רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מהדקת את הפיקוח על שוק ההלוואות המקוונות בין מלווים ללווים. חוזר חדש שפרסם (10.8.26) הממונה על שוק ההון עמית גל מחייב בעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי להעביר לרשות תמונה מפורטת בהרבה של פעילותם - החל בגובה הריביות ובהיקף האשראי, דרך חובות בפיגור ועד לזהות הלווים והמלווים הגדולים במערכת. החוזר פורסם ב-9 באוגוסט 2026 וייכנס לתוקף כעבור שישה חודשים.
מדובר למעשה בניסיון לתת לרשות השלטונית "לוח מחוונים" מפורט של שוק התיווך באשראי. בניגוד לגוף שמלווה מכספו שלו, מערכת לתיווך באשראי מחברת בין אנשים או גופים המבקשים להשקיע כסף לבין מי שמבקשים ללוות אותו. משום כך, ברשות מדגישים כי הפיקוח נועד להגן לא רק על הלווים אלא גם על ציבור המלווים שכספו מנוהל באמצעות המערכת.
15 גיליונות דיווח - מריבית ועד פיגורים
החוזר קובע מערך של 15 גיליונות דיווח שונים. בין היתר יידרשו החברות למסור נתונים כספיים, מידע על הלוואות חדשות ועל יתרות האשראי, חובות בפיגור, נתוני מלווים, אשראי לפי ענפי המשק ולפי שיעורי ריבית, לווים ומלווים גדולים, עמלות, משיכות כספים, פריסות מחדש של חובות וסולם השוואתי של ביצועי האשראי.
אחת המשמעויות המעשיות היא שהרשות תוכל לקבל תמונה טובה הרבה יותר של המחיר שמשלם הציבור עבור אשראי. בהלוואות חדשות יידרש דיווח על מספר הלווים, סכומי ההלוואות ושיעורי הריבית האפקטיבית, תוך הבחנה בין סוגי ריבית והצמדה, משקי בית ועסקים ומשך ההלוואה. תהיה גם הפרדה בין הלוואות ללא בטוחה, הלוואות כנגד בטוחות והלוואות לדיור.
גם מצב ההלוואות שכבר ניתנו ייכנס תחת זכוכית מגדלת. החברות יידרשו לדווח על יתרות האשראי ועל סוגי הבטוחות, ובין היתר על שווי בטוחות מסוג רכב ונכסים אחרים ועל בטוחות שעליהן קיים שיעבוד משני.

כמה חייבים לא משלמים בזמן
נדבך משמעותי בחוזר הוא המעקב אחר איכות תיק האשראי. המפעילים יידרשו לפרט כמה הלוואות מצויות בפיגור של פחות מ-30 יום, כמה בפיגור שבין 30 ל-90 יום וכמה בפיגור של יותר מ-90 יום. בנוסף יימסר מידע על הלוואות שלא נגבו לאחר הליכי גבייה סבירים. בכך תוכל הרשות לזהות הידרדרות באיכות האשראי עוד לפני שהיא הופכת לבעיה רחבת היקף.
גם שינוי תנאי הלוואה בעקבות קושי של הלווה לא ייעלם בתוך הנתונים הכלליים. החברות יידרשו לדווח כמה הלוואות נפרסו מחדש, מה היקפן הכספי וכמה מהן נקלעו לפיגור נוסף לאחר הפריסה. החוזר מגדיר פריסה מחדש כשינוי מועדי הפירעון לעומת התנאים שנקבעו במקור.
המידע הזה עשוי להיות חשוב במיוחד בתקופות של לחץ כלכלי. זינוק במספר ההלוואות שנפרסו מחדש או בשיעור ההלוואות שחזרו לפיגור לאחר הסדר יכול לשמש סימן מוקדם לכך שחלק מהלווים מתקשים לעמוד בהחזרים.
גם הצד שמעמיד את הכסף ייחשף לפיקוח
הפיקוח החדש אינו מסתפק בצד של הלווים. המערכות יצטרכו לדווח כמה מלווים פעילים בהן, כמה כסף מוחזק עבורם, כמה ממנו הוקצה לאשראי וכמה עדיין ממתין להקצאה. נוסף לכך תדווח התשואה השנתית נטו למלווים - כלומר התשואה לאחר ניכוי העמלות.
הרשות מבקשת גם לזהות ריכוזיות. המפעילים יידרשו למסור מידע מפורט על המלווים הגדולים ביותר, ובכלל זה על 20 המלווים הגדולים, הסכומים שהעבירו למערכת, העמלות ששילמו ויתרת האשראי שלהם.
החוזר מקדיש תשומת לב מיוחדת גם לכספים שמעמידים מפעיל המערכת עצמו או גורמים הקשורים אליו. בכך מבקשת הרשות, בין היתר, לקבל תמונה ברורה יותר של השאלה עד כמה פעילות המערכת נשענת באמת על ציבור המלווים ועד כמה על בעלי עניין הקשורים למפעיל.
כמה זמן לוקח לקבל את הכסף בחזרה
אחד החלקים המעניינים ביותר מבחינת המשקיע הפרטי נוגע למשיכות. המפעילים יצטרכו לדווח כמה מלווים ביקשו למשוך את כספם, מה סכום בקשות המשיכה, כמה כסף נמשך בפועל - ואף כמה ימים חולפים בממוצע בין בקשת המשיכה לבין קבלת הכסף. בנוסף יימסר מידע על 20 בקשות המשיכה הגדולות בתקופת הדיווח.
הנתון הזה חשוב משום שבמערכות תיווך באשראי הכסף שהושקע אינו בהכרח נזיל כמו כסף בחשבון בנק. חלק ממנו כבר הועבר ללווים, ולכן יכולתו של מלווה לקבל את כספו בחזרה תלויה במבנה המערכת ובקצב שבו ניתן לממש או להעביר את ההלוואות.
דיווח פעמיים בשנה
בעלי הרישיונות יידרשו להגיש דיווח חצי שנתי ודיווח שנתי. הדוח על המחצית הראשונה של השנה יימסר בתוך שלושה חודשים מ-30 ביוני, והדוח השנתי בתוך שלושה חודשים מ-31 בדצמבר. הדיווח ייעשה באופן ממוכן ובתבניות שקובעת הרשות.
ברשות מסבירים כי הדיווח התקופתי נועד לאפשר לא רק פיקוח בדיעבד, אלא גם איתור מוקדם של נקודות תורפה בשוק שמתואר בחוזר כחדש ומתפתח ושעדיין קיים לגביו מידע מוגבל.
חשוב לציין כי ברוב המקרים אין מדובר בהעברת פירוט על כל לווה בנפרד, אלא בנתונים מצרפיים לפי פילוחים שקבעה הרשות. עם זאת, כאשר מדובר בלווים ובמלווים הגדולים ביותר, החוזר מחייב דיווח ממוקד יותר.
המשמעות הרחבה של המהלך אינה שהמדינה קובעת את הריבית או את התשואה במערכות הללו, אלא שהיא מבקשת לדעת הרבה יותר על המתרחש בהן. אם המידע ינותח וינוצל באופן שיטתי, הוא יכול לסייע בזיהוי ריביות חריגות, ריכוזיות גבוהה, קשיי נזילות ועלייה בפיגורים - עוד לפני שהסימנים הללו הופכים למשבר אצל מפעיל מסוים או בענף כולו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה