תוכנית מסודרת לבדיקת דם סמוי נקשרה לירידה של 50% בתמותה מסרטן המעי הגס

המחקר במספרים

• כ-2.2 מיליון - אוכלוסיית חבל הבסקים שנכללה בניתוח
• 21 שנים - תקופת המחקר
• 50.1% - הירידה בתמותה בגילים 69-50
• 39.7 ל-19.8 - הירידה במקרי המוות ל-100 אלף
• 46.2% - הפער לעומת התחזית ללא שינוי המגמה
• 70.8% - הגידולים שהתגלו בסקר בשלב ראשון או שני
• יותר מ-91% - השלימו קולונוסקופיה לאחר בדיקה חיובית
• 2012 - נקודת המפנה שנמצאה במגמת התמותה

בדיקה ביתית פשוטה אחת לשנתיים, הזמנה מסודרת של הציבור וקולונוסקופיה למי שקיבלו תוצאה חיובית - השילוב הזה נקשר לירידה דרמטית בתמותה מסרטן המעי הגס בחבל הבסקים שבספרד. מחקר שפורסם (5.8.26) ב-JAMA Network Open בחן את נתוני האוכלוסייה כולה, כ-2.2 מיליון בני אדם, לאורך השנים 2024-2004.

תוכנית הסקר הושקה ב-2009 לבני 50-69 והורחבה בהדרגה עד לכיסוי כל אוכלוסיית היעד ב-2014. המשתתפים הוזמנו אחת לשנתיים לבצע בדיקה אימונוכימית לגילוי דם סמוי בצואה. ההיענות נשארה גבוהה לאורך השנים - סביב 70% - ויותר מ-91% ממי שקיבלו תשובה חיובית השלימו את הבירור בקולונוסקופיה.

מ-39.7 ל-19.8 מקרי מוות

בקרב בני 50-69 ירד שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן המעי הגס והחלחולת מ-39.7 ל-19.8 מקרי מוות ל-100 אלף תושבים - ירידה של 50.1%. החוקרים זיהו שינוי ברור במגמה סביב 2012, כשלוש שנים לאחר תחילת התוכנית: לפני כן התמותה הייתה כמעט יציבה, ומאותה נקודה החלה לרדת במהירות. במודל שהעריך מה היה קורה אילו המגמה הקודמת הייתה נמשכת, שיעור התמותה ב-2024 היה צפוי להגיע ל-36.8 ל-100 אלף, לעומת 19.8 בפועל - פער יחסי של 46.2%.

אחד ההסברים האפשריים לתוצאה נמצא בשלב שבו התגלו הגידולים. מתוך 4,892 מקרי סרטן שאותרו במסגרת הסקר ושעבורם היו נתוני שלב, 3,464 - 70.8% - אובחנו בשלב הראשון או השני, כאשר סיכויי הטיפול טובים יותר. נוסף על כך, קולונוסקופיה בעקבות בדיקה חיובית מאפשרת להסיר פוליפים ונגעים טרום-סרטניים עוד לפני שהם מתפתחים לסרטן.

גם בני 70 ומעלה נהנו מירידה

אצל בני 70 ומעלה, שלא היו אוכלוסיית היעד במשך רוב תקופת המחקר, נרשמה ירידה מתונה יותר של 19.6% בתמותה - מ-165.4 ל-132.9 מקרי מוות ל-100 אלף. החוקרים מעריכים שחלק מן התוצאה עשוי לשקף "אפקט מאוחר": אנשים שנבדקו בגיל 50-69 המשיכו ליהנות מן התועלת גם לאחר שחצו את גיל 70, לצד השיפור שחל במשך השנים בטיפול בסרטן.

הלקח לישראל אינו רק לבצע בדיקה

בישראל ממליץ משרד הבריאות כיום על בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 74-50 לבעלי סיכון ממוצע, ובדיקה חיובית מחייבת המשך בירור. כלומר, התדירות הישראלית אף גבוהה מזו שנבדקה בחבל הבסקים.

המסר החשוב מן המחקר הוא שלא די בכך שהבדיקה קיימת בסל. התוכנית הבסקית התבססה על הזמנה יזומה, חזרה קבועה על הבדיקה ומעקב הדוק אחר תשובות חיוביות, עם שיעור גבוה במיוחד של השלמת קולונוסקופיה. לכן מבחינת ישראל, הגדלת ההיענות והבטחת המשך הבירור לאחר תשובה חיובית עשויות להיות חשובות לא פחות מסוג הבדיקה עצמו.

לא ניתן לייחס את כל הירידה לסקר

למחקר מגבלה מרכזית: החוקרים ניתחו נתוני תמותה מצטברים של האוכלוסייה ולא קישרו ברמת האדם הבודד בין ביצוע הבדיקה לבין הסיכון למות מסרטן. במשך 21 השנים השתפרו גם הניתוחים, התרופות והטיפול בחולים, ולכן אי-אפשר לדעת איזה חלק מן הירידה נבע ישירות מהסקר. עם זאת, העובדה שהירידה החדה ביותר הופיעה דווקא בקבוצת הגיל שהוזמנה לבדיקה, זמן קצר לאחר תחילת התוכנית, ושלא נצפתה מגמה דומה מתחת לגיל 50 מחזקת את הקשר שמצאו החוקרים.