אונסקו טוען: ישראל הפקיעה מפלשתינים 450 אקרים ומשקיעה 113 מיליון שקלים

ארגון אונסקו ותושבים פלשתינים טוענים כי רשויות ישראל משתמשות בארכיאולוגיה כנשק להחרמת אדמות בגדה המערבית. המהלך נועד לנתק אותם מאדמותיהם, בעוד פעילים מזהירים מפני סיפוח במסווה של עבודות שימור אתרים.

גבעות סבסטיה כוללות מטעי זיתים שעובדו במשך דורות על-ידי משפחות פלשתיניות. בעל האדמות אבו מודיף קיבל הודעה על הפקעת שטחו. ארגון התרבות והחינוך של האו"ם טוען כי המדינה משתלטת על כ-450 אקרים במטרה להקים פארק לאומי גדול.

בעלי אדמות פלשתינים מקבלים לרוב פיצוי זעום או אפסי על הפקעות אלו. מרבית התושבים מסרבים לקבל את התשלום המוצע להם. הבעלים רואים בקבלת הפיצוי מתן לגיטימציה לאובדן נחלת אבותיהם, בעוד מודיף מאבד מקור הכנסה חיוני למשפחתו.

איום על התושבים המקומיים

החקלאי הפלשתיני מתאר את המצב כקריעת נשמתו ואינו מסוגל לדמיין את חייו ללא האדמה. בעל המסעדה המקומית נאהד סח'א מתמודד עם איום הריסה של העסק שלו. סח'א מוסיף כי התוכנית הישראלית נועדה לנתק את הפלשתינים מהאתר הארכיאולוגי, הכולל שרידים משמעותיים מתקופות שונות.

עבודות השיקום והחפירות החלו לאחרונה בשטח, ובעלי האדמות קיבלו הוראה האוסרת עליהם לחרוש את הקרקע. אונסקו הגיב לחששות תושבי הכפר וב-25 ביולי הוסיף את סבסטיה לרשימת אתרי המורשת העולמית הנמצאים בסכנה.

מיליוני שקלים לשליטת המדינה

אונסקו מזהיר כי ההפקעה המתוכננת והקמת הפארק הלאומי עלולות לפצל את האתר ההיסטורי. ראש הכפר מוחמד עאזם משקיף על הפסולת שהצטברה בהריסות, אך התושבים חוששים לנקות את האזור מאימת כוחות הביטחון. השביל המרכזי מפצל את האתר בין שטח B לשטח C.

ישראל הקצתה בשבוע שעבר כ-113 מיליון שקלים להרחבת שליטתה באתרי ארכיאולוגיה בגדה המערבית. פעיל השמאל אלון ארד מארגון עמק שווה (Emek Shaveh) מציין כי הרשויות עקפו את חובת ההתייעצות עם התושבים. ארד מדגיש כי האתר מהווה מורשת פלשתינית מובהקת.

התוכניות הישראליות כוללות העברת כניסת האתר לצד הנגדי, צעד שירחיק את המבקרים מהכפר ומהחנויות. משרדי התיירות והחוץ הפלשתינים מקווים כי ההכרה של אונסקו תחזק את מאבקם. שר החוץ הישראלי גדעון סער מגנה את ההחלטה וטוען כי מדובר בשכתוב ההיסטוריה.

הפקעות באזור ההרודיון

המדינה החלה לאחרונה להפקיע שטחים נוספים גם באזור ההרודיון, בשטח הכולל כ-80 אקרים המיועדים לשימור. ארגון שלום עכשיו (Peace Now) טוען כי המשפט הבינלאומי אוסר על הפקעת קרקעות לצורכי התנחלות. הארגון מעריך כי המדינה תטען שהאתר מיועד לשרת את שתי האוכלוסיות.

מדריך הסיורים שמואל בראונס שעבד בחפירות בהרודיון, סבור כי חיוני לגורמים ישראלים לפקח על מקומות היסטוריים. גורמי ימין בממשלה מקדמים הצעת חוק להעברת השליטה באתרי הארכיאולוגיה מהמנהל האזרחי לידי משרד המורשת.

החוק המקודם יעניק למשרד הממשלתי סמכויות גורפות להחרמת אדמות לטובת שימור. הליכי החקיקה שעברו קריאה ראשונה במאי, הוקפאו כעת בשל הבחירות. ארד מזהיר כי הצעת החוק מוכיחה שהארכיאולוגיה משמשת כנשק נגד הפלשתינים.