30 בספטמבר מתקרב: ארה"ב יוצאת מעירק ובגדד נערכת לכיתור המיליציות

עירק מתקרבת ל-30 בספטמבר - תאריך שעשוי להפוך לנקודת מפנה במאבק על השליטה בנשק במדינה. מצד אחד, ארה"ב כבר החלה בהוצאת כוחות וציוד מארביל ונערכת להשלים עד אותו מועד את נסיגתה הצבאית מעירק. מצד אחר, ממשלת בגדד קבעה את 30 בספטמבר גם כמועד האחרון לריכוז הנשק בידי המדינה - ונערכת לצעדים ממשיים נגד הפלגים החמושים שיסרבו לציית.

לפי דיווח AP, הצבא האמריקני החל לפני כשלושה שבועות בצמצום נוכחותו בארביל. גורם אמריקני אישר כי וושינגטון עדיין מתכוונת להשלים את הוצאת כוחותיה מעירק עד סוף ספטמבר, בהתאם להסכמות בין המדינות. ראש ממשלת עירק, עלי פאלח א-זיידי, חזר השבוע והגדיר את 30 בספטמבר כ"מועד הקבוע והסופי" לסיום המשימה הצבאית של הקואליציה ולהשלמת יציאת כוחותיה.

החיבור בין שני התהליכים אינו מקרי. במשך שנים הציגו מיליציות פרו-אירניות את הנוכחות האמריקנית כאחת ההצדקות להמשך החזקת נשק מחוץ לשליטת המדינה. עם השלמת הנסיגה תוכל בגדד לטעון כי גם הטיעון הזה פקע - וכי אין עוד הצדקה להמשך קיומם של כוחות חמושים עצמאיים.

צילום: אתר של כוחות הגיוס העממיים שהותקף בעירק [צילום: פאריד עבדולוואהד/AP]

כיתור במקום הסתערות

במקביל נחשפה תוכנית הפעולה של ממשלת עירק ליום שאחרי פקיעת המועד. לפי "א-שרק אל-אווסט", בהסתמך על מקורות עירקיים, הממשלה מתכננת להציב כוחות צבא, לוחמי היחידה ללוחמה בטרור ויחידות עילית סביב מוקדי הפעילות המרכזיים של המיליציות, כדי להגביל את תנועת הנשק והאספקה אליהם ומהם.

שני מוקדים נמצאים במרכז התוכנית: ג'ורף א-סח'ר, מדרום לבגדד, הנחשב למעוז של כתאיב חיזבאללה, וג'ורף א-נדאף - מעוז של תנועת א-נוג'בא. לפי המקורות, הכוחות אינם אמורים בשלב הראשון לפרוץ למפקדות או לפתוח בעימות ישיר, אלא להציב מחסומים ולפקח על הכניסות והיציאות, תוך ניסיון למנוע העברת נשק - ובייחוד טילים וכטב"מים.

המטרה היא לצמצם בהדרגה את חופש הפעולה של מוקדי הכוח החמושים ולא להיגרר מיד לעימות. לפי "א-שרק אל-אווסט", גורמים אירניים מנסים לעכב את המהלך או לדחותו, בעוד בגדד גיבשה מתווה שנועד לצמצם את הסיכון להתנגשות צבאית ישירה.

צילום: אתר של כוחות הגיוס העממיים שהותקף בעירק [צילום: פאריד עבדולוואהד/AP]

המעוז של כתאיב חיזבאללה

ג'ורף א-סח'ר תופס מקום מרכזי במיוחד במאבק. האזור, מדרום לבגדד, נמצא במשך שנים בשליטת כתאיב חיזבאללה ונחשב לאחד ממוקדי הכוח הרגישים ביותר של המיליציות הפרו-אירניות בעירק. לפי עדויות שפורסמו בחודשים האחרונים, אזרחים שנעקרו מהאזור לפני יותר מעשור עדיין מתקשים לשוב לבתיהם, והשליטה הביטחונית בו נותרה בידי אנשי המיליציה.

המשמעות של כיתור האזור חורגת אפוא מהצבת מחסומים. אם הממשלה תצליח לשלוט בתנועה אל ג'ורף א-סח'ר וממנו ולפקח על העברת טילים, כטב"מים וציוד, היא תתחיל לכרסם בפועל בעצמאות המבצעית של אחת המיליציות החזקות במדינה.

עם זאת, עצם ההחלטה שלא להיכנס בכוח למפקדות מלמדת גם על מגבלותיה של בגדד. כתאיב חיזבאללה וא-נוג'בא אינן ארגונים שוליים, אלא מסגרות חמושות בעלות כוח צבאי ופוליטי וקשרים עמוקים עם אירן. ניסיון לפרקן בכוח עלול לגרור את עירק לעימות פנימי שהממשלה מבקשת להימנע ממנו.

צילום: אתר של כוחות הגיוס העממיים שהותקף בעירק [צילום: פאריד עבדולוואהד/AP]

שני שעונים מתקתקים

30 בספטמבר הופך בכך לתאריך בעל משמעות כפולה: מצד אחד אמורה להסתיים הנוכחות הצבאית האמריקנית, ומצד אחר אמור לפקוע המועד האחרון שנתנה הממשלה לפלגים החמושים למסירת נשקם.

הנסיגה האמריקנית מסירה גם מכשול פוליטי מרכזי שעמד בפני ממשלות עירק הקודמות. כל עוד כוחות ארה"ב נותרו במדינה, יכלו הפלגים לטעון שהם מחזיקים בנשק במסגרת "התנגדות לכיבוש". לאחר יציאת האמריקנים תוכל בגדד להציב משוואה פשוטה הרבה יותר: הצבא הזר איננו - ולכן גם לנשק עצמאי אין עוד הצדקה.

השאלה הגדולה היא אם המיליציות יקבלו את המשוואה הזאת. מהלכיה של ממשלת עירק בשבועות הקרובים יקבעו אם 30 בספטמבר יהיה רק תאריך בלוח השנה - או תחילתו של שינוי ממשי במאזן הכוחות בין המדינה לבין המערך הפרו-אירני.