מועצת העיתונות לעיתונאים: אל תשתתפו ב"מסיבות עיתונאים" ללא שאלות

מועצת העיתונות והתקשורת בישראל פרסמה השבוע מדריך יישומי חדש לעיתונאים וכלי תקשורת לקראת הבחירות, ובו שורה של כללים והמלצות שנועדו לצמצם שימוש בכלי התקשורת לצורכי תעמולה ולשמור על עצמאותם של העיתונאים מול פוליטיקאים ונושאי משרה.

המדריך אושר במליאת המועצה ב-3 באוגוסט ופורסם ב-10 באוגוסט. הוא גובש בוועדה מיוחדת בראשות הפרופסור יחיאל לימור, יו"ר ועדת האתיקה של המועצה, ובהשתתפות עו"ד ענת סרגוסטי, הפרופסור יורם פרי ודוד ברון. נשיא המועצה הוא המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, הפרופסור חנן מלצר, לשעבר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. המועצה מבהירה כי המסמך נועד להשלים את תקנון האתיקה המקצועית בתקופת בחירות, המתאפיינת ברגישות פוליטית וחברתית גבוהה.

המדריך מבוסס על תקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, ועל עבודות מקצועיות קודמות בתחום אתיקה עיתונאית בתקופות חרום ובחירות. הוא מדגיש כי בכל מקרה של פגיעה בעיתונאים ובאנשי תקשורת, כולל כאלה שאינם אזרחי ישראל, מן הראוי להפגין סולידריות עימם ולסייע להם ככל האפשר.

לא "מסיבת עיתונאים" בלי שאלות

אחת ההוראות הבולטות במדריך עוסקת בפרקטיקה שהפכה נפוצה בשנים האחרונות - אירועים שבהם פוליטיקאים מוסרים הצהרה בפני מצלמות ועיתונאים, אך אינם מאפשרים לשאול אותם שאלות.

המועצה קובעת באופן חד: "אין להשתתף באירועים המכונים 'מסיבת עיתונאים' שבהם לא ניתן להציג שאלות, ואין לכנות אירועים כאלה בשם 'מסיבות עיתונאים'".

המדריך הולך צעד נוסף וקורא לסולידריות בין עיתונאים. אם פוליטיקאי או נושא משרה מנצל מסיבת עיתונאים כדי לתקוף עיתונאי ומסרב להשיב לשאלתו, ממליצה המועצה כי יתר העיתונאים יימנעו מהצגת שאלותיהם שלהם ויחזרו במקום זאת על השאלה שהדובר סירב להשיב עליה.

בכל מקרה של פגיעה בעיתונאים ובאנשי תקשורת, כולל כאלה שאינם אזרחי ישראל, מן הראוי להפגין סולידריות עימם ולסייע להם ככל האפשר.

ההמלצה על "סולידריות" עד כדי הימנעות משאלות או חזרה אחידה על שאלה אחת מחזקת מצד אחד את כוחם של עיתונאים מול פוליטיקאים שמתחמקים משאלות, אך מצד שני היא עלולה לפגוע בגיוון השאלות וביכולת של כל כתב למלא את תפקידו באופן עצמאי.

גם השידור החי נתון למגבלות

כללים מחמירים נקבעו גם באשר לשידורים חיים של פוליטיקאים ונושאי משרה. לפי המדריך, שידור חי של נאום או ראיון יתקיים רק לאחר שהמרואיין פירט מראש את הנושאים שבהם יעסוק והתחייב שלא לסטות מהם, ולאחר שהעורך השתכנע כי אין מדובר בתעמולת בחירות.

אם הפוליטיקאי מפר את הסיכום המוקדם, קובעת המועצה כי ראוי להפסיק את השידור החי ולהסביר לצופים או למאזינים מדוע הופסק.

המדריך מתייחס גם למקרים שבהם מרואיין מנצל ראיון להפצת דברים שאינם אמת או למה שבמועצה מגדירים "הכפשת כלי התקשורת". במקרה כזה ממליצה המועצה להפסיק את הראיון ולהסביר לציבור את הסיבה לכך.

ההנחיה מעוררת קושי בפני עצמה: המונח "הכפשת כלי התקשורת" אינו מוגדר, והענקת האפשרות להפסיק ראיון בשל ביקורת על כלי התקשורת עלולה לטשטש את הגבול בין הגנה מפני השתלחות לבין קטיעת ביקורת לגיטימית של נבחר ציבור על התנהלות עיתונאית, הטיה או חוסר איזון.

גם זכות התגובה, מדגישה המועצה, אינה בלתי מוגבלת. כאשר פוליטיקאי או נושא משרה מנצלים אותה כדי לתקוף את העיתונאי או את כלי התקשורת במקום להשיב לגופו של עניין, אין חובה לשדר את התגובה.

הדרישה להתחייבות מראש של פוליטיקאים שלא לסטות מנושאים מסוימים בשידור חי היא בעייתית מבחינה עיתונאית. היא עלולה לצמצם את הספונטניות של ראיונות וליצור מצב שבו כלי תקשורת "ממסגרים" מראש את השיח באופן שמגביל את היכולת של המרואיין להגיב לנושאים אקטואליים שעולים בזמן אמת.

עיתונאי שפועל בשירות מפלגה - לחל"ת

המדריך קובע גם גבולות לפעילות פוליטית של עיתונאים. עיתונאי המבקש לעבוד או להיות פעיל בשירות מפלגה, במישרין או בעקיפין, חייב לקבל מראש ממקום עבודתו חופשה ללא תשלום, ובתנאי שיקבל קודם לכן את אישורה של ועדת התקנון והאתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת למילוי התפקיד המבוקש.

המועצה אוסרת גם על עיתונאים לשאת על גופם, רכבם או הציוד המקצועי שלהם סמלים המזוהים עם מפלגה או גוף פוליטי. האיסור חל גם על כלי רכב וציוד של אמצעי התקשורת.

הוציא עיתונאי מקבוצת וטסאפ - כולם מתבקשים לעזוב

סעיף חריג נוסף במדריך עוסק בקבוצות וטסאפ שמפעילים פוליטיקאים ונושאי משרה לצורך עידכון כתבים. אם עיתונאי מוצא מקבוצה כזו בידי פוליטיקאי או נושא משרה, קובעת המועצה כי ראוי שכל יתר העיתונאים החברים בקבוצה יעזבו אותה וידווחו על כך לציבור.

ומה באשר להדרת כלי תקשורת מסיקור אירועים מפלגתיים, כגון מפלגת הדמוקרטים שמנעה את כניסת הצוות של ערוץ 14? לכך לא נמצא התייחסות בהנחיות המועצה.

המועצה קוראת גם לצמצם ככל האפשר שימוש במקורות עלומי שם ובכינויים עמומים דוגמת "בכירים" ו"מקורבים", ומדגישה את החובה להקפיד על דיני תעמולת הבחירות ועל הכללים הנוגעים לתעמולה המבוססת על נחזות עמוקה.

במועצה מבקשים מכלי התקשורת להיצמד לעקרונות המדריך בתקופת הבחירות, כחלק מהמאמץ להבחין בין סיקור עיתונאי לבין במה בלתי מבוקרת לתעמולה פוליטית.

אף שהמועצה קוראת לכלל כלי התקשורת להיצמד לעקרונות המדריך, אין מדובר בהוראות בעלות תוקף חוקי כללי. מועצת העיתונות היא גוף של אסדרה עצמית מקצועית, וסמכות מוסדות האתיקה שלה חלה במסגרת החברות והכפיפות למועצה. כלי תקשורת שאינם חברים בה אינם נעשים כפופים למדריך רק משום שהמועצה מבקשת מהם לאמצו.