% מעריכים את התפקוד כ"לא כל כך טוב" ו-17% כ"בכלל לא טוב", בעוד 22% לא ידעו להשיב.

ב-2015 העריכו 41% את תפקוד בתי המשפט באופן חיובי. בקרב היהודים ירד השיעור מ-40% אז ל-35% כיום, ואילו בקרב הערבים נרשמה עלייה מ-46% ל-49%. כלומר, הירידה הכוללת בהערכת תפקוד בתי המשפט נובעת מהירידה בקרב הציבור היהודי, בעוד בקרב הציבור הערבי חל שיפור.

לעומת זאת, בתפיסת השוויוניות של בתי המשפט חל שיפור מתון. 45% מהציבור סבורים כיום שבתי המשפט מתייחסים באופן שוויוני לכל קבוצות האוכלוסייה, לעומת 42% ב-2015. שיעור הסבורים כי היחס אינו שוויוני עומד כיום על 32%, לעומת 29% לפני עשור, אך במקביל שיעור מי שלא ידעו להשיב ירד מ-29% ב-2015 ל-23% כיום.

בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה, שיעור היהודים שסבורים כי בתי המשפט מעניקים יחס שוויוני נותר כמעט ללא שינוי - 43% ב-2015 ו-44% ב-2025. בקרב הערבים נרשמה עלייה מ-40% ל-47%. בקרב היהודים עצמם קיימים פערים חריפים: 54% מהחילונים סבורים כיום שהיחס שוויוני, לעומת 43% מהמסורתיים, 39% מהדתיים ו-21% בלבד מהחרדים. לפני עשור עמדו השיעורים על 49% בקרב חילונים, 44% בקרב מסורתיים, 39% בקרב דתיים ו-22% בקרב חרדים.

הסקר מצביע גם על קשר הדוק בין האמון במערכת המשפט לבין האופן שבו נתפסת השוויוניות שלה. בקרב מי שנותנים אמון במערכת המשפט, 67% סבורים שבתי המשפט מתייחסים באופן שוויוני לכלל האזרחים ורק 15% סבורים שלא. בקרב מי שאינם נותנים אמון במערכת המשפט, רק 26% סבורים שהיחס שוויוני ו-58% סבורים שהוא אינו שוויוני.

הלמ"ס בחנה גם את חווייתם של מי שהשתמשו בפועל בשירותי בתי המשפט. כ-7.3% מבני 20 ומעלה השתמשו בשירותיהם בשנה שקדמה לסקר. כ-299.5 אלף איש פנו להליך אזרחי או מינהלי שאינו בבית דין דתי, בית דין צבאי או בית משפט לתעבורה. 57% מענייניהם טופלו בבית משפט השלום, ו-21% בבית משפט לענייני משפחה או בבית משפט לענייני עבודה. 72% נעזרו בעורך דין.

גם כאן קיימת אפשרות להשוואה ישירה לעשור הקודם. ב-2015 השתמשו בשירותי בתי המשפט כ-9% מבני 20 ומעלה, לעומת כ-7.3% כיום. אז כ-70% מהמשתמשים, כ-335 אלף איש, היו צד להליך מהסוג שנבדק, לעומת 65%, כ-299.5 אלף איש, ב-2025.

משך ההליכים ממשיך להיות נקודת תורפה. ב-2025 אמרו 59% מהפונים כי משך זמן הטיפול בעניינם הפריע להם, לעומת 56% ב-2015. מנגד, שיעור המרוצים מהיחס של הצוות המשפטי עלה מ-60% ב-2015 ל-64% כיום. שיעור הלא מרוצים מהיחס עמד ב-2015 על 31% וכיום על 33%.

עוד עולה מהסקר החדש כי 46% מהפונים סבורים שהשירותים המקוונים של מערכת בתי המשפט, בהם נט המשפט, קבלת מידע והגשת בקשות, עונים על צורכיהם.

חוסר אמון מוקדם מביא לקשב למסרים שליליים, שמחזקים חוסר אמון

צילום: [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

הנתונים של הלמ"ס כשלעצמם אומנם אינם מאפשרים לקבוע כי המסרים השליליים שמפיצים פוליטיקאים מהקואליציה נגד מערכת המשפט הם שגרמו לירידה באמון הציבורי. זאת, משום שמדובר בסקרי חתך המשווים עמדות ציבור בנקודות זמן שונות, ולא במחקר שבדק חשיפה למסרים ואת השפעתה.

עם זאת, מחקרים נוספים, שנערכו על-ידי גופים אחרים, הופכים את האפשרות הזאת להסבר סביר שראוי לבחינה. מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ל-2025 מצא פער פוליטי עצום באמון בבית המשפט העליון בקרב יהודים - 83% בשמאל, 68% במרכז ורק 21.5% בימין. בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה שנבחרה ב-2022 עמד שיעור האמון על 19% אצל מצביעי הליכוד, 10% אצל מצביעי הציונות הדתית, 11% בש"ס ו-6% ביהדות התורה, לעומת 84% ביש עתיד, 80.5% בעבודה ו-76.5% במחנה הממלכתי. גם כאשר בוחנים חילונים בלבד נשמר פער פוליטי גדול - 87% אמון בשמאל, 77% במרכז ו-42% בימין - ולכן חוקרי המכון מציינים כי במקרה זה הזהות הפוליטית חזקה אף יותר מהדתיות בהסבר היחס לבית המשפט.

מחקר אקדמי שפורסם ב-2026, שבחן את ההתבטאויות של שר המשפטים יריב לוין ושל יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מצא כי המסגור שבו השתמשו סביב השינויים במערכת המשפט עורר בקרב משתתפי המחקר בעיקר רגשות שליליים, וכי עוצמת התגובות הרגשיות השתנתה בהתאם להשתייכות הפוליטית.

מנגד, מחקר אקדמי שפורסם ב-2024 בכתב העת Communications Psychology מצא כי חוסר האמון במערכת המשפט בקרב קבוצות מסוימות בציבור היה קיים עוד לפני הצגת השינויים המשפטיים בינואר 2023. החוקרים מציינים במחקר כי ייתכן שמדובר בתהליך דו-כיווני: חוסר אמון קיים הופך ציבור לקשוב יותר למסרים נגד מערכת המשפט, והמסרים עצמם עשויים בתורם לחזק את חוסר האמון הציבורי במערכת המשפט.