האוויר נעשה נקי יותר - אבל עשן השריפות מוחק חלק מההישג

מי מחליף את הזיהום שנעלם

(2005-2003) זיהום גבוה יחסית - רובו מתחבורה, תעשיה ומקורות אחרים

↓

הפחתת פליטות במשך השנים

↓

(2019-2017)

החשיפה הכוללת ירדה ב-34.1%

אבל במקביל:

חלקן של השריפות

3.71% ← 8.19%

ובאירועי הזיהום החריגים:

כ-65% מהאירועים שנותרו קשורים כיום לשריפות

שנים של מאבק בזיהום אוויר הצליחו להפחית במידה ניכרת את כמות החלקיקים המזיקים שנשים הרות נושמות - אבל השריפות מתחילות למחוק חלק מן ההישג. מחקר אמריקני רחב במיוחד מצא כי חלקו של עשן שריפות בחשיפה לחלקיקים נשימים זעירים במהלך ההריון יותר מהוכפל בתוך פחות משני עשורים.

המחקר פורסם (7.8.26) בכתב העת Frontiers in Environmental Health והתבסס על 64.5 מיליון לידות ועל נתוני זיהום אוויר מ-2,842 מחוזות בארצות הברית. החוקרים מאוניברסיטת מרילנד שילבו תעודות לידה עם דגמים אטמוספריים שאפשרו להם להפריד בין חלקיקים שמקורם בשריפות לבין זיהום ממקורות אחרים.

הזיהום ירד - חלקן של השריפות זינק

כאשר הושוו השנים 2005-2003 לשנים 2019-2017, החשיפה הממוצעת של נשים הרות לחלקיקי PM2.5 ירדה מ-12.82 ל-8.45 מיקרוגרם למ"ק - שיפור של 34.1%. הסיבה העיקרית הייתה ירידה חדה בזיהום שאינו קשור לשריפות, בין היתר בעקבות הפחתת פליטות מתחבורה, תעשיה ומקורות אחרים.

אלא שבאותו זמן חלקם של מקורות הקשורים לשריפות בחשיפה הכוללת עלה מ-3.71% ל-8.19%. החוקרים חישבו כי העלייה בפעילות השריפות מחקה בממוצע כ-0.22 מיקרוגרם למ"ק מן השיפור שהיה מתקבל אילו תרומת השריפות הייתה נשארת ברמתה בתחילת התקופה.

בימים הקשים השריפות כבר דומיננטיות

התמונה בולטת במיוחד בימים שבהם ריכוז PM2.5 עבר 35 מיקרוגרם למ"ק. החשיפה לאירועים כאלה שמקורם בזיהום שאינו קשור לשריפות צנחה בכ-85%. לעומת זאת, שיעור התינוקות שנחשפו במהלך ההריון לאירועי זיהום חריגים הקשורים לשריפות נותר כמעט ללא שינוי - סביב 14%-15%.

התוצאה היא שינוי במקור הבעיה: שריפות אחראיות כיום לכ-65% מאירועי החשיפה החריגים שנותרו במחקר. כלומר, ככל שהמדינות מצליחות לצמצם מקורות זיהום שניתנים לשליטה באמצעות תקינה ואסדרה, השרפות הופכות לחלק גדול יותר מן הזיהום שהציבור עדיין נושם.

למה זה צריך לעניין גם בישראל

הזווית הישראלית ברורה דווקא משום שהמדינה קטנה וצפופה. שריפה גדולה בהרי ירושלים, בכרמל, בגליל או בשטח פתוח סמוך ליישובים יכולה בתוך זמן קצר לחשוף אוכלוסייה גדולה לעשן, ולעיתים גם מי שנמצאים עשרות קילומטרים ממוקד האש.

המחקר אינו קובע מהי החשיפה של נשים הרות בארץ, אך הוא מדגים תהליך שיכול להיות רלוונטי מאוד גם כאן: אפשר להקשיח תקני פליטה לכלי רכב ולמפעלים ולשפר בהדרגה את איכות האוויר, אך עונת שריפות קשה אחת עלולה ליצור בתוך שעות ריכוזי חלקיקים שהפחתתם אינה תלויה במסנן במפעל או בתקני מנוע.

המשמעות גדלה ככל שהאקלים נעשה חם ויבש יותר ותקופות הסיכון לשריפות מתארכות. מבחינת בריאות הציבור, הדבר עשוי לחייב לא רק כיבוי שריפות אלא גם מערכי התרעה שמביאים בחשבון אוכלוסיות רגישות - ובהן נשים הרות.

למה דווקא PM2.5 מדאיג

PM2.5 הם חלקיקים שקוטרם קטן מ-2.5 אלפיות המילימטר. הם קטנים מספיק כדי לחדור עמוק אל מערכת הנשימה, וחלק מן המרכיבים שלהם יכולים להשפיע גם מעבר לריאות.

המחקר הנוכחי לא בדק אם התינוקות שנחשפו לעשן נולדו מוקדם יותר או במשקל נמוך יותר. עם זאת, מחקרים קודמים קשרו חשיפה לעשן שריפות במהלך ההריון ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך. עשן שריפות מכיל גם חומרים הנוצרים בבעירה בלתי מלאה, ובהם פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים, שנקשרו לעקה חמצונית ולשינויים בתפקוד השליה.

לא כל "עשן השריפות" הגיע משריפות יער

גם כאן נדרשת זהירות. החוקרים לא הצמידו מכשיר מדידה לכל אישה, אלא העריכו את החשיפה לפי מחוז המגורים ודגם של תנועת מזהמים באטמוספרה. שינוי כתובת במהלך ההריון או הבדלים בתוך אותו מחוז עלולים לגרום לכך שהחשיפה האישית הייתה שונה מן האומדן.

גם הקטגוריה שהמחקר מכנה "קשורה לשריפות" אינה מורכבת אך ורק משריפות יער. המודל הסיר גם שריפות חקלאיות ושריפות מבוקרות. החוקרים מסבירים ששריפות היער הן המרכיב הדומיננטי והמנוע העיקרי של העלייה לאורך השנים, אך אין כאן הפרדה מוחלטת בין כל סוגי השריפה.

המסקנה החשובה אינה שעשן השריפות לבדו גורם לתוצאות הריון שליליות, אלא שהצלחתה של מדיניות להפחתת זיהום אוויר עלולה להישחק ככל שהשריפות נעשות מקור מרכזי יותר לחלקיקים המזיקים.