בג"ץ דחה את העתירה להתערבות בחקירת פרשת הדלפות שדה תימן

בית המשפט העליון דחה את הדרישה להתערבות חריגה בניהול חקירת ההדלפות ממתקן שדה תימן, וסירב לכפות על המשטרה פעולות חקירה ספציפיות. דעת הרוב קבעה כי פרקליט המדינה רשאי ללוות את התיק, ושללה משר המשפטים זמן נוסף למינוי מפקח חיצוני.

ההכרעה התקבלה במסגרת עתירה מנהלית (בג"ץ 65416-03-26), שהוגשה על-ידי ארגון בחרנו בחיים ואחרים נגד שר המשפטים וגורמי אכיפה נוספים. העתירה נידונה בפני הרכב שכלל את הנשיא יצחק עמית, השופט דוד מינץ והשופט חאלד כבוב, אשר בחנו את התנהלות רשויות האכיפה בחודשים האחרונים. התיק הנוכחי מהווה חוליה נוספת בשרשרת הליכים משפטיים סביב פרשת הדלפת הסרטון ממתקן המעצר. בחודש נובמבר אשתקד התיר בית המשפט לשר המשפטים למנות עובד מדינה בכיר כמפקח על החקירה, אולם בהמשך פסל את שתי בחירותיו של השר בשל חוסר עמידה במגבלות הריחוק הנדרשות.

הסרת המניעות מפרקליט המדינה וסיום החקירה

הנשיא עמית, שכתב את פסק הדין העיקרי שאליו הצטרף השופט כבוב, ניתח ארוכות את השתלשלות האירועים מאז ביטול המינויים. לדבריו, אי-אפשר להתעלם מההתפתחויות המשמעותיות שאירעו במהלך חודשי החקירה, אשר נוהלה תחת אישור ופיקוח הדרגים הבכירים ביותר במשטרת ישראל, לרבות המפכ"ל אישית. בתחילת חודש פברואר השנה הודיעו גורמי החקירה כי סיימו את פעולותיהם בתיק הסבוך.

השופט קבע כי מסקנות אלו, שגובו בחוות דעת עדכנית של יועצת משרד המשפטים מתחילת חודש מרס, משנות את התמונה המשפטית מן היסוד. "התשתית העובדתית העדכנית מבהירה כי פרקליט המדינה לא היה מעורב כלל באירועים הרלוונטיים ואף לא נדרש למסור עדות בפרשה", הדגיש הנשיא עמית בפסק דינו. הוא ציין כי התשתית מקיפה ומעמיקה לאין שיעור מזו שעמדה בבסיס חוות הדעת הראשונית. לפיכך, בית המשפט קבע כי המניעות הוסרה באופן תקין, והדגיש כי "בית המשפט אינו משמש כשופט חוקר ואינו מחליף את שיקול דעתן המקצועי של רשויות האכיפה המופקדות על ניהול ההליך הפלילי".

ביקורת חריפה על השר ודחיית טענות העותרים מחמת שיהוי

חלק מרכזי מנימוקי דעת הרוב הוקדש להתנהלותו של שר המשפטים. השופטים ציינו כי חרף העובדה שההרכב הקודם הציע לשר לפנות בבקשה שבית המשפט עצמו ימנה את הגורם המלווה, השר התעלם מכך ולא קידם כל חלופה שעומדת בתנאי הדין. שופטי הרוב קבעו כי שתיקה וקיפאון אלו שומטים את הקרקע תחת דרישתו הנוכחית לקבל זמן נוסף.

הנשיא עמית התריע מפני הסכנה לעצמאות מערכת אכיפת החוק. "התניית המשך והשלמת החקירה במינוי מפקח על-ידי שר המשפטים מקנה לו כוח דה-פקטו להשפיע על קצב החקירה, על כיווניה ואף על עצם קיומה", פסק הנשיא עמית בנחרצות. מהלך כזה, נקבע בפסק הדין, סותר חזיתית את השאיפה למנוע פוליטיזציה של חקירות פליליות. בנוסף, הנשיא עמית מתח ביקורת על תזמון העתירה, וציין כי העותרים נזכרו לדרוש מפקח רק לאחר שהחקירה כבר הסתיימה והניבה מסקנות שלא תאמו את עמדתם. משכך, נקבע כי דרישתם נגועה בשיהוי ניכר.

דעת המיעוט: חקירה נטולת פיקוח אינה יכולה להכשיר את עצמה

מנגד, הציג השופט מינץ תפיסה הפוכה וקבע בדעת מיעוט כי יש לקבל את העתירה בחלקה ולהוציא צו על-תנאי שיחייב את השר לממש את סמכותו. לגישתו, פסיקות העבר התבססו על הבנה מערכתית כי הפרשה מתאפיינת ברגישות מוסדית יוצאת דופן - שכן היא עוסקת בחשדות חמורים בדבר מעורבות של ראשת מערכת האכיפה בצה"ל בהדלפות לתקשורת ובמסירת מידע כוזב לבית המשפט.

השופט מינץ דחה את הטענה שסיום החקירה מייתר את הצורך במפקח עצמאי. "מינוי גורם מפקח חיצוני למערך הייעוץ המשפטי לממשלה ובכירי הפרקליטות היה לא רק מובן מאליו, אלא תנאי הכרחי ליצירת תשתית מהימנה ונטולת מראית עין של ניגוד עניינים", התריע מינץ בחוות דעתו. הוא הוסיף כי "כל אימת שלא התקיימה חקירה תחת הפיקוח הנאות, לא ניתן לומר שהתשתית לקביעת מניעותו של פרקליט המדינה התעדכנה". מינץ סיכם וכתב כי גרירת רגליים פוליטית אינה עילה להתעלמות מפסיקות בג"ץ קודמות, וסירב לייחס לעותרים כל שיהוי אובייקטיבי בגין מחדלי השר.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
סוג ומספר הליך: בג"ץ 65416-03-26
הצדדים: בחרנו בחיים ואח' נגד שר המשפטים ואח'
שופטים: הנשיא יצחק עמית, השופט דוד מינץ, השופט חאלד כבוב