היועמ"שית נגד שר המשפטים: לעצור מינוי בכירים למח"ש מחשש לפוליטיזציה בתקופת בחירות

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מבקשת מבג"ץ (13.08.26) להוציא צו ביניים שיעצור מיד את הליכי המינוי של בכירי המחלקה לחקירות שוטרים. היועצת מזהירה כי ביצוע המינויים בהתאם לחוק החדש ובעיצומה של מערכת הבחירות יוביל לפוליטיזציה חמורה ולהטלת אפקט מצנן על המשטרה.

בהודעה חריפה שהוגשה לבית המשפט העליון בתגובה לעתירות של התנועה למען איכות השלטון וגופים ציבוריים נוספים נגד הכנסת ושר המשפטים, מפרטת בהרב-מיארה את שלל הסכנות הגלומות במהלך. העתירות מבקשות מבג"ץ לעצור לאלתר את מינוי מנהל המחלקה לחקירות שוטרים ואת הממונה על התיאום, תפקיד חדש לחלוטין שנוצר במסגרת תיקון פקודת המשטרה, שנועד לאפשר שליטה ממשלתית ישירה. התיקון, המכונה במערכת אכיפת החוק תיקון 45, מנתק למעשה את המחלקה ממערך התביעה הפלילית הכללית ומכפיף אותה בפועל ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו.

היועצת המשפטית טוענת בנחרצות כי אין כל הצדקה משפטית או עניינית לביצוע מחטף של מינויים כה רגישים ובכירים דווקא בתקופת בחירות סוערת. לדבריה, הותרת המינויים של בכירי האכיפה בידי ממשלת מעבר יוצאת תיצור באופן בלתי הפיך עובדות מוגמרות בשטח ותכבל לחלוטין את ידיה של הממשלה הבאה שתקום. קביעה זו נשענת על כך שמנהל המחלקה לחקירות שוטרים ממונה לפי התיקון לקדנציה ארוכה של שש שנים, ואילו הממונה על התיאום ממונה לקדנציה של שלוש שנים. המשמעות היא ששרים עתידיים ימצאו את עצמם עובדים מול מנהלים בעלי זיקה פוליטית מובהקת לשר היוצא.

צילום: לוין. דורש ליישם את החוק החדש [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

שליטה פוליטית בוועדת האיתור

חלק ניכר מהתנגדות היועצת, כפי שהוגשה לבג"ץ על-ידי מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, מתמקד בהרכב הפגום של הוועדה שתבחר את בכירי המחלקה. מתוך חמישה חברי הוועדה הממנה, שלושה חברים נתונים להשפעה מהותית, ישירה או עקיפה, של שר המשפטים. בין החברים המרכזיים נמצאים מנכ"ל משרד המשפטים, איש אמונו של השר המשמש כיושב-ראש הוועדה, וכן נציג ציבור נוסף שמונה על-ידי נציב שירות המדינה אולם הומלץ באופן ספציפי על-ידי מנכ"ל משרד המשפטים לבקשת השר. רוב אוטומטי זה מבטיח כי בחירת בעלי התפקיד תיעשה על-פי שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים.

העובדה שבראש הוועדה הרגישה יושב איש אמונו המובהק של שר המשפטים מאפשרת לו מוטת שליטה נרחבת על ניהול סדר יומה של הוועדה ועל קצב הליכי המינוי. מעבר לכך, החוק החדש מסמיך את הוועדה לפעול באופן חוקי גם בהרכב חסר של שלושה חברים בלבד. נוצר מצב אבסורדי בו הוועדה יכולה לדון במינויים של גורמי אכיפה בכירים, או אף בפיטוריהם של קצינים בכירים, כאשר כל הנוכחים בחדר הדיונים הם בעלי זיקה פוליטית ישירה לשר הנוכחי, ללא כל גורם מאזן או בקרה חיצונית בלתי תלויה.

היועצת חושפת במסמך המשפטי כי הליכי המינוי של נציג הציבור בוועדה קודמו בצורה חפוזה ומהירה באופן שמעורר תמיהות קשות. בתאריך 17.06.26 שיגר מנכ"ל משרד המשפטים מכתב לנציב שירות המדינה ובו שם של מועמד יחיד שברצונו למנות. הנציב ראיין את אותו מועמד בתאריך 21.06.26 ואישר את המינוי כבר בתאריך 23.06.26, עוד לפני שהלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה קיבלה לידיה את המסמכים או הספיקה לבחון את שאלת ניגוד העניינים והתאמת המועמד לתפקיד לעומק הנדרש.

אפקט מצנן על חוקרי המשטרה

הקמת היחידה החדשה תוך כדי מערכת הבחירות נועדה לטענת המדינה להחליף את המחלקה הקיימת בגוף שנתון לחלוטין לשליטה פוליטית הדוקה. מינוי בכירים הנגועים בזיקה פוליטית משמעותית בתקופה זו ייצור אפקט מצנן ופחד ממשי בקרב שוטרים ותובעים שאמורים לנהל חקירות רגישות מול גורמי שלטון. מדובר במהלך שיפגע באופן אנוש בעקרונות יסוד דמוקרטיים של אכיפת חוק שוויונית, מקצועית ונטולת פניות. קציני משטרה שיידעו כי גורלם המקצועי נתון בידי גוף פוליטי עלולים להירתע מביצוע עבודתם נאמנה מחשש לנקמנות של הדרג הנבחר.

נוסף על כך, בתקופת בחירות סוערת למשטרת ישראל יש תפקיד קריטי ומהותי במיוחד בשמירה על הסדר הציבורי במדינה, הגנה על חופש המחאה הפוליטית והבטחת קיום תקין של מערכת הבחירות ללא הפרעות ואלימות. הפיכת המחלקה לחקירות שוטרים לגוף הנתון למרותם של פוליטיקאים, בדיוק בזמן הרגיש בו היא אמורה לפקח באופן עצמאי על עבודת השוטרים באירועי חיכוך אלו, מהווה סכנה מוחשית לעצם קיומו של ההליך הדמוקרטי.

היועצת מדגישה בטיעוניה כי אין כל דחיפות מעשית בביצוע המינויים החדשים ואין כל סכנה אמיתית להיווצרות חלל שלטוני או פגיעה בתפקוד השוטף של מערכת המשפט. כיום המחלקה לחקירות שוטרים מנוהלת באופן תקין על-ידי משנה למנהלת המחלקה, עובד פרקליטות בכיר בעל 25 שנות ניסיון במערכת המכהן במחלקה עצמה כ-15 שנים. הוא יכול להמשיך למלא ללא קושי את מקומה של מנהלת המחלקה היוצאת, אשר סיימה את תפקידה כדין בתאריך 30.04.26, וזאת עד לכינון ממשלה חדשה ויציבה בישראל.

צילום: סעדה. הוביל את החקיקה החדשה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

חריגה מכללי ריסון של ממשלת מעבר

פסיקת בית המשפט העליון לאורך עשרות שנים אוסרת ככלל על ביצוע מינויים קבועים לתפקידים ציבוריים בכירים בתקופת כהונתה של ממשלת מעבר, אלא אם קיים צורך חיוני ודחוף שאי מענה עליו יפגע באינטרס ציבורי כבד משקל. במקרה הנוכחי, מבהירה היועצת, לא רק שאין כל צורך חיוני, אלא שהמינויים נועדו אך ורק כדי לקבוע עובדות מוגמרות בשטח שישרתו אינטרס פוליטי מפלגתי צר על פני האינטרס הציבורי הכללי של שמירה על ניטרליות.

על אף שהתיקון לחוק עצמו מקנה לכאורה לשר המשפטים סמכות לבצע את המינויים בתוך חודש ימים מפרסום החוק, היועצת המשפטית מבהירה לבית המשפט כי סמכות זו כפופה תמיד להלכות החוקתיות בדבר איפוק וריסון של ממשלות יוצאות. כל סמכות מינוי ציבורית צריכה להיות מופעלת במתחם הסבירות, והניסיון השקוף לבצע מינויים פוליטיים בהולים תחת חסות התיקון לחוק אינו עומד במבחן סבירות זה ומהווה עקיפה בוטה של הלכות בית המשפט העליון. השופט קבע בשורת פסקי דין קודמים כי יש להימנע ממחטפים שלטוניים, ופסקי דין אלו מחייבים גם כעת.

את חוסר הדחיפות האמיתי ניתן לראות גם בקצב העבודה של משרד המשפטים עצמו לאורך החודשים האחרונים. קול קורא לתפקיד המנהל פורסם לראשונה בתאריך 25.06.26, והמועד האחרון להגשת מועמדויות כבר נדחה שלוש פעמים ברציפות מסיבות לא ברורות עד לתאריך 16.08.26. קול קורא לתפקיד הממונה טרם פורסם כלל לציבור עד לעצם היום הזה. התנהלות מרושלת זו מוכיחה בעליל כי הליכי המינוי מצויים בשלבים ראשוניים מאוד, דבר המחזק משמעותית את הדרישה המשפטית לעצור אותם לאלתר בצו ביניים מחמיר שימנע נזק בלתי הפיך ליחידה.

בסיכום העמדה המקיפה מבקשת היועצת מבית המשפט הגבוה לצדק להתערב בדחיפות הראויה ולהוציא את צו המניעה בטרם מדינת ישראל תעמוד בפני שוקת שבורה בכל הנוגע לשלטון החוק. השלמת הקמת הוועדה הפוליטית וקידום המינויים לתפקידים הרגישים ביותר במערכת אכיפת החוק הישראלית מנוגדים חזיתית לעקרונות היסוד של המשפט הפלילי ולדיני הבחירות המקובלים. הפגיעה העתידית באמון הציבור במערכת הצדק היא כה חמורה ועמוקה עד שאינה משאירה כל מקום לשיקול דעת אלא מחייבת התערבות שיפוטית אקטיבית ומיידית.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מספרי הליכים: בג"ץ 35011-06-26, בג"ץ 36478-07-26, בג"ץ 6844-07-26
העותרים: התנועה למען איכות השלטון בישראל, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, קהילה אקדמית למען החברה בישראל - בשער, 23 ניצבים וניצבים בדימוס, לשכת עורכי הדין בישראל
המשיבים: כנסת ישראל, הוועדה המשותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי, היועצת המשפטית לכנסת, שר המשפטים, היועצת המשפטית לממשלה