הממשלה פותחת את נכסי התחבורה להקמת מאות אנטנות סלולר

מה מאחורי החלטת הממשלה

• מאות נכסים - בשלב הראשון נכסי חברות תחבורה ממשלתיות
• מחיר מבוסס עלות - ללא רכיב שמטרתו הפקת רווח
• אפשרות לפטור - מלא או חלקי מדמי שימוש
• 60 יום - לגיבוש המלצות בנוגע לתשלומים לרמ"י
• 90 יום נוספים - להבאת ההמלצות למועצת מקרקעי ישראל
• מאז סוף 2024 - אין הסכם גג חדש בין רמ"י לחברות הסלולר
• אין קיצור דרך - חוקי התכנון והקרינה ממשיכים לחול במלואם

הממשלה אישרה (9.8.26) מהלך שנועד לפתוח מאות נכסים ציבוריים נוספים להקמת אנטנות סלולר ולהפחית את העלויות שמקשות כיום על הרחבת הרשתות. בשלב הראשון יוחל ההסדר על מקרקעין המוחזקים בידי חברות תחבורה ממשלתיות, בשל הפריסה הרחבה של נכסיהן לאורך עורקי התחבורה המרכזיים.

המטרה היא להתמודד עם בעיות קליטה, בין היתר בכבישים ובצירי תחבורה, ולהגדיל את מספר האתרים הזמינים לחברות הסלולר. בממשלה מעריכים כי פתיחת הנכסים תסייע גם לפיתוח מערכות תחבורה חכמות, הנשענות על תקשורת סלולרית רציפה ואמינה.

ההחלטה אינה מאפשרת הקמה מיידית של מאות אנטנות. היא מטילה על שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שרת התחבורה ועם מנהל רשות החברות הממשלתיות, לקדם תיקוני חקיקה שיסדירו את העמדת נכסי חברות התחבורה לטובת מתקני שידור.

המדינה לא רוצה להרוויח מהאנטנות

אחד החידושים המרכזיים בהצעה הוא הניסיון להגביל את הסכומים שיוכלו הגופים הציבוריים לגבות מחברות הסלולר. שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, יוכל לקבוע בתקנות תשלום קבוע או תשלום מרבי בעבור השימוש בנכס, ואף לקבוע מקרים שבהם לא ייגבה תשלום כלל.

לפי ההחלטה, התשלום יתבסס על העלויות הכרוכות בהעמדת הקרקע או הנכס ובשימוש בהם ולא יכלול רכיב שמטרתו להפיק רווח. בין היתר ניתן יהיה להביא בחשבון את סוג הנכס, מאפייני מתקן השידור, עלויות המטה והתועלת הכלכלית והחברתית שבהרחבת הכיסוי הסלולרי.

הממשלה מסבירה כי מחירי השימוש בנכסים המתאימים להקמת אנטנות עלו בשל ההיצע המצומצם. לדבריה, התנגדות ציבורית להצבת אנטנות, בין היתר בשל חששות מקרינה ופגיעה נופית, מצמצמת מאוד את מספר האתרים הזמינים ומקשה הן על הקמת מתקנים חדשים והן על שיפור מיקום ותפקוד האנטנות הקיימות. במסמך אף נטען כי נוצר "כשל שוק" המתבטא במחירים גבוהים מהמקובל בתנאי תחרות.

הסכם רמ"י פקע - וההסדר החדש עדיין לא נחתם

חסם נוסף נוגע לקרקעות המנוהלות בידי רשות מקרקעי ישראל. מהצעת ההחלטה עולה כי הסכם הגג האחרון בין רמ"י לבין חברות הסלולר היה בתוקף מתחילת 2020 ועד 31 בדצמבר 2024, ומאז טרם הושלם הסדר חדש.

בין רמ"י לבין חברות הסלולר קיימת מחלוקת על גובה דמי השימוש ועל התנאים שיחולו. לפי הממשלה, מצב זה יוצר אי-ודאות בנוגע לעלות הקמת מתקנים חדשים ולהמשך הפעלתם של מתקנים קיימים ומקשה על קבלת החלטות השקעה. במקרקעין שהוקצו לצד שלישי עלולה חברת הסלולר אף לשלם גם למחזיק בקרקע וגם תשלום נוסף לרמ"י.

לצורך פתרון המחלוקת יוקם צוות שבו יהיו נציגי רמ"י, משרד התקשורת ואגף התקציבים במשרד האוצר. הצוות יידרש בתוך 60 יום לגבש המלצות בנוגע לדמי השימוש שתגבה רמ"י, לרבות אפשרות לפטור מלא או חלקי מתשלום.

גם כאן קובעת ההצעה כי דמי השימוש לא אמורים להתבסס על שווי השוק של הקרקע ולא להיקבע במטרה להפיק רווח. בין השיקולים יהיו העלויות הישירות הכרוכות בטיפול בבקשה, סוג האנטנה, השטח הנדרש, מיקום האתר והאפשרות לשימוש משותף בו. יובאו בחשבון גם אזורים שבהם קיימים פערים בכיסוי או באיכות השירות.

לאחר הגשת המלצות הצוות, יידרש שר הבינוי והשיכון, בתפקידו כיושב-ראש מועצת מקרקעי ישראל, להביא בתוך 90 יום הצעת החלטה המבוססת עליהן לדיון ולהכרעת המועצה. המשמעות היא שהשלמת ההסדרה הכלכלית עשויה להימשך עד חמישה חודשים ממועד החלטת הממשלה, עוד לפני יישום פרטני בשטח.

מנגנון הכרעה במקום התדיינויות ממושכות

תיקוני החקיקה אמורים לכלול גם מנגנון להכרעה במחלוקות בין חברת תחבורה המחזיקה בנכס לבין חברת תקשורת המבקשת להקים בו אנטנה. המנגנון יעסוק בין היתר בטענות למניעה תפעולית, ביטחונית או בטיחותית, ונועד לצמצם עיכובים והתדיינויות משפטיות ממושכות.

במשרד התקשורת רואים במהלך המשך להחלטה שקיבלה הממשלה במרס השנה, שבמסגרתה החלה המדינה להנגיש נכסים של מינהל הדיור הממשלתי להקמת מתקני סלולר. חברות התחבורה נבחרו לשלב הבא משום שהן מחזיקות תשתיות ונכסים בפריסה ארצית, ובמיוחד לאורך צירי התנועה שבהם יש חשיבות לרציפות הכיסוי הסלולרי.

המהלך מתוכנן בהמשך להתרחב גם לגופים ציבוריים נוספים. הממשלה מציגה אותו כחלק ממדיניות רחבה שנועדה להרחיב את היצע הנכסים, להפחית עלויות ולהגדיל את הוודאות לחברות התקשורת.

עם זאת, הממשלה מדגישה כי פתיחת הקרקעות אינה מעניקה לחברות הסלולר מסלול עוקף להקמת אנטנות. כל מתקן יוסיף להיות כפוף לחוק התכנון והבנייה ולהיתרים הנדרשים לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת.

שר התקשורת ח"כ שלמה קרעי מסר כי במשך שנים סובלים אזרחי ישראל מבעיות קליטה בשל חסמים ביורוקרטיים וכלכליים המעכבים הקמת אתרים. לדבריו, המשרד מבקש להנגיש מאות נכסים ציבוריים, להסדיר את השימוש בקרקעות המדינה ולהסיר חסמים בפני הרחבת הרשתות.

מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי אמר כי ההחלטה מרחיבה את המהלך שהחל במרס, וכי המשרד מצפה מחברות הסלולר לנצל את הנכסים שיועמדו לרשותן. לדבריו, פתיחת האתרים נעשית במקביל להחמרת חובות הכיסוי, במטרה להביא לשיפור ממשי באיכות הגלישה.