מחקר גנטי רחב במיוחד מרחיב משמעותית את מפת הגנים הקשורים לסרטן שלפוחית השתן. החוקרים זיהו 70 אזורים בלתי תלויים בגנום שנקשרו לסיכון למחלה, ובהם 43 אזורים שלא היו מוכרים קודם לכן.
המחקר פורסם (8.8.26) ב-Nature Communications והובל בידי חוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארצות הברית בשיתוף עשרות מוסדות מחקר. הוא כלל 32,470 חולים בסרטן שלפוחית השתן וכ-1.75 מיליון בני אדם ללא המחלה ממספר אוכלוסיות.
נבנה ציון סיכון תורשתי
על בסיס 70 האזורים הגנטיים בנו החוקרים ציון סיכון תורשתי שנועד לרכז את השפעתם של השינויים השונים למדד אחד. כל עלייה של סטיית תקן אחת בציון לוותה בעלייה של 63% בסיכון היחסי לסרטן שלפוחית השתן.
כאשר הוסיפו את הציון הגנטי למודל שכלל גורמי סיכון מוכרים, השתפרה יכולת ההבחנה שלו במדד AUC מ-0.71 ל-0.75. מדובר בשיפור ממשי, אך עדיין לא ברמה שמאפשרת להפוך את הבדיקה לכלי סקר קליני מוכן לשימוש.
במילים אחרות, הגנטיקה מוסיפה מידע - אבל עדיין אינה יכולה לומר לבדה מי יחלה ומי לא.
החיבור בין תורשה לעישון
אחד הממצאים המעניינים ביותר נמצא באזור 15q25.1, שבו נמצא הגן CHRNA3. הגן משתתף במערכת הקולטנים לניקוטין וכבר נקשר במחקרים קודמים להתנהגות עישון.
החוקרים זיהו גרסה גנטית המשפיעה על יציבות ה-RNA של CHRNA3 ונמצאה קשורה לסיכון לסרטן שלפוחית שתן החודר לשריר בקרב מעשנים פעילים. הממצא מציע שתורשה עשויה להשפיע על הסיכון למחלה לא רק דרך תהליכים בתוך רקמת השלפוחית עצמה, אלא גם באמצעות מאפיינים הקשורים לחשיפה לעשן טבק.
ניתוחים נוספים הראו שהגנים שסומנו במחקר מרוכזים בין היתר במסלולים הקשורים לפירוק חומרים זרים בגוף ולהתנהגות עישון. התמונה העולה היא של מחלה שבה הסיכון מושפע משילוב בין תורשה לבין גורמים סביבתיים.
43 אזורים חדשים מרחיבים את מפת המחלה
המשמעות של גילוי 43 אזורים חדשים אינה שכל אחד מהם הוא "גן לסרטן". מרבית האזורים הגנטיים שנמצאים במחקרי אסוציאציה משפיעים על הסיכון בשיעור קטן, ולעיתים הם פועלים באמצעות בקרה על גנים אחרים ולא באמצעות שינוי ישיר בחלבון.
הערך של מחקר רחב כל כך הוא ביכולת לזהות דפוסים שלא היו נראים במדגמים קטנים יותר. כאשר מצטברים עשרות סמנים כאלה, אפשר להתחיל לזהות מסלולים ביולוגיים משותפים ולהבין טוב יותר מדוע אנשים מסוימים רגישים יותר להשפעתם של גורמי סיכון סביבתיים.
סרטן שלפוחית השתן הוא אחד הגידולים הממאירים השכיחים, ועישון הוא גורם סיכון מרכזי למחלה. לכן האפשרות לשלב בעתיד מידע גנטי עם גיל, מין והיסטוריית עישון עשויה לסייע בזיהוי אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה במיוחד.
יישום כזה יכול, עקרונית, לשמש בעתיד לקביעת מי עשוי להפיק תועלת ממעקב הדוק יותר. אלא שהמחקר הנוכחי עדיין אינו מספק בסיס להמלצה כזו.
לא בדיקת סקר מוכנה
המחקר הוא בעיקר מחקר אסוציאציה גנטי. העובדה שגרסה מסוימת שכיחה יותר אצל חולים אינה מוכיחה שהיא לבדה גורמת לסרטן, ובוודאי אינה אומרת שכל מי שנושא אותה יחלה.
גם ציון הסיכון שנבנה במחקר עדיין אינו מדויק מספיק לשימוש עצמאי. שיפור מ-AUC של 0.71 ל-0.75 הוא בעל משמעות מחקרית, אך משאיר חפיפה גדולה בין אנשים שיחלו לבין אנשים שלא יחלו.
לכן אין כיום בסיס לבדיקת דם או בדיקת דנ"א שתשתמש ב-70 הסמנים האלה כדי לבצע סקר של כלל הציבור.
השלב הבא - להפוך סטטיסטיקה לביולוגיה
האתגר כעת הוא להבין אילו מן האזורים החדשים אכן משפיעים ישירות על התפתחות סרטן שלפוחית השתן, אילו מהם פועלים באמצעות עישון או חשיפות אחרות, ואילו יכולים להפוך בעתיד למטרות לטיפול או למניעה.
הממצא סביב CHRNA3 ממחיש את הכיוון: במקום לראות בגנים ובסביבה שני עולמות נפרדים, המחקר מצביע על אפשרות שהשניים משתלבים זה בזה - הנטייה הגנטית יכולה להשפיע על האופן שבו אדם נחשף לגורם סיכון, והחשיפה בתורה משפיעה על הסיכון למחלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה