הדיון נמשך בפני דיין יחיד - והפרוטוקול לא תיעד זאת

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, קיבל חלקית תלונה נגד בית דין רבני, לאחר שקבע כי פרוטוקול הדיון לא שיקף שינוי מהותי שאירע במהלכו: חלק מן הדיון התקיים בפני אב בית הדין בלבד, ורק בהמשך שבו יתר חברי ההרכב למעמד הקניין ולאישור הסכם הגירושין. בהחלטה שפורסמה (5.8.26) הדגיש קולה כי שינוי בהרכב הדיינים אינו פרט טכני, אלא עניין שחובה לתעד במדויק בפרוטוקול.

התלונה: דיון בצו הרחקה הפך להסכם גירושין

המתלוננת פנתה לבית הדין במסגרת בקשה למתן צו הרחקה. לטענתה, במהלך הדיון השתנה אופיו של ההליך והוא הפך למשא-ומתן לקראת הסכם גירושין כולל. לדבריה, הופעל עליה לחץ לחתום על ההסכם, חלק מן הדיון התקיים בפני אב בית הדין בלבד ללא הסכמתה, סופר הדיינים עזב את האולם והפרוטוקול נכתב בכתב יד. למרות טענות אלה, למחרת ניתן להסכם תוקף של פסק דין שנחתם בידי שלושת חברי ההרכב.

הטענה המרכזית של המתלוננת הייתה אפוא כפולה: לא רק שהדיון סטה מן המטרה שלשמה נקבע, אלא שגם הדרך שבה התנהל לא זכתה לתיעוד מלא, באופן שמקשה לברר בדיעבד מי מן הדיינים נכח בכל שלב ומה בדיוק התרחש באולם.

תגובת אב בית הדין: הצדדים כבר הגיעו להסכמות

אב בית הדין דחה את טענות המתלוננת. לדבריו, הצדדים היו מיוצגים והודיעו כבר בתחילת הדיון כי הגיעו להסכמות. ההסכם נוסח ונחתם על ידם, ושלושת חברי ההרכב נכחו במעמד הקניין ובאישור ההסכם, ולאחר מכן נתנו לו תוקף של פסק דין.

עוד טען אב בית הדין כי טענות המתלוננת הועלו בשיהוי, וכי הן כבר נדונו במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים לביטול ההסכם ואף נדחו בהחלטות בית הדין.

הנציב: אכן היה שינוי בהרכב - והוא לא נרשם

קולה קבע כי מן החומר שבפניו עולה שבמהלך הדיון אכן חל שינוי בהרכב הדיינים. חלק מן הדיון התקיים בפני אב בית הדין בלבד, ולאחר מכן שבו יתר חברי ההרכב לצורך מעמד הקניין ואישור ההסכם. אלא שהשתלשלות זו לא תועדה בפרוטוקול.

לדברי הנציב, פרוטוקול אינו אמור לשקף רק את תוצאת הדיון או את ההסכמות שהושגו, אלא את מהלך הדיון עצמו. לכן, כל שינוי בהרכב הדיינים, המשך הדיון בפני דיין יחיד וחזרת יתר חברי ההרכב צריכים להירשם באופן מפורש.

התיעוד הוא חלק מתקינות ההליך

קולה הדגיש כי חובת התיעוד נועדה להבטיח שקיפות, ודאות ואמון ציבורי. כאשר אין רישום מלא, נוצר פתח למחלוקות בדיעבד בשאלה מי נכח, מי שמע את הצדדים ובאיזה שלב התקבלו ההחלטות או ההסכמות.

הנציב קבע כי תיעוד מלא ומדויק של הרכב הדיינים חיוני במיוחד כאשר הדיון משתנה תוך כדי התנהלותו. בית הדין אינו יכול להסתפק בפרוטוקול שמציג את השורה התחתונה בלבד, אם בדרך אליה השתנה ההרכב או התקיימו שלבים שונים בפני דיינים שונים.

טענות הלחץ נותרו מחוץ להכרעת הנציב

לצד קבלת התלונה בעניין התיעוד, קולה לא הכריע בטענות המתלוננת שלפיהן הופעל עליה לחץ פסול לחתום על הסכם הגירושין. הוא קבע כי טענות אלה, כמו יתר הטענות הנוגעות לעצם ההסכם ולהתנהלות שהובילה אליו, מצויות בלב ההליך המשפטי שמתנהל ממילא בבית הדין במסגרת התביעה לביטול ההסכם. לכן הן אינן נמצאות בסמכות הנציבות.

התוצאה: התלונה התקבלה בחלקה

בסיכומו של דבר מצא קולה את התלונה מוצדקת בחלקה, בכל הנוגע לאופן תיעוד הדיון בפרוטוקול. ההחלטה אינה קובעת כי הסכם הגירושין נכפה על המתלוננת או כי נפל פגם בתוקפו, אלא מתמקדת בנקודה דיונית ברורה: הפרוטוקול לא שיקף את מהלך הדיון כפי שאירע בפועל.

השורה התחתונה היא שגם בבית הדין הרבני, כמו בכל ערכאה שיפוטית, הפרוטוקול אינו עניין טכני. הוא הזיכרון הרשמי של ההליך. כאשר הרכב הדיינים משתנה באמצע הדיון והדבר אינו נרשם, נפגעת היכולת לבדוק בדיעבד מה בדיוק התרחש - וזו כבר פגיעה בשקיפות ובאמון בהליך השיפוטי.