לא רק גיל האם חשוב מבחינה גנטית. מחקר רחב במיוחד מצא כי ככל שהאב מבוגר יותר בעת ההתעברות, כך גדל מספר המוטציות החדשות שמקורן בו ועוברות לילד. המחקר מצא גם מספר מעט גבוה יותר של מוטציות אצל תינוקות שנולדו בעקבות טיפולי הפריה מסייעת, ואף זיהה הבדלים בין שלבים ושיטות שונות של הטיפול.
המחקר, שפורסם (7.8.26) ב-Nature Medicine, התבסס על ריצוף גנום מלא של 24,030 בני אדם מ-7,851 משפחות בסין, ובהן 8,328 תינוקות שנולדו חיים. החוקרים זיהו כ-419 אלף מוטציות חדשות - שינויים בדנ"א שלא נמצאו אצל ההורים אלא נוצרו בתאי הזרע, בביצית או בשלבים הראשונים שלאחר ההפריה. בממוצע נמצאו כ-61.6 מוטציות כאלה בכל תינוק.
כל שנה בגיל האב הוסיפה כמוטציה אחת
ההשפעה הבולטת ביותר הייתה של גיל האב. לאחר שהחוקרים הביאו בחשבון גם את גיל האם, כל שנה נוספת בגיל האב בעת ההתעברות לוותה בממוצע בתוספת של 1.06 מוטציות חדשות שמקורן בו. לעומת זאת, כל שנה נוספת בגיל האם לוותה בכ-0.38 מוטציות שמקורן בה.
ההבדל אינו מפתיע מבחינה ביולוגית. תאים שמהם נוצרים תאי זרע ממשיכים להתחלק במהלך חייו של הגבר, וכל חלוקה נוספת יוצרת הזדמנות לטעויות העתקה בדנ"א. אצל נשים מסלול התפתחות הביציות שונה, ולכן גם סוגי המוטציות והאופן שבו הן מצטברות עם הגיל שונים.
חשוב להדגיש שמוטציה חדשה אינה שם נרדף למחלה. רוב השינויים הגנטיים החדשים מתרחשים באזורים שבהם אין להם השפעה רפואית ניכרת. המחקר בחן את העומס הכולל של מוטציות ולא מצא שכל מוטציה נוספת גורמת לתוצאה בריאותית שלילית.
גם לאחר טיפולי פוריות נמצאו מעט יותר מוטציות
מתוך המשפחות שנכללו במחקר, 2,232 הרו באמצעות טכנולוגיות רבייה מסייעת. לאחר התאמה לגיל ההורים ולמין התינוק, אצל תינוקות יחידים שנולדו בעקבות טיפולי פוריות נמצאו בממוצע 2.48 מוטציות חדשות נוספות לעומת תינוקות שנולדו לאחר הריון טבעי. כמעט מחצית מן העלייה במוטציות הנקודתיות שנמצאה בקבוצה זו נבעה ממוטציות שהתפתחו לאחר ההפריה, בשלבים מוקדמים מאוד של התפתחות העובר.
החוקרים ניסו לפרק את המושג הרחב "טיפולי פוריות" לשלבים שונים. בהזרקת זרע ישירות לביצית - ICSI - נמצאה תוספת של מוטציות שמקורן באב, בעוד ששימוש בפרוטוקול מסוים של גירוי שחלתי באמצעות חוסמי GnRH לווה במספר גבוה יותר של מוטציות שמקורן אם. החזרת עובר קפוא בשלב הבלסטוציסט לוותה גם במספר גבוה יותר של מוטציות שנוצרו לאחר ההפריה.
עם זאת, גם כאן מדובר בתוספות קטנות במספר המוחלט. לדוגמה, ICSI לווה בכמוטציה נקודתית נוספת שמקורה באב, ובניתוח אחר נמצא כי תינוקות לאחר ICSI נשאו כ-1.6 מוטציות כאלה יותר מתינוקות שנולדו לאחר הריון טבעי.
נמצא גם קשר למשך ההריון ולמשקל הלידה
החוקרים בדקו אם מספר המוטציות שמקורן בהורים קשור גם לתוצאות הלידה. לאחר התאמות סטטיסטיות, כל מוטציה נקודתית נוספת שמקורה באב לוותה בירידה קטנה מאוד במשך ההריון ובמשקל הלידה ובעלייה של כ-2% בסיכוי היחסי ללידה מוקדמת או למשקל לידה נמוך. ההשפעה של מוטציה בודדת הייתה זעירה, אך החוקרים ביקשו לבדוק אם הצטברותן עשויה להסביר חלק מהקשר המוכר בין גיל ההורים לבין תוצאות לידה.
בניתוח סטטיסטי נמצא כי המוטציות שמקורן באב עשויות להסביר כ-13.6% מן הקשר בין גיל ההורים לבין התקצרות משך ההריון וכ-44.7% מן הקשר למשקל לידה נמוך. הנתון האחרון דורש זהירות מיוחדת: טווח אי-הוודאות היה רחב מאוד, ולכן אין לראות ב-44.7% הערכה מדויקת של חלקן של המוטציות.
בטיפולי פוריות התמונה הייתה צנועה בהרבה. המוטציות שמקורן באב הסבירו רק כ-1.3% מן הירידה במשך ההריון וכ-3% מן העלייה בסיכון ללידה מוקדמת שנמצאה בקרב הריונות לאחר טיפולי פוריות. המשמעות היא שעיקר ההבדלים בתוצאות הלידה אינו מוסבר על-ידי המוטציות שנבדקו במחקר.
רלוונטי במיוחד למדינה שבה טיפולי פוריות נפוצים
לישראל יש עניין ברור בממצאים משום שטיפולי הפריה חוץ-גופית נפוצים בה וגיל ההורות עולה. המחקר מזכיר גם כי הדיון בגיל ההורים אינו צריך להתמקד רק בגיל האם: מבחינת היווצרות מוטציות חדשות, לגיל האב הייתה במחקר השפעה מספרית גדולה כמעט פי שלושה מזו של גיל האם.
עם זאת, המחקר אינו מספק סיבה להימנע מטיפולי פוריות או להסיק שהם "מסוכנים גנטית". ההבדל הממוצע שנמצא היה קטן, רוב המוטציות החדשות אינן גורמות למחלה, והמחקר תצפיתי. זוגות שנזקקים לטיפולי פוריות שונים מזוגות אחרים גם במצב הפוריות ובמאפיינים רפואיים נוספים, ולכן קשה להפריד לחלוטין בין השפעת הטיפול לבין הגורמים שהביאו לצורך בו מלכתחילה.
עדיין אין תשובה על ההשפעה ארוכת הטווח
החוקרים בדקו גם מומים מולדים ומדדי התפתחות עד גיל שנה. אף שנמצאו הבדלים מסוימים בין ילדים שנולדו לאחר טיפולי פוריות לבין ילדים שנולדו לאחר הריון טבעי, המוטציות שמקורן בהורים לא הסבירו את ההבדלים שנמצאו במדדי ההתפתחות, ולכן אין מן המחקר בסיס לקבוע שהמוטציות הנוספות גורמות לפגיעה נירולוגית או התפתחותית.
החידוש המרכזי הוא בהיקף המיפוי: המחקר מאפשר לראות בנפרד אילו מוטציות הגיעו מהאב, אילו מהאם ואילו נוצרו רק לאחר ההפריה - ולבחון כיצד גיל ההורים ושלבים שונים בטיפולי הפוריות משפיעים על כל אחד מן המסלולים. כעת נדרשים מחקרים נוספים שיבדקו אם ההבדלים הקטנים שנמצאו במספר המוטציות מתורגמים בכלל להשפעה רפואית משמעותית לאורך חיי הילד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה